המפקח על הבנקים על חלוקת הדיבידנדים: "זו החלטה עסקית של כל בנק, הם עוד לא עשו השלמות על רבעונים קודמים"

יום אחרי שבנק הפועלים הודיע על חלוקת דיבידנד של 40% מרווחי הרבעון הראשון של השנה, כשברקע מכתב שהוציא לבנקים בקריאה לנהוג בשיקול דעת בכל הנוגע לחלוקת הדיבידנדים, המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, מסביר מדוע התאפשרה חלוקה כה רחבה על ידי בנק הפועלים (775 מיליון שקל).

● ניתוח | הרווח ירד, הדיבידנד גדל והמס החדש נכנס לפעולה: מאחורי דוחות הפועלים ודיסקונט  
● חברת דירוג האשראי S&P מזהירה: "ההתאוששות הכלכלית של ישראל תהיה איטית"  
● בנק ישראל מזהיר: "שיעור האשראי בפיגור דומה לתקופת הקורונה, חשש לעלייה בסיכון" 

"כשאנחנו בוחנים על כל בנק, אנחנו רוצים לראות איך הוא מסתכל על תכנון ההון שלו. הוא צריך לראות שיש לו מספיק הון כדי להתמודד עם סיכונים שהוא צופה ולוודא שיש לו מספיק הון כדי לתת אשראי. ואלה גם ההנחיות שלנו לבנקים - תוודאו שיש מספיק הון נגד הסיכונים ומספיק הון כדי לצמוח. לכן, כשאנחנו מקבלים את תכנוני ההון של הבנקים אנחנו בודקים שהם שריינו מספיק הון בשביל זה. גם המכתב שהוצאנו להם אומר שהם ימשיכו את המדיניות השמרנית אבל אנחנו לא אומרים להם איזה אחוז לחלק. ובכל מקרה, אנחנו בודקים גם לפני וגם בדיעבד מה הבנקים עושים", אמר חחישאוילי במסיבת עיתונאים בה הציג את סקירת בנק ישראל למערכת הבנקאית.

הוא הזכיר כי גם אם הבנקים העלו את שיעורי הדיבידנד שלהם ביחס לרבעונים הקודמים, הם עדיין לא ביצעו השתלמות לדיבידנדים שהם חילקו בעבר. כזכור ברבעונים השלישי והרביעי של 2023 הבנקים נקטו במדיניות שמרנית של חלוקת 20% מהרווחים, גם אז, בהתאם למסר שהם קיבלו מבנק ישראל. "זה משהו שאנחנו מסתכלים על זה. אבל בסוף בעולם של דיבידנדים זה החלטה עסקית של הבנק, עם מעקב ופיקוח שלנו".

בתגובה לשאלת גלובס על תחלופת המנכ"לים במערכת הבנקאית, לאחר פרישתו של מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר, ועל כך שהאם מגבלת השכר של הבכירים פוגעת ביציבות, נראה שהמפקח על הבנקים לא מוטרד. "במערכת הבנקאית יש אנשים טובים. גם המנכ"ל של בנק הפועלים מסיים קדנציה של חמש שנים שהיא בעידן שלנו יחסית ראויה. גם מחוץ למערכת הבנקאית, פעם היו נשארים 10 ו-20 שנה בתפקיד והיום חמש שנים זה סביר. האם השכר משפיע? יש פה שאלה של סקטוריאליות. כל פעם שעושים משהו סקטוריאלי זה יוצר עיוותים. גם בהקשר הזה יכול להיות שנוצר עיוות אבל אנחנו רואים עדיין שיש הרבה מתמודדים, גם לתפקידים שיתפנו בעתיד".

למה הפוקוס שלכם הוא דווקא על ריבית על הפלוס על העו"ש או בפיקדונות, כלומר למי שיש כסף? האם לא עדיף להתמקד בריביות הגבוהות שמשלמות דווקא האוכלוסיות החלשות?
"גם בעולם של האוברדרפט חשוב לראות מה הריביות שמשלמים לכל אחד מהבנקים ומה האלטרנטיבות שקיימות ללקוחות להוריד בעצמם ריביות. האוברדרפט הוא אשראי בריבית גבוה אבל ללקוחות יש אלטרנטיבות כמו למשל מה האפשרות שהוצאנו אגב המלחמה להגדיל את ה'הלוואה לכל מטרה' בגיבוי דירת מגורים, ושם הריביות נמוכות יותר ואפשר להמיר הלוואות בריבית זולות יותר. אז הלקוחות צריכים להיות ערים לאפשרויות. אנחנו משקפים את זה ללקוחות, אבל גם הבנקים בעצמם צריכים לפתוח את העיניים ללקוחות".

באשר לריבית על העו"ש, חחיאשוילי, בהתאם לקו שמוביל בנק ישראל מזה תקופה, לא חושב שיש צורך בהתערבות בתמחורים. "מה שיביא לשיפור בריביות זה להגביר את התחרות, וזה דרך הצעדים התשתיתיים שאנחנו מוביילים. כל הניסיונות להזיז משהו בצעדי פלסתר עוזר במידה מסוימת וכן הייתה ירידה בשיעור הכספים שנמצאים בעו"ש ללא ריבית. לגבי ריבית מינימלית על העו"ש התנגדנו כי אנחנו חושבים שהתערבות בתמחור לא נכונה כי היא יוצרת עיוותים גם בשוק ופוגעת גם בתחרות. אם נקבע מחיר על העו"ש כשמצד שני רוצים לעודד כניסה של גופים חדשים, אותם גופים גידו שהמחיר קבוע מראש ולכן ואף אחד לא ינסה לחדש ולהתייעל. הם יגידו שזה שוק לא תחרותי".

חחיאשוילי נשאל גם על הפערים בין התגלגלות הריבית של בנק ישראל לפיקדונות עבור לקוחות גדולים, שם היא עמדה על כ-90%, בעוד למשקי הבית הקטנים התמסורת עמדה על קצת יותר מ-50% בלבד.

"בסופו של דבר המטרה שלנו בטווח הארוך היא להביא לשיפור ברמת התחרות וזה ישפיע גם על הלקוחות הקטנים יותר. גם רמת התחרות וגם רמת ההוגנות. כשאנחנו מנתחים אנחנו מזהים את ההבדל בין האוכלוסיות ובסופו של דבר הוא נובע מגודל הפיקדון. מי שיש לו פיקדון גדול יותר מקבל ריבית יותר טובה. ובנוסף הוא נובע מההכנסה של הבנק מאותו לקוח. ככל שלקוח יותר פעיל גם כשהוא בא לקבל ריבית על הפיקדון הוא מקבל הצעה יותר טובה ויותר תחרותית. הפער הזה כנראה יישמר והשאלה אם הוא הגיוני או לא. קשה לענות על זה אבל זה דברים שאנחנו מסתכלים עליהם ומנסים לעזור. יכול להיות שגם הצעדים האחרים שאנחנו עושים ישפיעו על המצב. בשלב הזה אנחנו עוקבים אחרי זה ובוחנים איך ישפיעו הצעדים".

"המערכת הבנקאית עושה את השיקולים הנכונים בנושא הסנקציות על המתנחלים"

במהלך מסיבת העיתונאים נשאל המפקח על הבנקים על הסנקציות שהטיל הממשל האמריקאי על מספר מתנחלים, כשהבנקים המקומיים זכו לביקורת על כך שפעלו בהתאם להן. גם בנק ישראל זכה לביקורת מצד פוליטיקאים על כך שלא מנע את ההגבלות על תושבי ישראל. "בסופו של דבר המערכת הבנקאית בישראל היא חלק מהעולם הגלובלי. היא עובדת מול גופים בינלאומיים, כפופה לרגולציה בינלאומית, עובדת מול מערכת שעושה בדיקת נאותות. לכן, בסוף כשמדינה כמו ארה"ב מפרסמת סנקציות המערכת לא יכולה להתעלם. בעולם של ניהול סיכונים יש מצד אחד לבדוק מה ההשפעה של הפרות של סנקציות ומנגד איך בכל זאת מבטיחים רמת שירותים בסיסית. ופה המערכת הבנקאית צריכה לעשות את האיזונים הנכונים. היינו בקשר עם המערכת הבנקאית ועם גורמים בממשלה ובחו"ל. לראייתנו בשלב הזה המערכת עושה את השיקולים הנכונים", אמר חחיאשוילי.

באשר לכוונת רשות התחרות להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז, אמר חחיאשוילי כי בבנק ישראל נמצאים בקשר עם רשות התחרות. "ישבנו איתם כמה וכמה פעמים, גם על הצעד הזה וגם ביחס לצעדים אחרים שהם מובילים. התחושה שלנו היא שחלק גדול מהצעדים כבר עשינו ואנחנו פתוחים איתם לשיח על צעדים נוספים. אז יש איזון וככל שלצעדים שהם יתנו יהיה ערך נוסף, יכול להיות שיש לזה מקום. אם נראה שהכל סגור בעולם שלנו, זה מעלה שאלות שאנחנו דנים איתם. אבל כן נוציא לרשות עמדה מסודרת ואולי גם נפרסם אותה לציבור. השימועים של רשות התחרות לבנקים צריכים להתקיים בקרוב, אז גם לוחות הזמנים שלנו קרובים".