רשות המסים העלתה טענה חדשה בערעור מס - ביהמ"ש הציב לה גבולות

מה קורה כשרשות המסים מנסה להעלות טענה חדשה בערעור מס שהוגש נגדה, טענה שהיא לא העלתה באף אחד משלבי ההשגה והשומה שהוצאה לנישום עד שהגיעה אל ביהמ"ש? מסתבר שמדי פעם הרשות עלולה להיתקל בשופט או שופטת שמציבים לה גבולות ומבהירים כי היא לא רשאית לעשות ככל העולה על רוחה.

● משקיע העל כבר הפסיד על המניה שלה 600 מיליון דולר: האם הרבלייף תצליח לעשות קאמבק? 
● ההחלטה לגבות מע"מ מטיפים של מלצרים יוצאת לדרך. כך זה יעבוד 

הפעם הייתה זו שופטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה אורית ויינשטין שקבעה כי במסגרת כתב התשובה לערר שהוגש לביהמ"ש מנהל מיסוי מקרקעין בחיפה, אינו רשאי להעלות טענות חדשות שאין להן זכר בהחלטה בהשגה מושא הערר, ושלא ניתנה לנישום הזדמנות להתמודד איתן.

ויינשטין, הידועה כשופטת שלא עושה הנחות לרשות המסים כאשר היא סבורה שהרשות חורגת מסמכותה, קבעה כי מדובר ב"הרחבת חזית" מצד רשות המסים ומתחה ביקורת על כך שהרשות לא העלתה את הטענה החדשה קודם לכן ונתנה לנישום להתגונן מפניה.

"מנהל מיסוי מקרקעין הינו חלק מרשות המיסים, זרוע של רשות שלטונית, ובבואו למלא את תפקידו כמי שאמור לדון בהשגה, המוגשת לו על ידי נישום שהוצאה לו שומה לפי מיטב השפיטה - חובתו היא להציג בפני הנישום מבעוד מועד את המידע, המסמכים והאסמכתאות שהוא מסתמך עליהם לצורך מתן ההחלטה בהשגה", כתבה השופטת והוסיפה כי "דיון בהשגה, כשמו כן הוא - מיועד לדון בטענות המועלות על ידי הנישום, וככל שבידי המשיב טיעונים לסתור את טענות הנישום, החורגים מהשומה לפי מיטב השפיטה - חובתו היא להציג בפני העוררת את טיעוניו ולאפשר לה להתמודד עמם".

בנוסף קבעה, כי אם ימצא בסופו של דיון כי מנהל מיסוי מקרקעין אינו מקבל את טענות הנישום - הוא נדרש לנמק מדוע לא יקבל טענותיו, ולא להפתיע אותו בשלבים מאוחרים יותר של המחלוקת עם הנימוקים.

המחלוקת: "הוצאות פיתוח נוספות"

המחלוקת בערר שהוגש נגד מנהל מיסוי מקרקעין חיפה על ידי חברת טרקלין ייזום ובנייה סובבת סביב השאלה האם החברה, אשר זכתה במכרז שפורסם על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לגבי פרויקט מקרקעין של מחיר למשתכן בישוב עמנואל, חייבת לצרף לשווי המכירה לצרכי חישוב מס הרכישה, את מה שהוגדר במכרז כ"הוצאות פיתוח נוספות". ובמילים אחרות: האם יש לחייב את החברה בתשלום עבור השתתפות בהקמת מוסדות ציבור, תשלום עבור שדרוג תשתיות בשכונות ותיקות - "ישן מול חדש" וכן תשלום עבור תשתיות על- "ראש שטח".

לעמדת החברה, אין לצרף את הוצאות הפיתוח הנוספות לשווי המכירה, אך מנהל מסמ"ק דחה את עמדת החברה וטען בכתב התשובה לערר כי יש לצרף את מלוא הוצאות הפיתוח הנוספות לשווי המכירה, בכפוף לשינוי אחד בעמדתו, לפיו את רכיב תשתיות-העל יש לצרף לשווי המכירה בהתאם לאחוז הפיתוח בפועל של רכיב זה (להבדיל מאחוז הפיתוח בפועל של הוצאות הפיתוח הכלליות). משכך, טען מנהל מסמ"ק, יש לחייב את החברה להציג אישור על אחוז הפיתוח בפועל של רכיב "ראש שטח", שאם לא כן יחויב מלוא התשלום גם בגין רכיב זה במס רכישה.

מחלוקת עם השפעה רוחבית

להחלטה של השופטת ויינשטיין עשויות להיות השלכות רוחב במחלוקות רבות שמתנהלות בימים אלה באותה סוגיה של הוצאות הפיתוח מול רשות המסים. השופטת ויינשטיין ציינה בהחלטה כי המחלוקת בסוגית הוספת הוצאות הפיתוח הנוספות לשווי המכירה לצרכי חישוב מס הרכישה היא מחלוקת רוחבית, הוגשו בעניין זה עשרות עררים לוועדת הערר שבבית המשפט המחוזי בחיפה והיקף העררים שהוגשו ברחבי הארץ מגיע לעשרות רבות של עררים.

מכרז של רמ"י מורכב משלושה מרכיבים עיקריים: מחיר הקרקע, מחיר הוצאות פיתוח ישירות, ומחיר הוצאות פיתוח נוספות - הוצאות לבניית מבנה ציבור ושיקום שכונות ותיקות. המחלוקת בעשרות התיקים המתנהלים בימים אלה בבתי המשפט סובבת סביב השאלה האם צריך לשלם מס רכישה בשיעור 6% עבור הוצאות הפיתוח הנוספות, כאשר המדינה טוענת לחובת תשלום ואילו היזמים טוענים שאין חבות במס. במקרים רבים מדובר בדרישה נוספת של מיליוני שקלים ליזם.

המחלוקת על החיוב לגופו עודנה בעיצומה, ואולם לאחר שמנהל מסמ"ק הגיש את תשובתו לערר הגישה טרקלין ייזום ובנייה לביהמ"ש בקשה למחיקת חלק מהטענות שעלו בתשובה בטענה ל"הרחבת חזית". באמצעות עוה"ד רועי פלר ועופר גרוס ממשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות' טענה החברה, כי מנהל מיסוי מקרקעין חיפה העלה בכתב התשובה טענות שאין להן זכר בהחלטה בהשגה מושא הערר.

לטענת החברה, בהחלטה בהשגה קבע מנהל מסמ"ק כי יש לצרף את הוצאות הפיתוח הנוספות לשווי המכירה, מאחר ולטעמו מלוא הוצאות הפיתוח של הפרויקט לרבות הוצאות הפיתוח הנוספות מהוות תמורה נוספת בגין הזכויות במקרקעין. כלומר, מנהל מסמ"ק ביסס את עמדתו בהחלטה בהשגה על מה שמכונה "עקרון צירוף כלל התמורות".

ואולם, נטען, בכתב התשובה העלה מנהל מסמ"ק טענה עובדתית חדשה, שלא בא זכרה באף שלב משלבי הדיון השומתיים ואף לא בהחלטה בהשגה, לפיה לצרכי הליך המכרז ערכה רמ"י הערכת שווי של המקרקעין והפחיתה מהשווי של המקרקעין את רכיב הוצאות הפיתוח הכלליות, ועל כן כל תשלום שאיננו עבור הוצאות הפיתוח הכלליות - מהווה למעשה תשלום בגין הקרקע עצמה.

"נישום אינו אמור לגשש כסומא בעלטא"

בהחלטת ביניים שנתנה השופטת ויינשטיין היא קיבלה את רוב טענות החברה על הרחבת החזית של רשות המסים, מחקה את הטיעון המופיע בכתב התשובה בנוגע להערכת השווי וקבעה כי אין להתיר למנהל מיסוי מקרקעין להביא ראיות בעניין זה בערר, לאחר שלא העלה טענה זו בדיונים הקודמים מול החברה.

השופטת מתחה ביקורת כאמור על התנהלות רשות המסים ובין היתר קבעה, כי "אין להשלים או להסכין עם הליך השגה שבו הנישום מעלה טענותיו בכתב ההשגה, טוען טענות בעל פה בפני מנהל מיסוי מקרקעין - ככל שניתנת לו כדין וכראוי זכות הטיעון הקבועה בחוק - ואילו מנהל מיסוי מקרקעין ממלא פיו מים בדיון, לא חושף בפני הנישום את מכלול טענותיו והנמקותיו לדחיית ההשגה ולא מאפשר לנישום לממש באופן אמיתי ומהותי את זכות הטיעון המוקנית לו בדין".

עוד כתבה השופטת בהחלטה כי "הנישום אינו אמור לגשש כסומא בעלטה במסגרת הדיון בהשגה. הנישום ניזון מההחלטה בשומה לפי מיטב השפיטה והנימוקים שניתנו בה, ובהתאם לכך הוא עורך את השגתו ומעלה טענות כלפי שומת שלב א' והנמקותיה. לכל המאוחר בשלב הדיון בהשגה אמור הנישום להתוודע לטענות נוספות מצד מנהל רשות המסים, ככל שקיימות, ולקבל הזדמנות נאותה להתמודד עימן בדיוני ההשגה. ממילא, הכללת נימוקים עובדתיים או משפטיים בהחלטה בהשגה שהנישום לא קיבל אפשרות ממשית ועניינית להתייחס אליהם ולהתמודד עמם בדיון - מהווה פגיעה שלא כדין בזכות הטיעון של הנישום . המשמעות של הגשת ערר במצב דברים כזה היא הסטת כובד המשקל לשלב הערר והפיכת שלב הערר לשלב הראשון שבו באות לכלל ליבון ודיון מכלול הטענות של הצדדים. לא לכך נועד שלב הערר".