מדד הדמוקרטיה: האמון בצה"ל עלה, במשטרה ירד ומה קרה בתקשורת?

סקר עדכני של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנערך באוקטובר 2024, חושף את תמונת המצב במדינה שנה לאחר פרוץ המלחמה. הנתונים מגלים כי האמון ברוב המוסדות השתקם במעט מאז ה־7 אוקטובר, אך המגמה ארוכת הטווח עדיין נעה כלפי מטה. כמו כן, האמון במשטרה ובנשיא המדינה ירדו, לעומת האמון בתקשורת, שמגלה יציבות ואף עלה.

● איך יכול להיות שהכול מתייקר ומדד המחירים יורד: כלכלנים מנסים להסביר
● הכנסת אישרה את תקציב 2025 בקריאה ראשונה

הקרע הגדול ביותר בישראל הוא בין ימין לשמאל, כך מעידים ישראלים מכל העמדות והמגזרים, ובצורה הכי חריפה שהייתה עד כה. יתר על כן, ערבים מעידים שרובם רוצים להשתלב בחברה הישראלית - אך רוב החברה היהודית לא מאמינה להם.

החברה הישראלית מתמודדת גם עם החשש לשלום הדמוקרטיה, כש־77.5% מהערבים ואפילו 54% מהיהודים מסכימים עם האמירה שהדמוקרטיה נתונה בסכנה. עם זאת, יש פיצול דרמטי ברמות ההסכמה בין המחנות הפוליטיים השונים.

התדמית של צה"ל השתפרה

מדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה מתפרסם מדי שנה מאז 2003, במטרה לבחון את דעת הקהל והסנטימנט הציבורי בשאלות עומק על אמון במוסדות, "מצב רוח" לאומי ועמדות בנושאים עקרוניים.

בצל המלחמה, המכון פרסם מדד מיוחד בחודש מאי 2024 כדי למדוד את הסנטימנט הציבורי זמן קצר (יחסית) לאחר תחילתה, וכעת מתפרסם מדד נוסף נכון לאוקטובר 2024. המדד מתבצע באמצעות סקר של 600 אנשים בעברית ועוד 150 בערבית, רובו דרך האינטרנט והשאר טלפונית כדי להשלים אוכלוסיות שאינן מיוצגות באינטרנט, במטרה להגיע למדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא 3.58% לכל כיוון ברמת ביטחון של 95%.

על פי המדד העדכני, המוסד שזוכה לאמון הגדול ביותר בישראל הוא צה"ל, עם 77% שמאמינים בו. זאת אפילו יותר מאשר ביוני 2023, לפני השבעה באוקטובר, אז האמון היה 75%. במאי 2024 אמון זה ירד משמעותית ל־69%, אך נראה שההצלחות הצבאיות מול חיזבאללה, לרבות פיצוץ הביפרים וחיסול נסראללה, שיקמו משמעותית את תדמיתו של צה"ל.

צה"ל מככב באופן קבוע בראש טבלת האמון, ואחריו מגיע באופן קבוע נשיא המדינה, אך מעמדו של זה נשחק באופן ניכר: בעוד שבשנים 2011-2012 (אז תחת הנשיא פרס) היה אמון של מעל 60% בנשיא המדינה, תחת ריבלין והרצוג המעמד הלך ונשחק באופן קבוע, עד שהגיע ל־38% היום. אחריו מגיעה המשטרה, שזכתה לעדנה ניכרת במאי 2024, אז האמון בה עלה מ־32% ל־41%, כנראה בשל התפקוד הטוב יחסית שלה בשבעה באוקטובר בהשוואה לצה"ל, אך זה ירד חזרה ל־37% באוקטובר האחרון.

האמון בתקשורת בעלייה קלה

לאחר מכן מגיע בית המשפט העליון, שהאמון בו דווקא יחסית יציב בשנה האחרונה, ומגיע ל־39.5%. אך בפרספקטיבה היסטורית, מעמדו הולך ומידרדר כמו זה של כל שאר המוסדות. עם זאת, חשוב לציין שבהשוואה לכנסת ולממשלה - הוא זוכה לאמון הגבוה ביותר. אך זה משתנה באופן קיצוני לפי הההצבעה בבחירות: בעוד ש־78% ממצביעי העבודה ו־65% ממצביעי המחנה הממלכתי נותנים אמון בבית המשפט העליון - בקרב מצביעי הליכוד מדובר על 18% בלבד ואצל מצביעי ש"ס - 4%.

הממשלה זוכה ל־25% אמון בלבד, השתקמות לעומת ה־18% במאי 2024, אך עדיין מתחת ל־27% שהאמינו בה ביוני 2023. זאת בהמשך למגמה ארוכת טווח של הידרדרות באמון בה. נתונים דומים ניתן לראות גם לגבי הכנסת, שגם האמון בה צנח בשבעה באוקטובר, וההתאוששות מאז הייתה חלקית בלבד - ועומדת היום על 16% בלבד.

האמון בתקשורת דווקא נמצא בעלייה קלה בשנה האחרונה, כאשר ביוני 2023 - 24% ענו שיש להם אמון בה, מה שעלה ל־25% במאי 2024 ול־26% עתה. אמנם מדובר על שינוי בטווח טעות הדגימה, אך הוא משתלב בנתוני העשור האחרון שמראים שהאמון בתקשורת אמנם נמוך, אך נשאר יציב סביב רבע מהמשיבים בניגוד להידרדרות של שאר המוסדות. המפלגות, כרגיל, נמצאות במקום האחרון, עם 10.5% אמון בהן בלבד.

יהודים לא מאמינים לערבים

יחסי יהודים־ערבים ידעו מספר עליות ומורדות בשנים האחרונות. כיום, 74% מהערבים מעידים שרוב הערבים בישראל רוצים להשתלב בחברה הישראלית (לעומת 66% ב־2018), אך יהודים ככלל פשוט לא מאמינים להם: 37.5% בלבד מהיהודים מאמינים שרוב הערבים רוצים להשתלב בחברה הישראלית, ירידה דרמטית לעומת 67% ב־2018.

למרות זאת, המתח החזק ביותר בישראל הוא בין ימין לשמאל, והכי הרבה ישראלים (48%) מסכימים על כך, יותר מאי פעם. המתח בין יהודים לערבים הוא החמור ביותר בעיני 31%, בין דתיים לחילונים 14% בלבד, ומתחים בין אשכנזים למזרחים ובין עניים לעשירים הם החמורים ביותר בעיני מספר זניח בלבד של משיבים.

ככלל, ישראלים מרגישים שהמצב בישראל לא טוב: 48.5% אומרים שהוא רע או רע מאוד, 32% אומרים שהוא "ככה ככה" ו־19% בלבד אומרים שהוא טוב או טוב מאוד. מדובר אמנם בירידה ביחס ל־60% שענו שהמצב רע או רע מאוד במאי 2024, אך מדובר בשינוי דרמטי בהשוואה ל־2021, אז יותר ענו שהמצב טוב מאשר רע. יש פער גדול מבחינה מגזרית במענה לשאלה זו, כאשר דתיים וחרדים מרגישים שהמצב טוב בהרבה יחס לחילונים ומסורתיים לא־דתיים.

נתון מדאיג נוסף נוגע למידת האמונה שהדמוקרטיה הישראלית נתונה בסכנה חמורה: 77.5% מהערבים ואפילו 54% מהיהודים מסכימים עם אמירה זו, כשישנו פיצול דרמטי באוכלוסייה היהודית בין המחנות השונים. בשמאל שיעור המאמינים שהדמוקרטיה בסכנה הוא למעשה קונצנזוס (94%), גם רוב במחנה המרכז (71%) מאמין בכך, אך רק 38% ממחנה הימין.

ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית מסר בתגובה כי "מדד אמון הציבור מושפע באופן ישיר מן השירות הניתן לציבור על ידי המערכת. בשנים האחרונות יש ניסיון להציג תמונה מעוותת לפיה מגמת השחיקה ייחודית לבתי המשפט ונובעת מהתנהלותם, ולטשטש את מגמת השחיקה של אמון הציבור בכלל מוסדות השלטון. זהו ניסיון מכוון שנועד לפגוע באמון הציבור ברשות השופטת, אינו עומד בקנה אחד עם המציאות, ואינו מתיישב עם ממצאי המדד. שימור וחיזוק אמון הציבור ברשות השופטת כרשות עצמאית ומקצועית, שיפור השירות לציבור והנגשת המערכת, הן מטרות ויעדים עיקריים שהציבה לה הרשות השופטת. אני שב ואומר - היותה של הרשות השופטת עצמאית, בלתי תלויה, מקצועית וא-פוליטית הם מרכיבים חיוניים והכרחיים להבטחת אמון הציבור בה".