תוכן שיווקי

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

דעה: לא קל להיות עצמאי בישראל והשנה יותר מתמיד

עסקים קטנים ניצבים בפני סיכונים וחסמים בשלוש רמות: סביבת המאקרו, הסביבה העסקית הקרובה והסביבה הפנימית של הארגון וכן מצד הריבית שעלתה בחדות • לאור זאת נדרשת תכנית ממשלתית מקיפה וכוללת להקטנת החסמים ולעידוד מגזר העסקים הקטנים, לטובת המשק כולו

צילום: Shutterstock
צילום: Shutterstock

הכתבה בשיתוף רו"ח ועו"ד אחמד איאד

בשנת 2022 פעלו בישראל 660 אלף עסקים שהעסיקו כ-3.4 מיליון עובדים, מעל 60% מהם בעסקים קטנים ובינוניים, כך על פי דוח המצב התקופתי לשנת 2023 של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. אולם למרות חשיבותם של העסקים הקטנים והבינוניים למשק, הם אינם זוכים למעטפת הסיוע והתמיכה הדרושה להם, והבירוקרטיה ומערכת הדיווח בתחומים שונים אינה מקלה עמם. כתוצאה מכך, כ-40 אלף עסקים קטנים ובינוניים נסגרים מדי שנה. אולם השנה, בצל המלחמה, על פי הערכות, המספר הזה עלול לטפס ולהגיע לכ-60 אלף בתי עסק. עובדה זו הייתה אמורה לעורר דיון נרחב ומאמצים גדולים מצד קברניטי המשק, לשיפור מצבם של העסקים הקטנים בישראל, אלא שבפועל אין זה כך.

עסקים קטנים ניצבים בפני סיכונים וחסמים בשלוש רמות: סביבת המאקרו, הסביבה העסקית הקרובה והסביבה הפנימית של הארגון. ברמת המאקרו, עסקים קטנים מתמודדים השכם והערב עם ביורוקרטיה מסורבלת וקושי בקבלת רישיונות והיתרים, עם ריכוזיות המכבידה על התחרות וההתמודדות שלהם מול הרשתות והעסקים הגדולים, ועם השלכותיו של המצב הביטחוני במדינה. בנוסף, עסקים קטנים סובלים ממצוקת אשראי ומקושי לגייס הלוואות. חסם זה מעמיד קושי בעיקר בשלב ההקמה הדורש מימון, אך גם בתפעול השוטף כאשר מצוקת האשראי פוגעת ביכולתו של העסק להתפתח או להתמודד עם משברים.

סיכונים וחסמים בסביבה העסקית הקרובה, מורגשים, למשל, בצורה משמעותית במגזר הערבי ובפריפריה. חולשתו של השלטון המקומי מבחינה תקציבית משפיעה על רמת התשתיות או על אי-הימצאותן, גורמת להיעדר אזורי תעשייה ומסחר, ובמקרים אחרים היעדר נגישות לתחבורה הציבורית משפיע גם הוא לרעה על מצבם.

רו''ח ועו''ד אחמד איאד / צילום: אוסף פרטי
 רו''ח ועו''ד אחמד איאד / צילום: אוסף פרטי

סיכונים וחסמים הקשורים לסביבה הפנימית של הארגון מתרחשים על בסיס יומיומי. כרואה חשבון ויועץ עסקי שמכין תכניות עסקיות ומסייע ביישומן, אני נחשף לעתים קרובות לחולשות שמהן סובלים עסקים קטנים רבים מדי. ראשיתן בשלב ההקמה של העסק, כאשר בשל אילוצי תקציב או היעדר הדרכה, לא מתבצעת השקעה כלשהי בסקר שוק או בבניית תכנית עסקית. לעתים קרובות העסק קם על סמך חיקוי, תחושה או רצון להגשים חלום, ולא על סמך בדיקה מעמיקה. לצד זאת, מצוקת גיוס האשראי ויוקר המימון, וכן הקושי בקבלת היתרים ורישיונות, מקשים עד מאוד על שלב ההקמה.

החולשות הללו ממשיכות בשלב הניהול השוטף כאשר בעל העסק מטפל לרוב בכל הפונקציות בארגון, החל מניהול יומיומי וניהול צוות העובדים, דרך ניהול תזרים המזומנים, תמחור ורכש, ובמיוחד ניהול ספרי העסק (מלאכה מורכבת בפני עצמה), וכלה בשיווק העסק. כל אלה הופכים את ניהול העסק ממשימה מורכבת למשימה בלתי אפשרית כמעט. כמו כן, העלייה החדה בריבית בנק ישראל, הגבוהה מאז שנת 2006, אשר הגיעה בשנת 2023 ל-4.75%, מהווה הכבדה קשה על העסקים אשר זקוקים למימון אם להון החוזר או להשקעה והרחבת העסק.

לקיים דיון בשיתוף ארגוני העסקים והלשכות המקצועיות

בשורה התחתונה, על משרד האוצר ומשרדי הממשלה להוביל דיון מעמיק ומקיף, בשיתוף ארגוני העסקים והלשכות המקצועיות. זאת במטרה להכין תכנית מקיפה וכוללת להקטנת החסמים ולעידוד מגזר העסקים הקטנים, לטובת המשק כולו. תכנית מעין זו צריכה לכלול הרחבה והקלה בתנאים לקבלת הלוואות בערבות המדינה; הרחבת תכנית הליווי לעסקים קטנים; הקצאת משאבים להרחבה ולשיפור אזורי התעשייה והמסחר, במיוחד בדרום ובגליל; ושיתוף פעולה הדוק בין הגורמים השונים, בהם משרדי הממשלה, השלטון המקומי, ארגוני המגזר העסקי, כמו לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, והארגונים המקצועיים כגון לשכת רואי החשבון ולשכת יועצי המס.

נדרש שינוי בגישה כלפי מגזר העסקים הקטנים וחשיבותו למשק כמקור לתעסוקה ולמתן שירותים. כשהציפייה היא שתהליכי החקיקה והרפורמות הכלכליות - ייתנו לכך מענה.

*הכותב הוא רואה חשבון, מרצה במכללה האקדמית ספיר ואוניברסיטת בן גוריון בנגב.