איך סיקרו העיתונים בעולם את המבצע הנועז לשחרור בני הערובה ומי נותר "המום"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסיקור בעולם של מבצע החילוץ הירואי של ארבעת החטופים, ארה"ב לא מצליחה לייצר מספיק תחמושת ולממשל ביידן יש הנחות שגויות לגבי ישראל והפלסטינים • כותרות העיתונים בעולם 

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בין-לאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

המדינה המפתיעה שמקררת יחסים עם ישראל 
המסמכים שחושפים: כך קיבל רב המרצחים יחיא סינוואר חנינה מממשלת ישראל
כך מאיימת קטאר על בכירי חמאס על מנת שיסכימו לעסקה  

1איך סיקרו בעולם את החזרת ארבעת החטופים?

"'נועה חזרה': סמל ה-7 באוקטובר, החטופה הצעירה חזרה לחופשי", נכתב בכותרת של כתבה שפורסמה ב'לה פריזיאן' הצרפתי שסיפרה את סיפורה של נועה ארגמני, ששוחררה מהשבי על ידי לוחמי שב"כ, ימ"מ והצה"ל ביחד עם שלושת החטופים  אלמוג מאיר ג'אן, שלומי זיו ואנדרי קוזלוב. פניו של אביה, והבעת הפחד והייאוש, "רדפו את מחשבותיהם של כולם", נכתב שם. בבילד הגרמני התנוססה הכותרת: "כמה מסוכן היה מבצע חילוץ החטופים". נכתב כי "החיילים הגיעו במשאית מקומית עם לוחיות רישוי של עזה מכיוון שכלי רכב לא מקומיים היו מעוררים מיד חשד". הבילד פרסמו כתבה נוספת שכותרתה: "כמה מרגשות החגיגות בישראל של שובם של החטופים", וסיפרה כי "בחוף הים בתל אביב הפיץ מציל ברמקול את הבשורה על המבצע הצבאי המוצלח. הרוחצים פרצו בתרועות". 

באתר החדשות ABC צוין כי "כל ארבעת החטופים נלקחו כבני ערובה על ידי פעילי חמאס מפסטיבל המוזיקה נובה", והזכירו את הצילומים שפורסמו ברשתות החברתיות, ש"הראו עשרות אנשים רצים בשדות ולאורך כביש, בורחים ממחבלים בזמן שנשמעות יריות".

בפייננשל טיימס נכתב בכותרת: "ישראל חילצה ארבעה חטופים בעזה אך לפי הדווח פלסטינים רבים נהרגו". נכתב כי "גורמי בריאות בעזה אמרו כי הלחימה בנוסייראת גרמה להרוגים ולפצועים 'רבים'", וכי הצוות הרפואי נותר "המום".

כותרת בניו יורק טיימס הדגישה כי "המודיעין האמריקני סייע לישראל לחלץ ארבעה בני ערובה בעזה", בכתבה שתיארה כיצד "צוות חילוץ בני ערובה אמריקאים שהוצב בישראל סייעו למאמץ של הצבא הישראלי לחלץ את ארבעת השבויים על ידי מתן מודיעין ותמיכה לוגיסטית אחרת". באתר החדשות הסעודי 'ערב ניוז' דווח כי "המבצע הצבאי של ישראל במחנה הפליטים נוסייראת בעזה לא ישפיע על הסכם חילופי אסירים-בני ערובה הנוכחי, אמר מוחמד אל-הינדי, סגן ראש ארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, שהוא בעל ברית של חמאס, בהערות לטלוויזיה אל-אקצא המזוהה עם חמאס". 

מתוך לה פריזיאן הצרפתי, מאת אנזו גואריני. לקריאת הכתבה המלאה. 
מתוך הבילד הגרמני, מאת קארן ביי גוטנברג, מאטיאס מרבורג. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הבילד הגרמני, מאת רנה גרזקה. לקריאת הכתבה המלאה. 

מאמר מערכת מתוך אתר מחדשות ABC. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הניו יורק טיימס, מאת ג'וליאן אי. ברנס, רונן ברגמן, מיכאל די. שיאר. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך אתר החדשות ערב ניוז הסועדי. לקריאת הכתבה המלאה. 

מתוך הפיננשיאל טיימס, מאת ג'יימס שוטר. לקריאת הכתבה המלאה. 

2התחמושת אוזלת בארה"ב

"מלחמות קרקע עדיין מסתמכות על כדורים ופגזי ארטילריה, אבל ארה"ב לא יכולה לייצר מספיק כאלה", נכתב בבלומברג. "מאז שהמלחמה הקרה הסתיימה בשנות ה-90, הפנטגון סגר או הזניח מתקנים ששימשו פעם לייצור מוצרים החל מפגזים ועד אבקת נפץ, והתמקד במקום זאת בשינוי הלוחמה באמצעות נשק הייטק. מה שנותר הוא תשתית מתפוררת, מכונות מיושנות וכוח עבודה זעיר שלא יכול לעמוד בקצב הביקוש הבינלאומי הגובר", נכתב. "ארה"ב ייצרה פעם פגזים של 155 מ"מ בכמויות אדירות. כשהמלחמה הקרה הסתיימה, זה השתנה. החזרה לשימוש בנשק מסורתי בסכסוכים מודרניים חשפה כי צמצום ייצור התחמושת הבסיסית הייתה טעות אסטרטגית".

נכתב כי "לאחרונה, האספקה ​​האמריקאית של פגזים בקוטר 155 מ"מ התרוקנה עקב משלוחים לאוקראינה ותמיכה בפעולות ישראל ברצועת עזה. אבקה שחורה, החיונית לפגזים אלה, גם היא נדירה מכיוון שארצות הברית מייצרת כעת מעט מאוד ממנה. בנוסף, TNT, מרכיב מפתח נוסף, לא יוצר בארה"ב מאז שנות ה-80, ולכן הפנטגון חייב לקנות אותו ממדינות כמו פולין וטורקיה".

מתוך בלומברג, מאת רוקסנה טירון, בילי האוס. לקריאת הכתבה המלאה. 

3המדיניות של ארה"ב לישראל והפלסטינים תקועה בעבר

בעשורים האחרונים, "הנחות שגויות השפיעו על מדיניות ארה"ב במזרח התיכון, כולל בישראל, תחת הממשל הדמוקרטי והרפובליקני כאחד", נכתב בטור של סטיבן א. קוק, פרשן פורן פוליסי, בטור שכותרתו "מדיניות ביידן לישראל תקועה בשנות ה-90". "רעיונות פגומים אלה כוללים את האמונה ששלום בין ישראלים לפלסטינים ישנה את המשטרים האוטוריטריים באזור, ומאוחר יותר, חשיבה שרפורמה במשטרים אלה תוביל לשלום. אמונות מוטעות אחרות אמרו שדמוקרטיה יכולה להצליח בלי דמוקרטים, תרבות וזהות הן לא רלוונטיות או שהן ההסבר להכל, אנשים בכל מקום רוצים את אותם הדברים, ולארה"ב יש את הכוח ליצור שינוי אזורי. נכון לעכשיו, קובעי המדיניות בארה"ב חוזרים על השגיאות הללו".

נכתב כי "פרשנות זו אינה הבעיה היחידה. נראה שהנשיא והממשל שלו מאמינים שישראלים ופלסטינים רוצים פתרון של שתי מדינות. זו הסיבה שהם עודדו את הסעודים לכלול 'דרך מוגבלת בזמן וקונקרטית למדינה פלסטינית' - מה שנשמע כמו הסכם אוסלו - כתנאי לנורמליזציה".א ך "יחיא סינוואר ומוחמד דף, האנשים האחראים העיקריים ל-7 באוקטובר, מצהירים שמבצע שיטפון אל-אקצא נועד לשחרר את פלסטין מהנהר לים. במרץ דיווח המרכז הפלסטיני לחקר מדיניות וסקר כי התמיכה בפיגועי ה-7 באוקטובר בקרב פלסטינים הייתה 71%. אותו סקר הראה כי 70% מהפלסטינים היו מרוצים מחמאס וכי כשני שלישים העדיפו את שלטון חמאס בעזה לאחר המלחמה". ההנחות שהזינו את אוסלו אולי היו "קרובות יותר למציאות בשנות התשעים. אך עכשיו, הן כבר הפכו להזיה בוושינגטון הבירה".

מתוך פורן פוליסי, מאת סטיבן א. קוק. לקריאת הכתבה המלאה. 

4אנטישמיות בבתי הספר בניו יורק

"האנטישמיות משגשגת בכמה מבתי הספר התיכוניים הציבוריים המובחרים ביותר בעיר", נכתב בני יורק פוסט. "בבתי הספר ברוקלין טק, סטיובסנט (Stuyvesant) ו-Bronx Science תלמידים סופגים הטרדות מצד עמיתים שמצדיעים במועל יד ומאשימים אותם בהיותם חלק מ'רצח עם' של פלסטינים, בעוד שמנהלי בתי ספר ומורים גם פולטים דברי תעמולה פרו-פלסטינית, על פי תלמידים וראיות שהגיעו לידי הפוסט".

צוין כי "בשבוע שעבר, מנהלת העסקים של סטיובסנט, דינה אינגרם, שלחה מייל עם מדריך מחאה אנטי-ישראלי לכל קהילת בית הספר, ואמרה שזה 'בשם המנהל סונג יו'. 'המדריך המעשי לתמיכה בפלסטין בבית הספר' עודד את התלמידים להירשם להפגנה ב-31 במאי הקוראת 'להפסקת אש מיידית בעזה ולהפסיק את תמיכת ארה"ב ברצח העם של ישראל בעם הפלסטיני'. המדריך בן שמונה העמודים כלל עצות וכלים לצעירים כדי שיוכלו 'להתכונן ולהגיב לתגובת נגד' וציין שהם לא צריכים את אישור בית הספר שלהם כדי להשתתף". עוד צוין כי "שעה לאחר מכן, המנהל יו שלח באימייל התנצלות וטען שהחומרים 'נשלחו בטעות'. 'אנו מתנצלים עמוקות על הטעות הזו', נכתב באימייל של יו. 'אני רוצה להדגיש שאנחנו לא תומכים בהפגנות ובמחאות'. משרד החינוך גם חזר ואמר כי מדובר ב'טעות'".

מתוך הניו יורק פוסט, מאת ג'ורג'יה וורל, דירדרה ברדולף. לקריאת הכתבה המלאה.