תביעה שהוגשה בישראל ובארה"ב ששירבבה לתוכה את שמו של האלוף דן גולדפוס חשפה מאבק סביב תעשייה המגלגלת כמעט מיליארד שקל, שפעלה עד כה בעיקר מתחת לרדאר. בשנת 2022 הגישה חברה אמריקאית המספקת מתקני אימונים וסימולטורים לצבאות, תביעה נגד משרד הביטחון בטענה שדן גולדפוס - כיום מפקד הגיס הצפוני ומפקד מערך התמרון בזרוע היבשה - סייע למתחרה ישראלית, חברה בשם בגירה מערכות, לזכות בחוזה עם צה"ל על חשבונה.
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | הבומרנג של רוסיה: הכטב"מים ששיגרה לאוקראינה וחזרו אליה
● דוח חדש: החברות הביטחוניות בישראל הן מהצומחות בעולם
● חוזים במעל חצי מיליארד שקל: אלביט תספק מערכות הגנה למדינה באירופה
החברה האמריקאית, קונפליקט קינטיקס (Conflict Kinetics) טענה כי כאשר גולדפוס שימש כקצין צנחנים ראשי לפני כחמש שנים, הוא ביקר במשרדי החברה בארה"ב, התרשם מהטכנולוגיה שלה, ואף אמר כי יוכל לסייע לה להשיג חוזה עם משרד הביטחון שביקש לשדרג אז שורה של סימולטורים קרביים בבסיסי האימונים של חטיבות החי"ר, כך לפי מסמכים שהוגשו לבית המשפט בוירג'יניה ושפורסמו באתר חדשות המודיעין "אינטליג'נס אונליין" מוקדם יותר השנה.
בחברה האמריקאית האשימו את גולדפוס בכך שהעביר מידע לבגירה הישראלית ואף היה שותף לשכנוע משרד הביטחון לרדת מההסכם עימה ולהעדיף את בגירה, אך מספר תביעות שהוגשו בעיקשות על ידי החברה בישראל ובארה"ב נדחו בזו אחר זו. גולדפוס, ככל הנראה רק סייע למשרד הביטחון שניהל את המכרז בעצמו, בזמן שהיה בכלל בהשתלמות בהרווארד. הוא המשיך בדרכו, ושמו עלה לתודעה הציבורית רק במלחמת חרבות ברזל, אז כמפקד אוגדה 98 נשא נאום ובו קרא לפוליטיקאים לשוב לשיח ממלכתי ובשל כך ספג נזיפה.

מפקד אוגדה 98, תת-אלוף דן גולדפוס / צילום: צילום מסך
התביעה חשפה תעשייה שבה מתחרות חברות על חוזים שמנים, שיכולים להגיע אף למאות מיליוני שקלים, להקמת מבנים ולתחזוקה של ציוד למשך עשרות שנים. עם זאת, מיעוט השחקנים בו והדומיננטיות של החברות הביטחוניות מביאות לא אחת את המדינה להוציא מכרזי ספק יחיד. כך נחשף בתביעה שהגישה אותה בגירה נגד אלביט בשנה שעברה להקמה ותחזוקה של מרכזי סימולציה לחיל השריון בעלות של 400 מיליון שקל. לטענת התביעה, שנדחתה בסופו של דבר, המדינה התקשרה עם אלביט כספק יחיד ומנעה ממנה התמודדות.
תותחנים ומודיעין שדה
בגירה (Bagira Systems) היא אחת משתי חברות החולשות על השוק הישראלי ומוכרות את מרכולתן גם בחו"ל. היא קרויה על שמו של הפנתר המפורסם מספרו של רודיארד קיפלינג ספר הג'ונגל, ומגלגלת לפי ההערכה קרוב ל־200 מיליון שקל בשנה מחוזים עם מערכת הביטחון לבנייה, תפעול ואחזקה של מרכזי אימונים ליחידות רגלים, תותחנים ומודיעין שדה.
היא נוסדה על ידי יו"ר תע"ש וקצין תותחנים ראשי לשעבר אריה מזרחי, מנוהלת על ידי בנו ירון, ונמצאת בבעלות המשפחה, שגם מחזיקה בקבוצת החברות ארמז.
בגירה מפעילה כ־50 מתקני אימונים, באתרים כמו בא"ח גבעתי או בסיס צאלים, ומעסיקה יותר מ־300 עובדים שמאמנים את חיילי צה"ל. אולמות הענק שלה כוללים מסכי ענק המאפשרים למחלקות או ליחידים להתאמן יחד בתסריטים של ירי המדמים לוחמה בשטח בנוי, או להתאמן בירי טילי הנ"ט ספייק, במתקן אימונים ייעודי שהוקם בשיתוף עם יצרנית הספייק, רפאל.
לחברה מתקני אימון תותחנים המדמים ירי בתומ"ת, ומערכת אימונים בשם "מגנט" - המדמה שדה קרב בשטח בנוי כגון עיר או כפר באמצעות חיישנים המורכבים על מחסנית שיורה לייזר, על הכוונת והקסדה, ומחוברים למערכת שליטה. כמה ממתקנים אלה הוקמו בעבודה משותפת עם צה"ל במה שמכונה "ארץ הסימולטורים" בבסיס ההדרכה בצאלים, ואף הגיעו לשטחי כינוס עם פרוץ המלחמה.
על פי בכיר בתעשיית הביטחון, בגירה, שצפויה לעבור בשנה הבאה את רף 200 מיליון השקלים ממכירות בשנה, צומחת בקצב של כ־30%, בין השאר גם בזכות הזמנות שהיא מקבלת מצבאות זרים כמו בגרמניה, הולנד, שוויץ ובריטניה.
בינתיים, צפויה לה תחרות לא קטנה ממספר ענקיות בינלאומיות כמו ת'אלס הצרפתית, ריינמטאל הגרמנית, ואלביט הישראלית, איתה היא חולקת כאמור את השוק המקומי. אלביט עצמה מייצרת לפי ההערכה בין 150 ל־200 מיליון דולר בשנה מהקמה ותפעול סימולטורים לכוחות היבשה, בעיקר בתחומי השריון, נהיגת רכבים משוריינים, מתקני תצפיתניות ואימוני מפקדות.
קיימת תחרות מסוימת בינה לבין בגירה בתחום הארטילריה ובקרת האיסוף המודיעיני. השתיים חופפות גם מבחינת יעדי היצוא שלהן, כאשר כמו בגירה, גם אלביט מייצאת לבריטניה ולהולנד. כ־350 עובדי אלביט פרוסים ב־15 סימולטורים בישראל, במקומות כמו בית הספר לשריון, בסיס צאלים ובית הספר להנדסה צבאית.
טכנולוגיות חדשות
תעשיית הסימולטורים הצבאיים מגלגלת מיליארדי דולרים בעולם, בין השאר בשל החוזים השמנים וארוכי הטווח שנסגרים מול החברות. חברה לא ישראלית חתמה לאחרונה חוזה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מרכז סימולציות בארה"ב לתקופה של 15 שנה בהיקף של 700 מיליון דולר, כך נודע לגלובס.
"שלא כמו חברות שמספקות מוצרים כמו נשק או ציוד לצבא - והוא אחראי לתחזוקה שלהם, החוזים שסוגרות חברות הסימולטורים מול מערכת הביטחון כוללת גם עלויות של הפעלה ותחזוקה - ומדובר בעבודת אחזקה בהיקף משמעותי", אומר רועי סער, שותף בקרן ההון סיכון מנגרוב שמעורב בפרויקטים בתחום הדיפנס־טק.
"צבאות מוכנים לשלם את הסכומים האלה מאחר שהסימולטורים חוסכים להם שימוש בתחמושת, שטחי אש, שעות מנוע, או פציעות. המערכות האלה צוברות פופולריות בגלל היכולת שלהן לאמן מחלקות, פלוגות, וגם לתת פידבק ליחידים לפי הביצועים שלהם. הגדולות שבהן מפתחות מערכות שיש חיבור ביניהן, כך שניתן לנטר אימון בין מספר צוותים שכולל כמה מערכות נשק, לבנות תרחישים במהירות בהתבסס על ניסיון בשטח ולעדכן את תוכנת הסימולציה. חברות צעירות יותר בתחום מנסות להכניס טכנולוגיות חדשות, כמו משקפי מציאות מדומה או קסדות המנטרות את העומס הקוגניטיבי".
אחת מהחברות האלה היא וי־ארמד (V-Armed), חברה ישראלית שמספקת למשטרות וגופי אכיפה בארה"ב סימולטורים המבוססים על משקפי מציאות מדומה. החברה, בבעלות איש העסקים הישראלי־אמריקאי עזרא קראוס, החלה את דרכה דווקא בעולם הבידור: חברת האם שלה היא חברת אנימציה ואפקטים מיוחדים בשם אנימייטד סטורי־בורד, שעובדת עם הוליווד. אחד העובדים בה, אלעד דבוש, לוחם לשעבר, זיהה את הפוטנציאל שטמון בשוק הביטחוני. באמצעות הטכנולוגיה שלה לאנימציית תלת מימד החברה סורקת אתרים - כמו רחובות, כפרים ואפילו ערים ויכולה לייצר מהם מודל תלת מימדי שבתוכו פועלים הצוותים במציאות המדומה.
עוד לפני השבעה באוקטובר סרקה החברה את קיבוץ ניר עם, וכיום היא מאמנת כיתות כוננות ביישובים שונים בהתבסס על הסריקה. החברה עובדת כיום עם משטרת ניו־יורק, משטרת לוס אנג'לס ומספר ארגוני ביטחון אמריקאיים, ומאפשרת להם לייצר תרחישים מונפשים על גבי המערכת, כמו למשל אירוע ירי המוני, הפגנה או מקרה שוד.
מדובר צה"ל נמסר: "נבהיר כי לאלוף גולדפוס אין ולא הייתה כל מעורבות פרטית עם חברה כלשהיא, וכל ניסיון לטעון אחרת הנו שקרי וחוטא לאמת. ההליכים המשפטיים שהתנהלו בנושא בארץ ובארצות הבית נדחו מספר פעמים על ידי מספר בתי משפט. האלוף גולדפוס הינו קצין מצטיין ועתיר זכויות שתרם רבות לביטחון המדינה ואין לו קשר לסוגיה זו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.