טיסה בגובה נמוך: למה לא הצלחנו ליירט את הרקטה הקטלנית שפגעה במג'דל שמס?

12 הרוגים ויותר מ־25 פצועים באורח קשה. זהו מניין הנפגעים הכואב במיוחד מפגיעת הרקטה אתמול (ש') במג'דל שמס.

● יממה לאחר התקיפה בצפון ולפני המו"מ ברומא, מה צפוי היום בשווקים? 
● הסכנה: רחפנים שמגיעים מעבר לקו הירוק הישר לשטח המת של מערכת הביטחון 
● אסון מג'דל שמס: 12 צעירים נרצחו, בישראל נערכים לתגובה קשה מול חיזבאללה 

במשך קרוב לעשרה חודשים, מתקפות שונות שביצעו שליחיה של איראן עלו בחיי אדם. מרבית המתקפות של חיזבאללה כוונו ליעדים צבאיים, במסגרת משוואה שניסה ארגון הטרור לייצר של "מטרות צבאיות תמורת מטרות צבאיות". את מרבית המתקפות הקטלניות ביצעו חיזבאללה באמצעות כטב"מים, אך במקרה של המתקפה הכואבת במג'דל שמס מדובר היה ברקטה: פאלאק 1.

זו רקטה מתוצרת איראנית שמשתמשים בה בחיזבאללה לטווח של עד 11-10 ק"מ, משקלה כ־113 ק"ג והיא בעלת ראש נפץ של 50 ק"ג. את הרקטה ייצרו בשנות ה־90 "שאהיד באכרי תעשיות", חברה־בת של התעשייה האווירית האיראנית (AIO). קליבר הרקטה הוא 240 מ"מ ואורכה 1.32 מטר. ניתן לשגר אותה ממשגר רב־קני שנושא ג'יפ 4 X 4 או חייל שמתפעל משגר אחד או כפול.

ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, פורט בשיחה עם גלובס את הסיבות שבגינן ייתכן כי הרקטה, שבכמותה כבר השתמשו בחיזבאללה במלחמת לבנון השנייה ושוגרה מאזור צפונית לכפר שבעא שבדרום לבנון - פגעה במג'דל שמס. "לא מן הנמנע כי המערכת הייתה רוויה במטרות. חיזבאללה, לעתים, עשויים לרמות את המערכת עם כטב"מים דמה ותוך כדי שיגור רקטה, או שיגור כמה רקטות יחד. אפשרות נוספת היא שיגור לטווח קצר. כיפת ברזל יעילה לרקטות שמשוגרות לגובה מסויים, ובמקרה שפחות - היעילות שלה פוחתת". המומחה, שפעיל מאוד גם בתחום הלייזר, מסביר כי במטרה להגיע למרחק קצר, מכוונים בזווית קטנה מאוד, שעשויה להגיע לכ־3-2 ק"מ בלבד - ובו כיפת ברזל מתקשה ליירט.

"הסיבה השלישית שעלולה להשפיע על יעילות היירוט היא שכיפת ברזל צריכה זמן כדי להספיק להגיב לרקטה. טילי נ"ט מדגמי קורנט, לדוגמה, מגיעים למהירות של כ־300-400 מטר לשנייה. מנגד, רקטות גדולות נושאות מנועים גדולים ביותר מהקורנט ועשויות להגיע ל־800-700 מטר לשנייה, ואף יותר מכך. המשמעות היא שרקטה כזו מכסה טווח של 10 ק"מ בכ־12 שניות. לכן, לכיפת ברזל קשה יותר ליירט אותה".

אם כך, האם כל רקטה ניתן ליירט?
"ברור שלא", מדגיש ד"ר קליסקי. "אחוזי ההצלחה של כיפת ברזל בצפון נמוכים מאלו באזור רצועת עזה. זה נובע מאופי שדה המערכה, עם שיגורים בגבהים נמוכים ולטווחים קצרים - באופן מכוון מצד חיזבאללה. ראינו שאת הכטב"מ לכריש הצליחו ליירט, כנראה בזכות טווח, גובה ומרחק שאפשרו את הזיהוי ואת היירוט מבלי שיגרום נזק".

פאלאק זו למעשה סדרת רקטות, שכוללת גם את פאלאק 2, בעל קליבר של 333 מ"מ. במלחמת חרבות ברזל שיגרו חיזבאללה רקטות פאלאק לא פעם ולא פעמיים, כשבין השאר כבר בחודש ינואר השתמשו פה לתקיפת בסיס בירנית. למלחמה הנוכחית הגיעו שליחיה של איראן עם ניסיון רב שצברו בשימוש בשני הדגמים במהלך מלחמת האזרחים בסוריה.

ד"ר קליסקי מסכם כי האירוע הכואב מאוד לא בא מבחינתו בהפתעה והיה צפוי, שהרי בעיניו כבר חודשים רבים שמשחקים "ברולטה רוסית" באזור הצפון. "כל רקטה עלולה להרוג עשרות אנשים, ובמקרה הזה ראינו שהיה פספוס. תגובה לאירוע הזה צריכה להיות עם יעדים ברורים ומטרות שניתן להגשים אותן. הצהרות על חיסול חיזבאללה לא מועילות. צריכים לקחת בחשבון כי יש שתי חזיתות נוספות, ולכן צריכים לקחת בחשבון את כל השיקולים - בטרם התגובה".