"אסד הופתע, מאוד": מה עומד מאחורי הבלגן בסוריה ומה זה עושה לישראל?

בשבוע שעבר, בבוקר 27 בנובמבר, נכנסה לתוקף הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה, ואפשר היה לזהות סימנים ראשונים של התייצבות יחסית במזרח התיכון. אלא שלא עברו כמה שעות, וכבר נפתחה לה חזית אחרת בצפון, הפעם כזאת שלכאורה לא קשורה אלינו: המורדים הסורים, בראשות ארגון היאת תחריר א־שאם, פתחו במתקפת פתע נגד משטר אסד בצפון-מערב המדינה.

● מחוץ לזרקורים: כך ארדואן הפך את סוריה לזירת מימוש האינטרסים הטורקיים
● הצוללת | "תקציב הביטחון יחזור לרמתו הקודמת בעוד עשור. הציבור יממן עוד 20 מיליארד שקל בשנה"
● ראיון | בלי שותפים ובלי עוזרים: מנהל הקרן המצליחה שעושה הכל לבד
● ראיון | יו"ר קק"ל: "השקענו 1.5 מיליארד שקל בפרויקטים של המלחמה, אבל שיהיה ברור שאנחנו לא צ'ק פתוח"

לכמה רגעים אפשר היה אולי לחשוב שזו רק עוד אחת מהתקיפות שמאפיינות את מלחמת האזרחים במדינה, שנמשכת כבר יותר מ־13 שנים. אך מהר מאוד, וככל שעברו השעות, התברר שמדובר באירוע דרמטי שלא נראה בסוריה זה כעשור לפחות. זה התחיל מכיבוש כמה כפרים, המשיך בהריגתו של קצין איראני בדרגת תת־אלוף ואחרי זה באה גם השתלטות המורדים על אחת הערים הגדולות במדינה - חלב.

למעשה, נכון לכתיבת שורות אלה המורדים עושים את דרכם לעיר חמה, לאחר שהשתלטו על נמל התעופה הצבאי כווירס וגם פרצו לארמון הנשיאותי של אסד בחלב. בין לבין גם רצו שמועות על הפיכה צבאית, אך לפי שעה הן התבררו ככוזבות. כך או כך, אין לדעת מה ילד יום.

דבר אחד בטוח: אסד הופתע. מאוד. "ברשתות כבר קוראים לזה 7 באוקטובר של אסד", אומרת ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וראש תוכנית הזירה הצפונית במכון. "הוא לא ציפה למתקפה בסדר הגודל הזה. אירועים שבדרך כלל לוקחים שנים קורים פה בימים ספורים". בטלוויזיה הסורית דיווחו על כאלף הרוגים בשלושת הימים הראשונים של המלחמה.

ובכל זאת, גם בלי לנבא מה יקרה בימים הקרובים ובעתיד בכלל - שאלה אחת מסקרנת במיוחד: למה המורדים החליטו לצאת למתקפה הזאת דווקא עכשיו? כדי לענות על השאלה הזאת צריך לצלול לאותם הארגונים, להבין את המעורבות הטורקית באירוע, ובעיקר להסתכל על המצב הירוד של הגופים והמדינות שעד היום שמרו את שלטון אסד על כנו.

"אור ירוק מהטורקים"

למתקפה הקטלנית הזאת אחראים כמה גורמים שחברו יחד, אך העיקרי שבהם הוא כאמור היאת תחריר א־שאם, שהתחיל כשלוחה של אל־קאעידה בתקופת האביב הערבי ב־2011. "כמה שנים אחרי האביב הערבי פעילי הארגון הגיעו להבנה שרק התנתקות מאל־קאעידה תוכל לסייע להם לאחד את שורות כלל המורדים בסוריה", מסביר ד"ר מיכאל ברק, חוקר בכיר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור ומרצה באוניברסיטת רייכמן. "הם עברו כמה גלגולים מאז, אך בסופו של דבר הארגון הזה מונה כיום כעשרות אלפי פעילים ומאחד בתוכו כמה פלגי מורדים עם גוון אסלאמיסטי סלפי". בשנים האחרונות שולט הארגון על מחוז אידליב, שבו חיים כיום כ־2.5 מיליון איש, וזו גם מובלעת המורדים האחרונה שנותרה בצפון־מערב סוריה.

 כוחות מורדים באידליב. ''ברשתות קוראים לזה 7 באוקטובר של אסד'' / צילום: ap, Ghaith Alsayed

אלא שהיאת תחריר א־שאם לא שורד סתם במקרה. מאחוריו, באופן לא רשמי, עומדת טורקיה. "זה החמצן שלו", מסביר ד"ר ברק. "זה בא לידי ביטוי גם בסיוע כלכלי, גם בתחמושת וגם בהגנה פיזית באזורים שהטורקים נמצאים בהם בסוריה. בלי הטורקים הארגון הזה לא היה קיים".

ומה האינטרס של הטורקים בכל זה?
"ראשית, ארדואן, כמו האיראנים, רוצה הגמוניה אזורית אז הוא תומך במורדים. שנית, הוא מעוניין לכרסם בכוח של הכורדים שנמצאים באזור גבול סוריה־טורקיה. ומלבד זאת, הוא היה שמח למנוע את ההתבססות של הכוחות השיעיים והרוסיים בסוריה".

"מתחילת האביב הערבי, טורקיה נקטה עמדה מאוד אנטי־אסד", מוסיף ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה ממרכז דיין באוניברסיטת תל אביב. "אסד הוא עלווי, שנתמך בידי השיעים, וטורקיה פנטזה שביום מן הימים היא תוכל להחליף אותו בשחקן סוני. זאת אומרת, ברקע בוודאי יש כאן גם חיכוכים דתיים.

 נשיא טורקיה ארדואן. רוצה שהפליטים יחזרו לסוריה / צילום: ap, Francisco Seco

"אלא שבחודשים האחרונים טורקיה ניהלה שיחות מאוד פתוחות עם אסד ורצתה לשקם את היחסים עם דמשק ולנרמל את היחסים בין המדינות. כיום למשל אין שגרירות סורית באנקרה וטורקיה לא ממש מכירה באסד כנציג הכוח הריבון של סוריה". נוסף על כך, כחלק מהמשא ומתן ארדואן רצה להחזיר לסוריה את מיליוני הפליטים שהגיעו לטורקיה והם עול כבד מאוד על הכלכלה הטורקית.

ומה קרה בשיחות המו"מ?
"טורקיה לא הסכימה לשום ויתורים מצדה, למשל על חבלי הארץ שהיא נמצאת בהם בסוריה. ונראה שבצדק - אם הם היו מוותרים אז המורדים החמושים היו עלולים לעשות פיגועים בתוך טורקיה כנקמה על זה שארדואן זרק אותם לידי סוריה. מנגד, גם אסד לא יכול היה להסכים ללגיטימציה לטורקיה בזמן שיש נוכחות צבאית שלה בסוריה".

על הרקע הזה הגיעה התקיפה בשבוע שעבר. באופן רשמי המורדים הסורים טוענים שמדובר בתגובה לתוקפנות הרוסית־סורית באזור בחודשים האחרונים. אך כולם מסכימים שמאחורי הקלעים, ולאחר שהמשא ומתן מול סוריה נכשל, טורקיה בוחשת. "הארגון הזה לא עושה שום דבר בלי אור ירוק מהטורקים", מסביר ד"ר ברק. "אבו מוחמד אל־ג'ולאני, מנהיג תחריר א־שאם, הוא בובה על חוט של ארדואן. אין מצב שהוא פעל בלי הוראה טורקית. המבצע הזה נועד להפעיל לחץ על אסד להסכים לדרישות הטורקיות, ארדואן מאמין שזה יוביל לעמדה משופרת מול אסד".

"אני חושב שזו יוזמה של המורדים", אומר ד"ר כהן ינרוג'ק. "אבל אני גם חושב שטורקיה מסכימה עם המורדים, למרות שאין כאן הצהרה רשמית מצדה. בעיניי, אחרי שהמשא ומתן נכשל, ארדואן ויתר על אפשרות של נורמליזציה, והוא גם רואה שאסד כל כך חלש. אין לי ספק שהוא עכשיו מתמוגג מהמצב ואוכל תמר וקפה".

"מחסום הפחד נשבר"

בזמן שהמורדים הסורים טוענים שהתקיפות הן תגובה לתוקפנות, וההערכות בעולם מדברות על קריסת המשא ומתן בין טורקיה לסוריה, קשה שלא להתייחס למצב האזורי והעולמי. "חיזבאללה, איראן ורוסיה היו מאוד דומיננטיות וחשובות בשמירה על משטר אסד לאורך השנים", מסבירה ד"ר ולנסי. "בשנת 2013 חיזבאללה והאיראנים נכנסו ללחימה, ובהמשך, בשנת 2015, מפקד כוח קודס קאסם סולימאני הודיע לרוסים שאסד על סף קריסה וגם פוטין נכנס ללחימה. בסופו של דבר חיזבאללה והרוסים התמודדו כל הזמן עם חיכוכים ועימותים אלימים, ושמרו על המשטר.

"אלא שהסיפור הזה התחיל להסתבך עוד באוקראינה. שם, במידה רבה, הוסט הקשב וראינו שהרוסים הולכים ונהיים פחות מעורבים בהיבטים הצבאיים, למרות שהם עדיין שימרו בסוריה נוכחות משמעותיות. אבל עכשיו חלה תפנית נוספת: אחרי שנה של לחימה עם ישראל איראן שקועה בטיפול בנזקי חיזבאללה, והרבה מאנשי חיזבאללה עזבו את השטח הסורי. המורדים מזהים את המומנטום שנוצר. יש כאן הזדמנות עבורם והם מבינים שהמהלך שלהם לא יזכה להתנגדות משמעותיות".

"חיזבאללה חיה פצועה, והמורדים מרגישים שאפשר לנצל את המצב", מוסיף ד"ר ברק. "מעבר לפגיעות המשמעותיות שחיזבאללה ספג, הרבה מאנשי הארגון השיעי עזבו את המוצבים שלהם בסוריה וגם צירי ההברחות נפגעו. זו הסיבה שהם החליטו לפתוח במבצע הזה דווקא עכשיו".

"אין ספק שהמורדים שואבים את הכוחות שלהם מהפגיעה הקשה בחיזבאללה", מסביר ד"ר אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ואיש מערכת הביטחון לשעבר. "צריך גם לומר שמאז שנסראללה חוסל, אסד הרבה פחות מחויב למאבק של חיזבאללה ואיראן והמורדים רואים את הפערים ביניהם. נוסף על כך, צריך לזכור שהסכם הפסקת האש מגביל את התנועה של פעילי חיזבאללה, והם לא יכולים בקלות להגיע לעזור לסורים, גם אם הם רוצים. בכלל, הם אמורים להיות עסוקים עכשיו בשיקום הארגון".

כאן למעשה אנחנו נכנסים לשאלה למה המורדים בחרו לעשות את זה ברגע שנכנסה לתוקף הפסקת האש. "מצד אחד זה מאפשר לפעילי חיזבאללה להתפנות למלחמה בסוריה ואולי יש להם יותר קשב ביחס לזה שהיה לפני שבועיים", מסבירה ד"ר ולנסי. "אבל מצד שני ייתכן שהמורדים מזהים את ההסדרה הזאת כחולשה. בסוף חיזבאללה נכנע למציאות שהיא מאוד לא נוחה לו. מלבד זאת, מבחינה אופרטיבית ההסדרה מקשה מאוד על שינוע אמל"ח ופעילים בגבול סוריה־לבנון".

חוץ מהחולשה והמגבלות הפיזיות שחלות על איראן וחיזבאללה, נראה שהמלחמה האחרונה סיפקה הבנה חדשה בקרב הגורמים: אפשר לשבור את המפלצת האיראנית. היא פחות מפחידה ממה שהיא נראית. "היו כאן תחזיות אימים לגבי חיזבאללה ובסוף ראינו שזה לא כך", אומר ד"ר בלאיש. "אני חושב שזה מייצר גם אצל אחרים מוטיבציות. האינטרסים של הטורקים, לצד המצב הגיאופוליטי, נתנו למורדים הזדמנות חד־פעמית. גם האירועים בחלב מחזקים את זה ומעידים על החולשה של הצבא הסורי, שלא מסוגל להתמודד ללא התמיכה של הרוסים ושל המיליציות השיעיות".

"בסופו של דבר צבר של נסיבות שיחק מאוד לרעתו של אסד", אומרת ד"ר ולנסי. "הקשב של השחקנים המרכזיים שתומכים בו מוסט לזירות אחרות ואנחנו רואים עכשיו את התוצאות הראשוניות של זה. מחסום הפחד של גורמי האופוזיציה בסוריה נשבר".

"סינוואר הצית תגובת שרשרת"

נכון לכתיבת שורות אלה עוד מוקדם להבין לאן האירוע הזה הולך והאם אסד יצליח להדוף את המתקפה או שהרוסים והאיראנים יושיעו אותו. אך בינתיים נשאלת השאלה - האם התהליכים האלה טובים ליהודים? השאלה הזאת, כך נראה, מטרידה את כל הגורמים בישראל ואפילו ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס בשבוע שעבר דיון מיוחד סביבה. "בטווח הקצר אתה אומר, וואלה, אולי זה טוב לישראל להחליש את המשטר הפרו־איראני הזה. זה בדיוק המשטר שאנחנו רוצים להפיל", אומר ד"ר בלאיש.

"גם בהסתכלות אזורית - פגענו בחמאס, בלבנון ועכשיו בסוריה, אז האחיזה האיראנית הולכת ונחלשת. אבל מנגד אתה לא רוצה להחליף רדיקל שיעי ברדיקל סוני, צריך להיות כאן עם יד על הדופק. כרגע האירוע המרכזי הוא לחכות ולראות מה יקרה, ובעיקר להבין אם יש כאן ניסיון טורקי לייצר דיון ומשא ומתן על החזרת הפליטים, או איום אמיתי על המשטר".

"נכון לעכשיו טוב לנו שהם יהרגו זה את זה", אומר ד"ר ברק. "אבל למעשה זה נבלה וזה טרפה. בתחריר א־שאם יש פלסטינים שנלחמים ואומרים שהם רוצים לשחרר את ירושלים בעתיד. יש שם ערב רב של גוונים אסלאמיסטיים וגם חכמי הלכה שיצאו בקמפיין תמיכה בחמאס. בטווח הרחוק ייתכן שעדיף אויב מוחלש ומוכר מאלטרנטיבה רדיקלית לא ידועה".

ברקע יש גם את החשש שנשק כימי ואסטרטגי ייפול לידי המורדים הסורים. "בשלב הזה צריך למעט מלהתערב, אלא אם כן מדובר על איום על האינטרסים שלנו", מציינת ד"ר ולנסי, "למשל, אם אנחנו רואים התפתחות של איום ישיר בגבול מרמת הגולן או זליגת נשק אסטרטגי למורדים.

"צריך גם להגיד שבטווח הקצר זה טוב לישראל כי הקשב האיראני מופנה לעימותים הפנימיים בסוריה ופחות לישראל. אם מישהו באיראן חשב על תגובה נגד ישראל, אין ספק שהאירוע הזה מסיט את הקשב שלהם.

"מנגד, יכול להיות שנראה כניסה של גורמים איראניים רבים לסוריה, מה שמשחק לרעתנו. הרי זה בדיוק מה שניסינו להדוף בשנים האחרונות". בהקשר זה יש לציין ששר החוץ האיראני כבר הספיק לבקר השבוע בסוריה ואף האשים את ישראל בערעור היציבות במדינה. בנוסף, דובר צה"ל הודיע כי איראן שולחת כוחות לסוריה.

קריסת המשטר היא תסריט ריאלי?
"אירועי תחילת השבוע הראו שזה תסריט הרבה פחות מופרך מזה שחשבנו עליו בשנים האחרונות. אבל הכול תלוי ברוסים ובבלימת האירועים. מנגד, זה גם תלוי בשאלה אם המורדים, על שלל גווניהם, יצליחו להתאחד ולהיות חזית איתנה מול הכוחות החלשים של אסד".

בהקשר הזה ד"ר בלאיש מציין שבימים האחרונים הוא מדבר עם גורמים סוריים מארגונים שונים ומבחינתם יש כרגע מטרה עילאית אחת - המרד הסורי. "הם מנסים לחבור ולהיות יחד מסיבה אחת פשוטה - האויב הקרוב זה אסד. הם מזהים שעת כושר ורוצים לטפל בה".

בשורה התחתונה האירוע הזה ממחיש כמה המזרח התיכון שזור כולו זה בתוך זה. בשיחה שקיים השבוע כתב כאן 11 רועי קייס עם לוחם המורדים הסורים, סוהייל מוחמד חמוד, ניתן היה להבין כמה הכול כאן משוגע: "אל תדאגו לגבי איראן וחיזבאללה, הם בטיפולנו", אמר הלוחם.

"סינוואר הצית כאן תגובת שרשרת מטורפת", מסכת ד"ר ולנסי. "למעשה, הוא שיוביל לפירוק ציר ההתנגדות. חמאס על הקרשים, חיזבאללה על הקרשים, עכשיו נחכה לראות מה קורה עם סוריה. אבל סינוואר הוא שורש כל האירועים".