אמ;לק
לאורן זאב אין אח ורע בתעשייה. הקרן שלו, זאב ונצ'רס, היא הקרן הגדולה בעולם המנוהלת בידי משקיע בודד אחד - ללא שותפים, ללא מנהלים, ללא עוזרים. מבחינתו, זה כמעט הדבר המובן מאליו.
"בגלל שאין לי ארגון אני חוסך המון עבודה. אני לא צריך לתאם עם אף אחד שום דבר, אני לא צריך לשכנע אנשים. אף אחד לא צריך לכתוב ניירות. אני לא צריך לקרוא ניירות של אחרים. יש המון דברים שאני לא צריך לעשות". ובכל זאת, כשאנחנו שואלים אותו מה קרנות אחרות צריכות ללמוד ממנו, הוא משנה גישה: "שום דבר, שימשיכו ככה. למה אני צריך לתת טיפים למשקיעים אחרים?".
בסוף שנות התשעים הייתה חברת אודיבל (Audible) מוכה וחבולה. היא גייסה 100 מיליון דולר, יצאה להנפקה, אך התרסקה בבועת הדוט־קום ונמחקה מהמסחר. דווקא אז, אורן זאב, שהיה נציג קרן אייפקס בעמק הסיליקון ומי שהוביל את השקעות הטכנולוגיה בקרן, זיהה את ההזדמנות בחברה שמקריאה ספרים בעיקר לעיוורים. "אנשים ירצו לשמוע ספרים מוקראים בזמן הנהיגה או תוך כדי אימון", הוא אמר לעצמו.
● הצוללת | "תקציב הביטחון יחזור לרמתו הקודמת בעוד עשור. הציבור יממן עוד 20 מיליארד שקל בשנה"
● ראיון | יו"ר קק"ל: "השקענו 1.5 מיליארד שקל בפרויקטים של המלחמה, אבל שיהיה ברור שאנחנו לא צ'ק פתוח"
● חיזבאללה מוחלש, איראן מוסחת וטורקיה בוחשת: למה המורדים הסורים יצאו למתקפה דווקא עכשיו?
זאב, שחיפש באותה התקופה חברות בורסאיות פצועות בעלות פוטנציאל צמיחה, זיהה הזדמנות והחליט להשקיע 11 מיליון דולר מכספי אייפקס, רגע לפני הסכם שהפך את אודיבל לספקית הספרים המוקלטים של שירות אייטיונס של אפל. סכום צנוע זה הספיק לו כדי לקנות את חלקה של מיקרוסופט בחברה, ושל בעלי מניות נוספים, ולהשתלט על כ־40% מאודיבל. לאחר השקת האייפון ב־2006 כבר היה ברור שאודיבל היא הבטחה, ושנתיים לאחר מכן היא נמכרה ב־310 מיליון דולר לאמזון. זה, למעשה, היה האקזיט הראשון שלו בארה"ב - כ־120 מיליון דולר על השקעה של 11 מיליון בלבד.
אורן זאב (60)
אישי: נשוי + 2, גר בלוס אלטוס, קליפורניה
מקצועי: מייסד קרן זאב ונצ'רס; בעברו נציג קרן אייפקס ארה"ב בעמק הסיליקון
עוד משהו: משחק טניס שולחן בליגה מקומית
אך האירוע הזה גם גרם לו לחשוב. עוד קודם לכן הוא ניסה לשכנע את הקרן שבה היה שותף להשתלט על כל המניות של אודיבל. אם היה מצליח, המכירה לאמזון הייתה הופכת לסנסציה, אך המשקיעים האחרים התנגדו לעסקה. בתגובה לכך, ולאחר האקזיט, זאב החליט לפרוש מהקרן ולצאת להגשים חלום קטן - להשקיע גם כסף אישי בחברות של אנשים שהוא מאמין בהם. הוא קפץ למים וביצע את ההשקעה הראשונה בסטארט־אפ צ'ג (Chegg), פורטל הלימוד לסטודנטים שיצא בסופו של דבר להנפקה בנאסד"ק, ולאחר מכן השקיע בהאוז (Houzz), שוק עיצוב הבתים הדיגיטלי שהפך לחד־קרן כבר לפני כעשור.
מה שהחל ב־2007 כמיזם אישי צנוע של השקעות אישיות על בסיס הזדמנויות מהרשת החברתית הקרובה הפך ברבות הימים לקרן זאב ונצ'רס - מפעל השקעות אדיר שנאמד היום ב־2.44 מיליארד דולר. עד כה השקיע זאב ביותר מ־50 חברות, רובן בתחומי התוכנה ולרובן קשר ישראלי. בין החברות אפשר למצוא ענקיות פינטק (חברות התשלומים טיפלתי וסאנביט), חברת ביטוח דיגיטלי (נקסט אינשורנס) וגם חדי־קרן (נבאן, לשעבר טריפאקשנס). אך גולת הכותרת נעוצה בעובדה שהוא עושה את הכול לגמרי לבד: ללא שותפים, ללא עובד, אפילו בלי עוזר אדמיניסטרטיבי.
מהבחינה הזאת אין לזאב אח ורע בתעשייה. זאב ונצ'רס היא הקרן הגדולה בעולם המנוהלת בידי משקיע בודד אחד, ללא שותפים. מתוך יותר מ־50 השקעות היסטוריות משמש כיום זאב כדירקטור ב־35 מהחברות הללו, כשהוא מעורב באופן ישיר בהשקעה בהן ומחזיק בדרך כלל בחלק הגדול של המניות המחולקות למשקיעים הראשונים, 30%-20% ממניות החברות. העובדה הזאת הופכת אותו לאחד האנשים המשפיעים ביותר בהייטק הישראלי, למרות שהוא מתגורר אי שם בקצה השני של הגלובוס, בעמק הסיליקון.
"הצמצום במספר הקרנות הוא תופעה בריאה"
"זו הדרך שבה אני עובד והיא פשוט מאוד מתאימה לי", מסביר זאב בראיון מיוחד לגלובס. "רוב האנשים מאמינים שהם צריכים צוות מסביבם, ואולי הם צודקים, אני לא יודע להחליט בשבילם. לי מתאים לעבוד בלי. אגב, יש עוד מנהלי קרנות שעובדים בצורה הזאת, אבל הקרנות שלהם קטנות יותר".
ובכל זאת, אתה אדם אחד עם מגבלות לוח זמנים, שעסוק ב־35 דירקטוריונים - ותוך כדי כך צריך לפגוש יזמים חדשים כדי לתכנן את ההשקעות העתידיות שלו.
"אני יעיל מאוד. בגלל שאין לי ארגון אני חוסך המון עבודה. אני לא צריך לתאם עם אף אחד שום דבר, אני לא צריך לשכנע אנשים. אף אחד לא צריך לכתוב ניירות. אני לא צריך לקרוא ניירות של אחרים. יש המון דברים שאני לא צריך לעשות".
פרקטית, איך אתה מנצל את הזמן בצורה מיטבית?
"ראשית, אני מסנן מאוד את הפגישות שאני קובע, ושולט בזמן שלי. הדבר החשוב ביותר הוא לא לתת לאחרים לשלוט בזמן שלך. לא רוצה להביא מישהו שינהל את היומן שלי רק כדי לגלות פגישות שלא היו אמורות להיות בו. למדתי להגיד לא בצורה מנומסת. אם אני יודע שלא אוכל לעזור לבן אדם - אגיד זאת בכנות.
"מלבד זאת, אני לא מעמיס על עצמי עבודות מנהליות: אני לא כותב דוחות למשקיעים, לא מפיק אירועים ולא מייצר מיטאפים. אני פשוט נמנע מכל עבודה שלא נעשית ישירות מול חברות הפורטפוליו - שעבורן יש לי את כל הזמן שבעולם. אני משתדל להיות זמין עבורן, לענות להן על שאלות באופן מיידי ולעזור בכל דרך שאני יכול, ומבחינתי החברות שבהן השקעתי הן בעדיפות עליונה. כל יום אני מדבר עם יזמים. הנה, אנחנו מדברים כשאצלי השעה שבע בבוקר וכבר הספקתי לשוחח עם שניים מהיזמים שלי".
עבור רבים מהקולגות שלך זו תקופה קשה לגייס כסף. יש קרנות שמתכווצות, יש קרנות שגיוס הכסף שלהן מתעכב יתר על המידה, ויש קרנות שבסוף נסגרות או יוצאות מהארץ.
"אני לא חושב שזה ייחודי לישראל. הייתה תקופה שבה היה קל לגייס כסף, והרבה, היה קל להשקיע - אך היה הרבה יותר קשה לייצר החזרים טובים בהמשך הדרך. לפיכך חלק מהקרנות, ובעיקר אלה שגייסו הון בחמש או שש השנים האחרונות, חלקן ישרדו אבל חלקן לא יצליחו לגייס קרן נוספת, כי הן לא הציגו תוצאות יוצאות דופן. במקרים אחרים היקף הקרנות שגויסו יצטמצם כי כיום אין צורך בקרנות גדולות מאוד כפי שהיה בשנות הבועה.
"מה שקרה הוא שהרף פשוט עלה. כך שהתמונה הכללית תגזור צמצום במספר הקרנות ברחבי העולם, לא רק בישראל. זו תופעה מחזורית שקרתה גם לאחר משברים קודמים. במובן הזה אין חדש תחת השמש, ובלאו הכי לא מדובר במפולת או בקטסטרופה - אלא בתופעה בריאה שמעידה על חזרה לשפיות".
"הייתי נחוש לא לעשות שינוי באופן שאני עובד בו"
אחת התפניות המשמעותיות בחייו של זאב הייתה כשפגש את פיטר ת'יל, יו"ר ענקית הביטחון פלנטיר, ומשקיע־העל שנחשב לבכיר ענף הטכנולוגיה הקרוב ביותר לנשיא הנבחר דונלד טראמפ - אחרי אילון מאסק. ת'יל היה כבר אז, לפני כמעט עשור, אדם משפיע מאוד בעמק הסיליקון: הוא הקים את פייפאל עם מאסק ולאחר שמכר אותה הפך למשקיע פרטי והיה למשקיע הראשון בפייסבוק ובעלי קרן פאונדרס פאנד, שמעודדת צעירים לפרוש מלימודיהם ולהקים חברות מבטיחות. כיום מתפארת קרן ההשקעות שלו בהצלחות דוגמת ספייס אקס, ספוטיפיי, סטרייפ, OpenAI, Airbnb וחברת הנשק האוטונומי אנדוריל.
פיטר ת'יל. ''הוא משקיע בי כי בסוף זו קרן הפנסיה שלו'' / צילום: ap, Rebecca Blackwell
ת'יל הוא למעשה זה ששכנע את זאב להפוך את העיסוק המזדמן שלו למסגרת מחייבת ולהקים קרן הון סיכון על שמו. את ההון הראשון שגייס זאב ב־2007 העניק ת'יל כמשקיע החיצוני היחיד. היקפה עמד אז על 20 מיליון דולר בלבד, והיא הקרן הקטנה ביותר מבין תשע הקרנות שגויסו מאז.
"נפגשנו בכלל בנסיבות אחרות בקבוצה גדולה, וקבענו להיפגש אחד על אחד כדי לחלוק תובנות", אומר זאב. "באותה התקופה לא ידעתי שהוא משקיע באופן אישי בקרנות הון סיכון, אבל בערך חצי שעה לתוך השיחה הוא שואל אותי אם אני מגייס קרן. עד אז הייתי משקיע מכספי הפרטי, אבל התנהגתי כמו קרן: הייתי מארגן סינדיקציות של השקעות עם אנשים קרובים לי שהייתי מייצג אותם. אבל לכל מי ששאל אם הייתי רוצה להפוך את הפעילות הזאת לקרן ממוסדת - עניתי בשלילה. אמרתי שאני אוהב את החיים שלי כמו שהם.
"אלא שהוא הפתיע אותי. הוא אמר לי: למה שלא תיתן לי להיות המשקיע שלך ונתייחס לזה כניסוי בשני הכיוונים - אתה תראה בעצמך אם זה מתאים לך או לא, וכך גם אני. בדרך כלל, כשאתה מגייס קרן הון סיכון, אתה מתחייב בפני המשקיעים שלך לתקופה ארוכה - אבל מה שהתאים עם פיטר הוא העובדה שדובר בניסוי ללא מחויבות. לא הייתי צריך להכין שקפים ולא לעשות בדיקת נאותות בתהליך שנכפה עליי מבחוץ - והתייחסנו אל כל המיזם כאל ניסוי. הגדרנו תקופה של שנה או 20 מיליון דולר, אמרנו שמה שייגמר קודם לכן יחתום את תקופת הניסיון. הלכתי על זה בגלל הנוחות וההזדמנות לעשות דבר מה ללא מחויבות ומבלי לסנדל לעצמי את החיים. הייתי נחוש שלא לעשות שינוי באופן שבו אני עובד - ולפיטר זה לא שינה".
לא מתכוון לנצל את הקרבה של ת'יל לצלחת
בהדרגה למד זאב לבצע את הפעולות הקטנות והמנהלתיות הדרושות לתפעול קרן גם מבלי להעסיק עובדים במשרה מלאה. לדוגמה, בעוד בקרן הון סיכון סטנדרטית סמנכ"ל הכספים מקבל מעמד של שותף שווה, בזאב ונצ'רס מדובר בשירות הניתן במיקור חוץ ובמשרד רואי חשבון שמבצע ביקורת חשבונאית פעם בשנה. את הספרים עבי הכרס על פורטפוליו ההשקעות שמפיקים בקרנות הגדולות מחליף זאב במסמכים ידידותיים ביותר, בלי הצורך להציג אותם בישיבות משקיעים ארוכות.
בתוך חצי שנה בלבד השקיע זאב את מלוא 20 מיליון הדולר. "אמרתי לעצמי, אוקיי, אם משקיעים יתיישרו איתי ולפי איך שאני עובד - זה מתאים לי". את הקרן השנייה, בגובה 50 מיליון דולר, גייס בתוך יומיים: הוא פנה לשני גופים מוסדיים ושני משקיעים פרטיים בפרופיל גבוה שהפכו למשקיעים ותיקים. מאז כל אימת שמסתיימים לו כספי הקרן, הוא מגייס חדשה: כיום משקיע זאב מהקרן העשירית שגייס, ובהמשך הדרך החל לקחת גם דמי ניהול של 1.25%, שיעור נמוך יחסית לקרנות אחרות.
במקביל ת'יל הפך לדמות מפתח בממשלו של טראמפ, אחד המעורבים הבולטים מאחורי הקלעים במשרד היעילות הממשלתית, שיכניס טכנולוגיות חדשות של בינה מלאכותית, ככל הנראה על חשבון עובדי ציבור. ת'יל מתהדר בדעות של ליברטריאן, הדוגל בצמצום מקסימלי של מעורבות הממשלה בחיי האזרחים ומהווה חלק מנחשול ההשקעות הגואה בתחומים עתירי רגולציה, כמו טכנולוגיות של ביטחון לאומי וקריפטו, שני תחומים שזאב נרתע מהם.
דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci
בינתיים זאב טוען שהוא לא מבקש לנצל את הקרבה של ת'יל לצלחת. "אני ממש לא צריך את זה. אמנם אם אצטרך משהו יש לי גישה טובה, אבל אני לא רואה את עצמי משתמש בזה. למרות שאני הישראלי שאולי הכי קרוב אליו, אני לא חושב שאני בין מאה האנשים שהכי קרובים אליו או אפילו בין האלף. אני והוא משדרים על אותו גל, ואני חושב שזו הסיבה שהוא רצה להשקיע וממשיך להשקיע כל כך הרבה כסף. בסוף זו קרן הפנסיה שלו".
אגב, זאב אינו משקיע בקריפטו ובביטחון לאומי פשוט מפני ש"איננו מבין בזה", לטענתו. יוצאת דופן היא ההשקעה בלייטספארק, רשת העברת הכספים המבוססת על ביטקוין שהקים דיוויד מרקוס, לשעבר מנהל תחום הפינטק של מטא. הסיבה שהוא משקיע פחות קשורה לקריפטו, ויותר לעובדה שמרקוס הוא חברו הטוב.
לא מעט כישלונות, לא מעט אקזיטים
זאב איננו מידאס. לא כל מה שהוא נוגע בו הופך לזהב. חברות רבות שלו - בהן קפריזה, וובפלייקס וחברת הבנייה המבטיחה ויו (Veev) - נסגרו, ואילו אחרות, דוגמת סילייטס, וונדרמול או סמארטשופר, נמכרו במחיר נמוך משציפו. ועדיין, זאב רשם לא מעט אקזיטים מוצלחים מבחינתו כמשקיע מוקדם, כמו בחברות הפרסום הדיגיטלי וויביה וקייפ, שנמכרו בעשרות מיליוני דולרים כל אחת, או לופ קומרס, שנמכרה ב־250 מיליון דולר.
זאב גם מחזיק באחוזים משמעותיים בחברות רבות שנחשבות למובילות הקטגוריה שלהן: חברת טיפלתי בתחום התשלומים לעסקים, ששווייה נאמד ב־8.3 מיליארד דולר; סאנביט בתחום התשלומים לצרכן, בעלת שווי של 1.1 מיליארד דולר; נבאן בתחום התיירות העסקית, בשווי 9.2 מיליארד דולר; נקסט אינשורנס בתחום האינשורטק, ששווייה נאמד ב־2.5 מיליארד דולר; וחברת עיצוב הבית האוז, ששווייה נאמד ב־4 מיליארד דולר. הוא איננו חושף את ביצועי הקרנות שלו, מסביר כי רובן ספגו מכה בשנתיים האחרונות - בדומה לכל שאר קרנות ההון סיכון - אך גם כיום ביצועיהן טובים ביחס לאחרות, והן מושכות עניין בקרב משקיעים קיימים וחדשים.
לאחרונה הוביל זאב השקעה של 16 מיליון דולר בספיינס (Spines), שמזכירה לו את ההשקעה באודיבל לפני 20 שנה, ובעצם מאפשרת לכל אחד שמעוניין בכך להוציא ספר משלו בעלות נמוכה משמעותית מהקיימת היום. החברה של הישראלי יהודה ניב משמשת בפועל כהוצאה לאור אמריקאית לסופרים חובבים, ומשתמשת באמצעים דיגיטליים ובבינה מלאכותית בתהליך.
"בארה"ב 50 אלף ספרים יוצאים בכל שנה לאור בהוצאות המסורתיות", אומר זאב. "אבל יש 2 מיליון סופרים שמוציאים את הספרים שלהם באופן פרטי, למרות העלות הגבוהה מאוד. התהליך הידני והממושך ניתן לקיצור בידי עורך ומאייר שכולו בינה מלאכותית. תהליך ידידותי וזמין יותר יביא יותר אנשים להוציא לאור את הספרים שחלמו להוציא".
"חלקים במפלגה הדמוקרטית איבדו קשר עם ההיגיון"
זאב מתגורר בעמק הסיליקון כבר יותר מ-20 שנה. על רקע הבחירות בארה"ב הוא לא זוכר תקופה שבה העמק כולו נצבע אדום. "זה לא שפתאום כולם התאהבו בטראמפ, פשוט הפחד והאכזבה מהדמוקרטים שיחקו כאן תפקיד", מסביר זאב.
האריס. ''הפחד והאכזבה מהדמוקרטים שיחקו תפקיד'' / צילום: ap, Jacquelyn Martin
עמק הסיליקון, בשונה ממערכות הבחירות של 2016 ו־2020, הפך הפעם ניטרלי הרבה יותר ומזוהה הרבה פחות עם המועמדת הדמוקרטית. אישים בכירים כמו מארק צוקרברג וג'ף בזוס, שנטו לטובת ביידן ב־2020, מילאו פיהם מים, וספגו על כך ביקורת מהחוגים הליברליים בקרב המשקיעים והעובדים שלהם. קרנות הון סיכון מובילות, כמו אנדריסן הורוביץ, הצהירו בגלוי על תמיכה בטרמאפ.
"זה לא ייחודי רק לעמק הסיליקון, אבל פתאום להצביע טראמפ נהיה עניין לגיטימי. אם לפני שנתיים לא היו מעיזים להגיד מילה בעדו, כעת אנשים מוחים נגד תרבות ה־woke, שבהייטק באה לידי ביטוי בגיוון והכלה. לאנשים נמאס מזה. הציבור רואה את חוסר האונים של השלטון בנושא ההגירה הבלתי חוקית, וקיימת תחושה שחלקים במפלגה הדמוקרטית איבדו קשר עם היגיון בריא. ויש כמובן את הנושא של ישראל - שמשפיע על סדר היום של יהודים, ובעמק הסיליקון יש רבים מהם".
אבל בראש ובראשונה טראמפ טוב לעסקים שלהם.
"כמובן, קיימת בעמק הסיליקון התחושה שהרפובליקנים וטראמפ טובים יותר לעסקים. הוא נחשב לליברלי יותר בכל הקשור להגבלים עסקיים וצפוי להתיר יותר מיזוגים ורכישות. הוא גם ידידותי יותר לתחום הקריפטו - נושא שמאוד מעניין את קרן אנדריסן הורוביץ - וגם בענייני מיסוי. סגן הנשיא ג'יי.די ואנס, שהגיע מעולם ההשקעות, הוא כמעט שליח של ענף ההייטק בממשל".
"המלחמה בישראל לא עצרה את ההשקעות"
כמו ישראלים רבים בעמק הסיליקון, גם זאב חווה טלטלה ב־7 באוקטובר ובגל האנטישמיות שהגיע לאחריו, עד כדי שמצא עצמו מעורב בבחירות בארה"ב. הוא התגייס לתמוך במועמדים לסנאט ולבית הנבחרים במרוצים שבהם ניתן היה להעלות מועמד פרו־ישראלי או להדיח מועמד הפועל נגד ישראל. "המדינה נמצאת במשבר קיומי ולכן החלטתי להירתם".
אתה לא חושש שיהיו כאלה שיגידו - הנה הישראלים מושכים בחוטים כדי לבחור את הנציגים שלהם?
"הם כנראה במילא יגידו. איפא"ק הוא אחד הגופים הכי מושמצים בארה"ב, ואנשיו עושים עבודה מצוינת. התייעצתי איתם בשאלה איפה תהיה התשואה הטובה ביותר לכסף. בבחירות הקודמות השקעתי סכום דומה כדי שטראמפ לא ייבחר, והפעם לא השקעתי סנט בבחירות לנשיאות - את הכול שמתי כדי לתמוך במועמדים פרו-ישראלים".
מהצד השני קולך לא נשמע בנושאים חברתיים ופוליטיים בישראל. אתה משקיף מבחוץ, מעמק הסיליקון. לא היית חלק ממחאת ההייטק נגד המהפכה המשפטית, למשל, בניגוד לקולגות שלך מההייטק המקומי.
"אני משתדל להפריד בין דעותיי הפוליטיות לבין העיסוק שלי. העובדה שאני משקיע הון סיכון לא הופכת אותי למומחה גיאופוליטי יותר מכל אחד. יש לי דעות חזקות אבל אני לא רואה בעצמי מוביל דעה פוליטי, וזה באופן כללי פחות מעניין אותי. זה לא אומר שאני לא מנהל תהליכים קשורים מאחורי הקלעים, אבל פחות דחוף לי להוציא את זה החוצה".
כמה מהמשקיעים הגדולים שלך הם קרנות אוניברסיטאיות של ליגת הקיסוס, מהמקומות הקשים ביותר שבהם הסטודנטים תובעים הפסקה כוללת של השקעות בישראל.
לא רק שאף אחת מהן לא הפסיקה להשקיע אצלי בגלל הנושא הישראלי, רבות מהן מרגישות צורך להביע אמפתיה ולהתנצל על התנהגות הסטודנטים. הנציגים שלהם התאמצו להבהיר לי שהם נבוכים. למרות ההפגנות הקולניות לא שמעתי אפילו על קרן אוניברסיטאית אחת שהפסיקה להשקיע בישראל, בקרנות מקומיות או בקרנות זרות שמשקיעות בישראל - זה החלום הרטוב של ה־BDS. לא צריך להיות שאננים לגבי הסיכון, אבל אין עדות שזה קרה".
מפגינים פרו-פלסטינים באוניברסיטת קולומביה. ''לא שמעתי על קרן אוניברסיטאית שהפסיקה להשקיע בישראל'' / צילום: ap, Michael M. Santiago
בשנתיים האחרונות נראה שהמשקיעים בעמק הסיליקון שמו ברקס על ישראל. מאז תחילת המלחמה ירד היקף ההשקעות הזרות בסטארט-אפים ב־10%. אך זאב מסרב להתרגש. "קיימת ירידה בכל העולם ביחס לשנים 2021 ו־2022. יש נדבך נוסף של קושי בשל המלחמה בישראל, אבל קשה לאמוד אותו, ובכל מקרה המלחמה לא עצרה את ההשקעות, אלא צמצמה אותן במעט. המהפכה המשפטית, בדיעבד, לא עניינה את המשקיעים - ואני אומר את זה כאחד שהתנגד לה - אבל המצב באמת מציב אתגר בגלל אחוזי גיוס גבוהים של חיילים למילואים או הסכנה שהאינטרנט במדינה ייפול, אפילו לרגע קצר".
לסיום, אתה ממש זאב בודד ומיוחד בשוק. רוב הקרנות הישראליות גייסו כמוך או מעט יותר ממך, ועדיין מעסיקות עשרות עובדים כל אחת. יש להן מה ללמוד ממך על יעילות?
"שום דבר, שימשיכו ככה. למה אני צריך לתת טיפים למשקיעים אחרים?".