הסוף להשתלטות של ארגוני פשיעה על כספים ממשלתיים? הצעת חוק חדשה שקידם משרד האוצר מבקשת להקים מנגנון שישפר את הפיקוח ואת האכיפה.
● 890 מיליון שקל על הכף: מי אחראי לאחת הפרשות הכלכליות החמורות בתולדות המדינה?
● מיסוי הרווחים הכלואים: הפשרה החדשה שעל הפרק
על-פי הצעת החוק שהופצה הערב (ד'), היקף הרכש הציבורי במסגרת מכרזים והתקשרויות של גופים ציבוריים מוערך בכ-120 מיליארד שקל, שחלקם מגיע בסופו של דבר אל הכיסים של ארגוני הפשיעה. לפי נתוני משטרת ישראל, התופעה של השתלטות גורמי פשיעה על מכרזים בתחומים שונים, קיימת במיוחד בשלטון המקומי ובחברה הערבית וכן במכרזי תשתיות של המדינה.
איך זה יעבוד? מוצע להקים יחד עם משרד המשפטים והפרקליטות מנגנון שימנע התקשרות עם ספקים המעורבים בפשיעה. בראשות המנגנון יעמוד החשב הכללי במשרד האוצר, והוא יכלול ועדה מיוחדת לבדיקת ספקים. אותה ועדה תוכל לפסול ספקים על בסיס מידע מודיעיני וחוות-דעת של המשטרה.
כל ספק שרוצה לקחת חלק בהתקשרויות עם גופים ממשלתיים, יידרש להציג אסמכתה המעידה כי אין מניעה להתקשר עמו. במקרה שבו מתגלה כי ספק פועל ללא האישור הנדרש, על הגוף הציבורי להפסיק את ההתקשרות עמו, אלא אם קיימות נסיבות חריגות המצדיקות את המשך ההתקשרות.
ומה באשר להתקשרויות קיימות? הכללים החדשים יחולו גם עליהן. הסמכות השיפוטית לערעור על החלטות הוועדה היא בית המשפט לערעורים מינהליים.
תזכיר החוק הופץ כעת להערות הציבור, שאחריהן יגיע לשולחנה של הכנסת. בדרך להעברתו בשלוש קריאות, הוא יעבור בוועדת חוקה שתכריע באשר לגורלו ולנוסחו הסופי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.