בית הדין הפלילי בהאג: ניתן לבטל צווי מעצר רק אם תהיה חקירה ישראלית באותם חשדות

אחרי הסערה העולמית שעוררו צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, דובר בית הדין מנסה להבהיר את "הצעדים הבאים" בדברים לתקשורת. בהודעה לעיתונות שהתפרסמה אתמול (שבת) על-ידי האו"ם באתר החדשות שלו, ושבה מצוטט דובר ה-ICC, פאדיל עבדאללה, נכתב לראשונה באופן ברור מה נדרש כדי לבטל את צווי המעצר. 

● "חברות מסוות מעורבות עם ישראל": השפעת צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט
● פרשנות | החלטת בית הדין: מהלומה קשה ליחסים בין ישראל לאירופה
● מה קובעת ההחלטה של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, ומה ההשלכות המעשיות שלה?
● הספקת הנשק תיפגע? איך ישפיעו צווי המעצר לגלנט ונתניהו על היחסים עם אירופה

כפי שנכתב בהודעה, "בית הדין הפלילי הבינלאומי חוקר ומעמיד לדין רק במקרים בהם מערכות החוק והצדק הלאומיות של המדינות הרלוונטיות (אלה החתומות על אמנת רומא, א"א) אינן מבצעות חקירות אמינות של הפשעים לכאורה".

לדברי הדובר, המשמעות של הוצאת הצווים בשבוע שעבר היא שהשופטים בהרכב הקדם-משפט קבעו כי זהו מצב העניינים. בהתאם לכך, אומר עבדאללה, בשלב שלפני פתיחת משפט נגד חשודים "אפשרי לנאשמים או למדינה המייצגת אותם לדרוש מבית הדין הפלילי הבינלאומי לעצור את ההליכים נגדם, אבל רק אם יש הוכחות לכך שיש תביעות רציניות ואמינות, ברמה הלאומית, באותם החשדות". 

"הרעבה מכוונת וגרימת סבל" 

כזכור, בית הדין קבע ביום חמישי כי החשדות נגד הבכירים הישראלים כוללים הרעבה במכוון של אוכלוסייה, מניעת סיוע הומניטרי בקנה-מידה נרחב, רצח בקנה-מידה נרחב וגרימת סבל.

צווי המעצר הוצאו לבקשת התובע הכללי כרים חאן, אחרי ניסיון של ישראל לטעון כי לבית הדין כלל אין סמכות לגבי ישראל או ישראלים. בית הדין החליט לפני פחות מעשור לקבל את פלסטין כחברה בו במעמד של מדינה, ולכן הנעשה בעזה ובגדה המערבית הם בתוקף סמכותו, לפי טענתו. ישראל, ארה"ב וגם מדינות כמו גרמניה החתומות על האמנה, כופרות בטענה זו. 

בית הדין לא מקיים משפט בהיעדרות הנאשמים

הדובר הוסיף כי חשוב לציין כי בית הדין לא מקיים משפט בהיעדרות הנאשמים, וכי השלב הבא הוא "הופעה של הנאשמים בפני בית המשפט". במקרים רבים, יש לציין, שלב זה אינו מתממש. כך לגבי נשיא סודאן לשעבר עומאר אל-באשיר או נשיא רוסיה בהווה ולדימיר פוטין. עם זאת, צווי המעצר אינם מתיישנים, והם תקפים ללא הגבלת זמן.

אם הנאשמים מופיעים בפני בית הדין, שלב של אישור ההאשמות נגדם מתרחש בנוכחותם, ונקבע שוב אם חומר הראיות "חזק מספיק" לטובת משפט. לאחר משפט יש להם את הזכות לערער על הפסיקה להרכב של חמישה שופטים, השונים מהרכב הפרה-משפט (שלושת השופטים שהוציאו את הצווים בשבוע שעבר) והרכב המשפט (שלושה שופטים שימונו להליך). 

בתוך כך, מנהיגת איטליה ג'ורג'ה מלוני הודיעה כי תוסיף את הדיון בצווי המעצר נגד שני הבכירים לסדר היום של פסגת שרי החוץ של מדינות ה-G7, שתתכנס סמוך לרומא ביום שני בשבוע הבא. שרים איטלקיים הציגו עמדות שונות בנוגע לצווים שהוציא בית הדין בהאג. בעוד שר ההגנה אמר כי הוא "נאלץ לעצור את נתניהו וגלנט אם יגיעו לאיטליה", שר החוץ אמר כי איטליה "צריכה לבחון את השלכות הפסיקה", ואילו סגן ראש הממשלה, מתיאו סלביני, אמר מנגד כי השניים "מוזמנים לבקר באיטליה". "בימים הקרובים נצלול לעומק הסיבות שהביאו להחלטה של ה-ICC", אמרה מלוני לתקשורת.