"לעצבן את הלקוח כמה שפחות": החברה שרוצה לשנות את הקשר בין חנויות ללקוחות

הגלילה ברשתות החברתיות מוצפת בפרסומות, אולם רבים, גם אם הם משתכנעים לקנות את המוצר המפורסם, מעדיפים לגשת פיזית לחנות. כך, לקמעונאי אין דרך לדעת אם הפרסומות ששיגר למרחבים הדיגיטליים עבדו, או שמדובר בבזבוז משאבים.

● שוויץ פינת דובאי: כך יצרנית שוקולד גרמה לבועת מחירים סביב חפיסה במילוי פיסטוק
● הרשת שהורידה את תנובה מהמדפים, ומתמודדת במגרש של הגדולים
● טיב טעם נכנסת לשוק המזון האסייתי: רוכשת את "מזרח ומערב" תמורת 121 מיליון שקל

הניתוק בין עולם השיווק הדיגיטלי לעולם הפיזי של רצפת המכירה מטריד קמעונאים בכל העולם. כשרוב הרכישות עדיין מתרחשות בחנויות הפיזיות, קשה לדעת עד כמה הפרסום משפיע - ולתוך הוואקום הזה נכנסים מספר סטארט-אפים ישראלים. אחד מהם הוא וויזמו (Weezmo), שמספק לקמעונאים מידע שמקשר בין האונליין לאופליין באמצעות קבלות דיגיטליות אינטראקטיביות ושימוש בבינה מלאכותית. בין לקוחותיו נמנים צומת ספרים, סטימצקי, מקדונלד'ס, פוקס, פקטורי 54, H&M, איקאה, ג'ק קובה, סופר-פארם וגוד פארם.

שי רייטן, מנכ"ל וויזמו מסביר שהחברה "התמקדה בשאלה איך סוגרים את מעגל ההשקעה בחנות הפיזית". הוא מוסיף כי באמצעות המערכת של החברה, "קופה היא כבר לא רק קופה, היא הכול - היא הכלי השיווקי, המסחרי, הנתונים, המכירה. היא מאפשרת לנהל את הקשר עם הלקוח, והמטרה שלנו היא להיות בתוך כל קופה".

"הכלים שלנו יודעים לעשות פילוחים, ולהציע מסרים אישיים, רלוונטיים וחסכוניים יותר, כדי לעצור את הטירוף של ספאם. החוויה האוטופית של צרכן היא לקבל את המסר הנכון בזמן הנכון, ולא ב-SMS בשמונה בבוקר. הנקודה היא לעצבן אותו כמה שפחות".

למרות שבתחילה התמקדו בוויזמו בעיקר בתחום האופנה וההנעלה, המערכת מתאימה גם לחברות מענף המזון. "סופרמרקט יכול לזהות שלקוח קבוע הפסיק לקנות מוצרי בשר באופן קבוע - אולי כי הוא הפך לטבעוני, או כי עבר למתחרים - ולפנות אליו בסגמנט הזה. גם למסעדות יש לקוחות קבועים, וייתכן שלפתע חלקם נעלמים. במקרה כזה, אנחנו רוצים לספק תובנה. לא תמיד זה יעבוד, אבל ייתכן שלקוח שייקבל הטבה מסוימת יחזור להרגלי הקנייה הקודמים שלו".

"לפצח את הקופות"

רייטן ייסד את וויזמו ב-2015 במטרה לצמצם שימוש בנייר קבלות. "התחלנו ממקום של ירוק", הוא מספר. "הגענו לאבי שומר, מנכ"ל צומת ספרים, שהוציא בשנה 300 אלף שקל על גלילי נייר, והצענו לו לחתוך את זה בחצי ולהתחלק ברווח. פגשנו גם את המנהלים של אחד הסופרמרקטים הגדולים בארץ, שמוציא 1.5 מיליון שקל בשנה על נייר, אבל הוא אמר 'למה שנתאמץ כל כך עבור קיימות'.

"אחרי זה קלטנו שהצלחנו לפצח את הקופות, ושיש לנו דאטה מדהים של מה אנשים קונים ומי אלו אותם אנשים - דרך הקבלה הדיגיטלית. ואז החלטנו להפסיק לסווג את עצמנו כקבלה, והתמקדנו במוצר טכנולוגי שיווקי חכם עם AI. זה עבד".

לפני כשלוש שנים וחצי נרכשה וויזמו על ידי נאייקס, שמתמחה בפתרונות לקבלת תשלומים ללא מזומנים, ומערכות להגדלת הנאמנות של לקוחות. "לנאייקס יש חברות קופות עם אלפי לקוחות, ואנחנו מחברים את הלקוחות אלינו", מסביר רייטן.

כעת החברה מנסה להרחיב את מנעד הלקוחות גם לעסקים קטנים. "לעסק קטן אין בהכרח גוגל או פייסבוק. לא כולם יכולים להיות סטימצקי או פוקס, וקבלה יכולה להיות אמצעי לקשירת הלקוח וזיהויו בלי לרכוש מועדונים מורכבים שעולים המון כסף", מציין רייטן. "כשיש מומנטום של הגדלת רכישות, עסקים קטנים יכולים להפעיל את העסק מהטלפון ולהסיט את הזרם אליהם".

לשם המחשה, חנות צילום קטנה שאינה חלק מרשת ואין לה מועדון לקוחות, יכולה לפנות באופן ממוקד ללקוחות שקנו אצלה עדשות מתקדמות וקיבלו קבלה דיגיטלית לטלפון. "ה-AI הוא המוח השיווקי שמתכנן את הרדיוס, מחפש סגמנט כמו אנשים שקונים בחנויות צילום ואלו שיש להם בפייסבוק תמונות נוף שצילמו, והפנייה הפרסומית מבוססת על זה.

"עסק שמוכר ולא יודע מי הלקוחות שלו, כבר בהפסד. אחת הסיבות להקמת וויזמו הייתה שכולם זרקו פרסומות לכל מקום. כשהייתי רואה בעצמי פרסומת לוולבו, הייתי שואל מה הקשר אליי ולאוטו של 300 אלף שקל. או כשחיפשתי טיסה בבוקינג, אבל הפרסומות המשיכו להופיע גם אחרי שטסתי וחזרתי.

"הידע של וויזמו מאפשר להודיע לפייסבוק או גוגל להפסיק להציג פרסומות ללקוח מסוים, העניין הוא שזה תקף רק לאותו בית עסק שממנו המוצר נקנה - אלא אם כל החנויות יסכימו לעבוד בשיתוף פעולה, מה שכנראה לא יקרה לעולם, מכיוון שהם מתחרים ואין להם אינטרס לשתף מידע. בשורה התחתונה, כשפרסומות יהיו רלוונטיות, עולם הפרסום יהפוך להרבה פחות מציק".