שם: דן אילוז
מפלגה: הליכוד
תוכנית: יומן צהריים, גלי ישראל
תאריך: 12.5.24
ציטוט: "(הרש"פ) משלמת משכורות למחבלים - כולל מחבלי הנוח'בה"
ציון: נכון ברובו
הדיונים על השלטון בעזה ביום שאחרי סיום המלחמה עדיין נמשכים, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו מסרב להעביר את השליטה לידיים של הרשות הפלסטינית. "אני לא מוכן להחליף את חמאסטן בפת"חסטן", אמר בסרטון תגובה למתקפה של שר הביטחון גלנט בשבועות האחרונים. דברים דומים הביע ח"כ דן אילוז מהליכוד כאשר נשאל על שלטון הרש"פ ביהודה ושומרון. "היא (הרשות הפלסטינית) לא רק שולטת שם, היא תומכת בטרור אקטיבית, היא משלמת משכורות למחבלים - כולל מחבלי הנוחבה שעשו את הטבח של השביעי לאוקטובר".
מגנון התמיכה של הרש"פ במחבלים הוא נושא מוכר וידוע, ובעבר גם פרסמנו על כך מספר בדיקות. אבל האם הרשות החלה כבר לממן גם את מחבלי חמאס שהשתתפו ב-7 באוקטובר? בדקנו.
ראשית, קצת רקע על המגנון להעברת משכורות המחבלים ברשות. כפי שמוסבר במסמך של המטה ללוחמה כלכלית בטרור (המט"ל) האמונה על הנושא תחת משרד הביטחון, הרש"פ משלמת לאסירים ביטחוניים הכלואים בישראל משכורות בסכומים הגדלים בהתאם למשך תקופת המאסר. זאת בנוסף לתשלומים המועברים לבני משפחות "השהידים". תמיכות אלו מעוגנות במספר חוקים ותקנות, המרכזי שבהם הוא "חוק האסירים והאסירים המשוחררים מס' 19", אשר נכנס לתוקפו בשנת 2015.
לפי נוסח החוק, כפי שתורגם על ידי המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, אסיר מוגדר כ"כל מי שנכלא בבתי הכלא של הכיבוש בגין השתתפותו במאבק נגד הכיבוש". סעיף 2 לחוק מעגן את מטרתו וקובע כי "האסירים והאסירים המשוחררים הם מגזר לוחם וחלק בלתי נפרד מהמרקם של החברה הערבית הפלסטינית. הסעיפים בחוק זה מבטיחים להם ולמשפחותיהם חיים בכבוד".
כפי שמוסבר בהרחבה בדו"ח המט"ל גובה המשכורות לאסירים ביטחוניים ולאסירים משוחררים נקבע בהתאם לתקופת המאסר שלהם, כך שמי ששוהה בבית הכלא לתקופה יותר ארוכה מקבל שכר יותר גבוה והטבות נוספות. סולם השכר מעוגן בסעיף 12 ל"החלטת ממשלה [של הרש"פ] מספר (23) לשנת 2010 בעניין תקנה לתשלום משכורת חודשית לאסיר". כך למשל, מי שנמצאים במאסר של עד שלוש שנים יקבלו 1,400 שקל מדי חודש; מי שמרצים בין שלוש לחמש שנים יקבלו 2,000 שקל בחודש; וברף המקסימלי, מי שעונשם עומד על 30 שנה ומעלה, יקבלו 12 אלף שקל בחודש. בסך הכול, לפי בדיקת המט"ל, סך התשלומים שהעבירה הרשות בזיקה לטרור עמד בחמש השנים האחרונות על 618 מיליון שקל בממוצע בשנה.
אבל האם כל זה בהכרח אומר שהרש"פ מעבירה משכורות למחבלי חמאס מעזה? ובפרט לאלו שהשתתפו ב-7 באוקטובר? כאן חשוב לציין שסעיף 6 לחוק "חוק האסירים והאסירים המשוחררים מס' 19" קובע במפורש כי "הרשות הלאומית תעניק לכל אסיר משכורת חודשית, ללא אפליה, ופעמיים בשנה קצבת ביגוד, בהתאם לתקנה שתפורסם בעניין זה". כלומר, החוק מחייב לשלם משכורות גם לחברי חמאס, הג'יהאד האסלאמי, ויתר ארגוני הטרור שאינם נמנים עם שורות הרש"פ.
ומה לגבי המחבלים שהשתתפו בטבח? האם הרש"פ כבר החלה להזרים עבורם משכורות? כדי לקבל מידע רשמי, פנינו למט"ל, הגוף שאמון כאמור על מעקב אחר משכורות המחבלים, שנמצא תחת סמכותו הישירה של שר הביטחון, ושם נמסר לנו כי "לא מוכר לנו מידע על העברת משכורות למחבלי חמאס שנעצרו לאחר ה-7 באוקטובר". אם כן, אין כרגע מידע רשמי מצד מדינת ישראל שיכול לאמת את דברי אילוז.
פנינו אם כן לח"כ אילוז, אשר הפנה אותנו למספר כתבות העוסקות בנושא, ביניהן מאמר מערכת של עיתון הוול סטריט ג'ורנל מחודש ינואר האחרון. בכלל הכתבות מצוטט איתמר מרכוס, חוקר ומנהל מכון המחקר "מבט לתקשורת הפלסטינית", המנתח את הנעשה ברשות באמצעות סקירה ומעקב אחר כלי התקשורת וספרי הלימוד שלה.
בשיחה עימו הפנה אותנו מרכוס למקורות המעידים כי הרש"פ הביעה נכונות להעביר משכורות גם למחבלי הטבח. כך, בחודש ינואר האחרון התראיין קדורה פארס, ראש הרשות לענייני אסירים של אש"ף לרשות השידור הפלסטינית (PBC), והתייחס לסוגיית המשכורות. לפני שנביא את הציטוטים כדאי להבין את ההקשר.
"החלטת ממשלה מספר 23 לשנת 2010, בעניין תקנה לתשלום משכורת חודשית לאסיר", אותה הזכרנו קודם לכן קובעת ב"סעיף 3 - מסמכים" כי "לצורך תשלום המשכורת החודשית של אסיר, קרוביו נדרשים להציג את המסמכים הנדרשים למינהלה המוסמכת", ביניהם "מסמך מקורי של הצלב האדום המעיד על מעצרו". עוד אומר הסעיף כי יש להביא מסמך עדכני כל שלושה חודשים בשביל אסיר שעדיין נמצא במעצר".
אלא שבראיון מלין פארס על כך שמאז ה-7 באוקטובר ישראל מונעת מהצלב האדום לבקר את האסירים הביטחוניים (ככל הנראה בשל הגדרתם כלוחמים בלתי חוקיים). "הכיבוש מונע מהצלב האדום לבקר את האסירים, וכתוצאה מכך הצלב האדום לא יכול לספק את המסמך שניתן לאסירים חדשים או ותיקים שמראה שהם עדיין בכלא, וזהו המסמך שקבענו בנהלים שלנו כמסמך העיקרי (לאישור זכאות למשכורת), אם כי לא היחיד", הסביר. "כעת יש אלפי עצורים חדשים (מתחילת המלחמה בעזה 2023) והם לא יכולים להמשיך להיות תלויים ברחמי ישראל, שכן ישראל מונעת מהצלב האדום (לבקר). אנחנו נקטנו בצעד חירום כדי להסדיר את העניין, והתקבלה החלטה שאין צורך במסמך מהצלב האדום כדי לפתוח תיק (למשכורת לאסיר), החל מהראשון לינואר ועד לשלושים לאפריל".
כלומר, הבכיר ברשות האמון על משכורות המחבלים הצהיר כי על אף המגבלות שמציבה ישראל ביחס לאסירי חמאס, בכוונתם לעקוף את ההנחיות ולפתוח עבורם תיקים ברשות לענייני אסירים.
בראיון נוסף שהעניק פארס לאתר החדשות "אולטרה פלסטין" בחודש פברואר הוא אף הצהיר שבעקבות ה-7 באוקטובר בכוונת הרש"פ להעלות את משכורות המחבלים. בדיווח נכתב כי "ראש הרשות לענייני אסירים, קדורה פארס, אישר בראיון ל"אולטרה פלסטין", כי הם קראו לממשלה הפלסטינית להעלות את תקציב הרשות ולמנות עורכי דין נוספים לרשות, לאור האתגרים החדשים לאחר 7 באוקטובר". בהמשך צוטט פארס כך: "כשמספר האסירים בבתי הכלא גדל, כמות המשכורות המשולמות וביטוחי הבריאות עולה, והצורך במספר רב יותר של עורכי דין, לכן, גוף האסירים חייב להיות מוכן להתמודד עם האתגרים החדשים הללו שנכפה על ידי הכיבוש".
אינדיקציה נוספת עליה מצביע מרכוס טמונה בהודעה שיצאה בערוץ הטלגרם הרשמי של מועדון האסיר הפלסטיני. מדובר בארגון לא ממשלתי אמנם, אך כזה שמאגד בתוכו כ-1,600 אסירים ביטחוניים לשעבר, ומעניק תמיכה לאסירים בהווה, ונחשב לגוף המייצג אותם. כפי שמסביר מרכוס, הארגון מבצע מעקב ורישום אחר האסירים, שמשמש כמידע רשמי עבור מוסדות הרש"פ. כך, ב-3 בינואר הוציא הארגון הודעה על מספר האסירים העדכני, ובה צוין כי מספרם "של אלו שהכיבוש מסווג 'לוחמים בלתי חוקיים' הוא 661".
בראיון השבוע של בכיר אחר מאש"ף לרשות השידור הפלסטינית, אמין שומאן, הוא ציין מספרים גבוהים בהרבה, ואמר כי "אלפיים וחמש מאות אסירים מרצועת עזה הם במעצר כפוי, וישנם מאות מקרים של הסתרה כפויה של אסירים מרצועת עזה שאיננו יודעים עליהם דבר (...) מפני שממשלת המלחמה הישראלית מונעת כל התקשרות או מסירת ידיעות או ביקור של האסירים הגיבורים מרצועת עזה".
את הפער במספרים מסביר מרכוס בכך כי ככל הנראה "האסירים הרבים מועברים מיד למאסר ראשוני סודי שם הם עוברים חקירות שב"כ, ורק לאחר מכן הם מועברים למעצר מוסדר. לכן, ייתכן שהרש"פ בתחילה קיבלה מידע רק על 661 אסירים באופן רשמי, ורק אותם היא קלטה במערכת".
ואכן, גם כדורה פארס התראיין לסוכנות הידיעות הערבית באפריל האחרון והלין כי אין להם מידע רשמי. "איננו יודעים את מספר האסירים הכולל, מי נפצע ומי נרצח על פי המידע שבידינו שהתקבלו, ישנם מספר אסירים שהידים מרצועת עזה מלבד אלו שהוכרזו".
לפי מרכוס, המעקב והפרסום במועדון האסירים הפלסטיני מהווים אינדיקציה למספר המחבלים מה-7 באוקטובר שנקלטו כתיקים ברשות, בין היתר לצורך העברת משכורות. לדברי מרכוס, "יכול להיות שיהיה עיכוב במשכורות מסיבות טכניות - אבל בסופו של דבר כלל מחבלי ה-7 באוקטובר זכאים למשכורות לפי חוקי הרש"פ, והיא לא מעוניינת להרחיק עצמה מהמחבלים של ה-7 באוקטובר, כי הם יקבלו הרבה ביקורת ברחוב הפלסטיני, שאוהד אותם. מבחינת הרש"פ כל מי שנלחם "בכיבוש" נמצא תחת המטריה, ולא משנה לאיזה ארגון הוא משתייך".
כאמור, הרש"פ לא משלמת משכורות רק לאסירים, אלא גם למשפחות ה"שאהידים", כלומר מחבלים שנהרגו. על אף שהיקף המחבלים ההרוגים מעזה אינו ידוע,אינתיסאר אל-וזיר, בכירה ברש"פ, המשמשת
כנשיאת "הקרן לטיפול במשפחות הקדושים והאסירים", הפועלת תחת משרד הרווחה הפלסטיני, התחייבה לספק עבורם שירותים. לפי העיתון הרשמי של הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, אל-וזיר אמרה לקראת ציון היום כי "השנה מתקיים יום הקדושים [הפלסטיני] בתקופה שבה מעשי רצח עם וטבח של כוחות הכיבוש נגד עמנו בעזה נמשכים (...) שהתוצאה שלהם היא יותר מ-22,000 אנוסים". בנוסף נכתב כי "אל-וזיר הדגישה כי ההנהגה בראשות נשיא [הרשות] מחמוד עבאס מחויבת לדאוג למשפחות הקדושים והפצועים שלנו ותדאג להבטיח להם חיים בכבוד. כמו כן, היא הדגישה כי משפחות הקדושים והפצועים... ימשיכו במאמצים לספק את השירותים שהוא נותן למשפחות אלו, שהקריבו את היקר להן למען המולדת".
כך, גם אתר החדשות הפלסטיני Palestine News Network, שסיקר את טקס "יום השהיד הפלסטיני" ציין כי אל-וזיר אישרה כי הארגון "עושה את המקסימום על מנת לאבטח את משפחות הקדושים והאסירים במשאבים הקיימים, למרות כל הלחצים שהופעלו על הנהגתנו שלא לשלם אותם, ואנו מקווים לשפר את תנאי המשפחות של האסירים והשהידים".
יש לציין שרק בחודש מרץ האחרון דווח בפוליטיקו כי ארה"ב קרובה להסכם עם הרשות הפלסטינית שיביא לסיום מדיניות התשלום לאסירים ולמשפחות של מחבלים. על פי הדיווח, מדובר בחלק מהרפורמה שארה"ב מבקשת לחולל ברשות "כך שתוכל להשתלט על השלטון ברצועת עזה כשמלחמת ישראל-חמאס תסתיים".
אלא שבתקשורת הפלסטינית דווח כי הממשל מסתייג מההצעה. בעיתון "אל-ערבי אל-ג'דיד" ראיינו בעילום שם פקיד שטען כי "זו הצעה שחוזרת על עצמה. אני לא חושב שמישהו יכול לקבל את ההחלטה המסוכנת והרגישה הזו", והוסיף, "ההצעה הזו מערערת את כל מה שהנשיא אבו מאזן אישר יותר מפעם אחת, כי הרשות הפלסטינית ישלם את הקצבאות לאסירים, קדושים ופצועים עד הפרוטה האחרונה שלו".
לעומתו, מנכ"ל ההקצאות בקרן לטיפול במשפחות הקדושים והאסירים, מוחמד סובייחאת, הכחיש באותו דיווח את קיומה של ההצעה. "קראנו את הידיעה הזו בתקשורת המערבית והישראלית, ואין לנו שום הנחיות מהרשות הפלסטינית לגבי שינוי מנגנון תשלום ההקצבות למשפחות הקדושים, או שהרשות הגיעה לכל סיכום עם ארה"ב שמשפיע על ההקצאות או על מנגנון התשלום שלהן".
מח"כ אילוז נמסר בתגובה: "הרשות הפלסטינית שמסיתה לטרור, משלמת משכורות למחבלים ומחנכת לטרור היא לא פרטנר אלא אויב. אלה עובדות. את הכוונות שלהם לשלם משכורות למחבלי ה-7 באוקטובר אנחנו רואים בצורה ברורה, והשאלה אם ההעברות עוד בדרך או כבר עברו היא לא העיקר. אני מברך על היוזמה לבדיקת עובדות בהצהרת נבחרי ציבור, זה חשוב. אך כוונתי כאן ברורה".
לסיכום: המטה ללוחמה כלכלית בטרור, האמון על הנושא, אינו מכיר מידע רשמי על העברת משכורות למחבלי ה-7 באוקטובר. עם זאת, חוקי הרשות מחייבים אותה לשלם לכל אסיר "שנכלא בגין השתתפותו במאבק נגד הכיבוש", "ללא אפליה", כך שהחובה כוללת גם מחבלי חמאס מעזה. אמנם עדיין לא התפרסם מידע רשמי בנושא, אך בראיונות בתקשורת הפלסטינית, קדורא פארס, ראש הרשות לענייני אסירים מטעם הרש"פ, הביע נכונות לשלם משכורות גם למחבלים העצורים מאז ה-7 באוקטובר. עם זאת, לא ברור האם ההליך כבר יצא לפועל. לכן, דבריו של ח"כ דן אילוז נכונים ברובם.
כתבות
ני"ע
