חברת אבטחת הקוד סניק (snyk) דיווחה על הכנסה שנתית צפויה של 300 מיליון דולר, אך מעדיפה להמתין עם תוכניות ההנפקה לפחות עד שנת 2026 - כך עולה מראיון של מנכ"ל החברה פיטר מקיי לאתר טק-קראנץ', ראיון שפורסם ביום שישי האחרון.
● פורטפוליו | מנכ"ל חברת השבבים שמצהיר: "מה שקרה לאנבידיה יכול לקרות גם לנו"
● הראלי בביטקוין מחזיר את חלום ההנפקה של איטורו
החלטה זו מגיעה על רקע דיווחים מוקדם יותר השנה על כוונת החברה להגיש תשקיף חסוי בנאסד"ק. "יש לנו 435 מיליון דולר בקופה, ואנחנו צפויים להגיע לאיזון תזרימי ב-2025", אמר מקיי במסגרת הראיון. "זה מאפשר לנו לבחור את העיתוי האופטימלי להנפקה". לדבריו, למרות שתנאי השוק צפויים להשתפר ב-2025, שנת 2026 תהיה עדיפה עוד יותר מבחינת הסביבה הרגולטורית והכלכלית.
הכנסה שנתית צפויה היא דרך למדוד כמה כסף חברת סטארטאפ צפויה להרוויח בשנה מלקוחות קבועים, והיא שונה מהדרך שבה עסקים שאינם בתחום ההייטק, כמו למשל חנויות או מסעדות, מודדים את ההכנסות שלהם. בעוד שבעסקים רגילים כל קנייה היא חדשה ולא ודאית, בסטארטאפים שמוכרים תוכנות במנוי, הלקוחות משלמים באופן קבוע כל חודש או שנה. לדוגמה, אם לסטארטאפ יש 100 לקוחות שמשלמים 100 שקל בחודש כל אחד, ההכנסה החודשית הצפויה היא 10,000 שקל, אזי בהתאמה ההכנסה השנתית הצפויה תהיה 120,000 שקל. למרות שמדד זה עוזר למשקיעים לראות את פוטנציאל ההכנסות של החברה, יש לו כמה חסרונות משמעותיים: הוא לא מראה את ההוצאות של החברה, מניח שכל הלקוחות יישארו לאורך השנה (מה שלא תמיד קורה), ולא משקף כמה עלה לחברה להשיג את הלקוחות האלה מלכתחילה.
סניק: "שומר סף" דיגיטלי
סניק, שהוקמה ב-2015 על ידי שלושה יוצאי יחידת 8200 - גיא פודחרני, אסף חפץ ודני גרנדר, פיתחה כלי תוכנה חכם שעוזר למפתחים לכתוב קוד בטוח יותר. הכלי פועל כמו "שומר סף" דיגיטלי- הוא בודק את הקוד באופן אוטומטי, מזהה בעיות אבטחה ובעיות ברישיונות התוכנה, ומציע פתרונות לתיקון. המערכת משתכללת כל הזמן - היא לומדת מניסיון של מפתחים בכל העולם ומעדכנת את עצמה כשמתגלות בעיות אבטחה חדשות. היתרון המרכזי של סניק הוא שהמערכת משתלבת בצורה חלקה בתהליך העבודה של המפתחים, כך שהם יכולים לבדוק ולתקן בעיות אבטחה מבלי להפסיק את העבודה השוטפת שלהם.
החברה חוותה צמיחה משמעותית בשנים האחרונות. מהערכת שווי של מיליארד דולר בתחילת 2020 ועד לשיא של 8.5 מיליארד דולר ב-2021. עם זאת, בשנת 2022 פרסם אתר "דה אינפורמיישן" ניתוח ביקורתי שכלל רשימה של חברות סייבר שלטענתו היו מוערכות בשווי גבוה מדי ביחס להכנסותיהן. מתוך חמש החברות ברשימה, שלוש היו ישראליות וביניהן סניק. הביקורת התמקדה במכפילי ההכנסות הגבוהים של החברות כאשר סניק הוערכה בשווי של פי 85 מהכנסותיה השנתיות. לשם השוואה, חברות סייבר מובילות בשוק הציבורי, כמו סנטינל וואן וקראוד סטרייק, נסחרו באותה תקופה במכפילים נמוכים משמעותית של פי 30 עד 34 בלבד מהכנסותיהן. יתרה מזאת, ב-2022, על רקע האטה בשוק הטכנולוגיה העולמי, נאלצה החברה לבצע שני סבבי פיטורים משמעותיים: הראשון ביוני, שכלל 30 עובדים, והשני באוקטובר שבו פוטרו כ-200 עובדים, שהיוו 14% מכוח האדם של החברה.
בינה מלאכותית: מקור צמיחה משמעותי
כיום, סניק רואה בתחום הבינה המלאכותית הזדמנות גדולה להתפתחות ומקור צמיחה משמעותי. לפי מנכ"ל החברה, יש לכך סיבה מובהקת: קוד שנכתב על ידי בינה מלאכותית מכיל יותר בעיות אבטחה (30-40 אחוז יותר) במיוחד כשמתכנתים חדשים משתמשים בו, מה שמגדיל את הצורך במערכות אבטחה כמו זו שסניק מציעה. האסטרטגיה הזו כבר מוכיחה את עצמה - על פי אתר טק קראנץ', כשליש מהכנסות החברה כיום מגיעות מפתרונות הקשורים לתחום הבינה המלאכותית.
במקביל, בשנתיים האחרונות סניק פועלת להרחבת יכולותיה באמצעות רכישת חברות אחרות. החברה רכשה בשנתיים האחרונות שתי חברות ישראליות: ביוני 2023 רכשה את אנזו סקיוריטי, ובשנה החולפת את חברת הליוס, המתמחה בפיתוח כלים למפתחים ואבטחת אפליקציות בענן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
