מדוע אנחנו חושבים כל־כך לאט - ומה זה אומר לגבי העתיד?

מדוע אנחנו חושבים כל־כך לאט?

חוקרים באוניברסיטת Caltech בקליפורניה מצאו כי בני אדם יכולים לחשוב בקצב של רק 10 ביטים של מידע בשנייה - קצב איטי משמעותית מכל מחשב. תעבורת וי-פי סטנדרטית, למשל, יכולה להעביר 50 מיליון ביטים לשנייה. אז איך אנחנו בכלל מסתדרים בעולם? והאם הקצב הזה הוא באמת 'משפיל', כפי שתוארה אחת הכותרות שעסקה במאמר?

● השבוע בביומד | האם חיידקי העור שלנו יכולים להפוך לחיסון?
● השקעה של עשרות מיליונים כבר שווה מיליארד דולר: חברת התרופות הישראלית שפועלת מתחת לרדאר

על פניו, הנתונים הללו נשמעים משונים מאוד. למעשה, כל נויורון במוח לבדו יודע להעביר יותר מ-10 ביט של מידע בשנייה, ויש לנו 85 מיליון מהם - אז מדוע המחשבה אינה מהירה יותר?

ובכן, כדי לנסות ולהבין זאת, יש להבין מה בדיוק גילו החוקרים. החוקרים העריכו את הזמן שדרוש לנבדקים לבצע פעולה מסוימת, כמו להקליד או לפתור קוביה הונגרית; לאחר מכן, הם השתמשו במודלים מורכבים ובכל המידע הקיים על הפעולות הקוגניטיבית הדרושות כדי לקבל את ההחלטות הללו, כדי לחשב כמה זמן נדרש לכל החלטה וכמה מידע היה דרוש כדי לקבל אותה. כך, הם הסיקו את קצב עיבוד המידע.

כמובן, יש לקחת בחשבון שבזמן הזה, המוח עשה עוד כמה דברים. למשל, הוא הפעיל את המערכת המוטורית, ניהל את כל המערכות הפיזיולוגיות הדרושות כדי לשמור עלינו בחיים במהלך האירוע. לדוגמה, המוח המשיך לנהל את כל השעונים הביולוגיים שלנו בזמן הזה, והשאיר קצת קשב לראייה הפריפריאלית כדי לוודא שלא מגיע נמר. בנוסף, הוא ניהל את הרגשות שלנו לגבי כל האירוע, כך שלומר שהוא עיבד רק 10 ביט של מידע בזמן קבלת ההחלטות, זה ממש מעליב ולא הוגן.

אם כך, הכוונה היא שספציפית במערכת קבלת ההחלטות שלנו, באותו רגע, בנוגע למשימה הספציפית העומדת על הפרק, היו 10 ביט של מידע. זה מאוד מסתדר עם היכולת של רוב בני האדם לזכור רק רצפים של בין שבע לעשר ספרות בבת אחת.

המחקר, שנערך במעבדתו של פרופ' מרקוס מייסטר, בהובלת הדוקטורנטית ג'ייו זנג, פורסם בכתב העת Neuron.

התוצאות אולי דווקא מציירות את המוח האנושי כמכונה עוד יותר מורכבת ממה שחשבנו. החוקרים מציינים במחקר כי החושים שלנו קולטים בכל רגע נתון טריליוני ביטים של מידע מהסביבה, פי 100 מיליון מידע מהכמות שאנו יכולים לעבד בכל רגע נתון. אז איך בעצם מבוצע תהליך ברירת המידע (שהוא מורכב ביותר, ללא ספק) כדי להביא את המידע הנכון לאותה מערכת עיבוד שהיא "המחשבה"? מדובר ביכולת מופלאה של עיבוד מידע, באופן לא מודע, כדי להביא למערכת העיבוד האיטית רק את מה שדורש מחשבה מודעת כרגע.

החוקרים מציינים כי אם זה אכן קצב המחשבה, הרעיון לפיו נוכל לחבר את המוח למחשב, וכך להאיץ משמעותית את הפלט שלנו, תוך דילוג על המערכות המוטוריות והחושיות, הוא מוטעה. בתרחיש כזה, עדיין נהיה מוגבלים למחשבה היחידה והאיטית שעוברת בתודעה שלנו. אלא אם נחבר למחשב גם את המערכות הלא־מודעות, ואז המוח שלנו יוכל לנהל שיחה נהדרת עם המחשב - אבל אנחנו לא נהיה חלק ממנה.

אנטידוט גייסה 22 מיליון דולר - האם זו המהפכה שמערכת הבריאות האמריקאית מצפה לה?

רצח מנכ"ל חברת הביטוח של קבוצת יונייטד הלת'קר בארה"ב, פתח בארה"ב את הפצע המוגלתי שהוא חברות ביטוח הבריאות האמריקאיות, ומיקד את תשומת הלב הלאומית בחוליי מערכת הבריאות. אולם, הבעיות ידועות לא מהיום, ומספר חברות ישראליות כבר מנסות לבוא מבחוץ, ולהפוך את מערכת הבריאות האמריקאית לקצת יותר דומה לשלנו, אפילו עם כמה שיפורים על הדרך.

כזו היא חברת אנטידוט, שהוקמה על ידי ד"ר אביחי סודרי (מנכ"ל), קרין בל פדר (סמנכ"ל הטכנולוגיות), ד"ר דיוויד זלוטניק (סמנכ"ל רפואי) ובן אנוש (יו"ר), המוכר גם כשותף לשעבר של נפתלי בנט בחברת סאיוטה. היא מצהירה על עצמה כקופת החולים הדיגיטלית הראשונה בעולם המבוססת על בינה מלאכותית. כעת, משלימה החברה סבב גיוס של 22 מיליון דולר, בהובלת קבוצת WellTech Ventures, המורכבת ממשקיעים אסטרטגיים בתחום הבריאות בארה"ב, לצד המשקיעים הקיימים: iAngels, Flint Capital, Group 11, וכוכב ה-NBA יאניס אנטטוקומפו, המשמש גם כשגריר החברה (הקשר הישראלי מוצנע במקצת באתר ובפרסומי החברה).

אנטידוט נכנסה לשוק האמריקאי ב-2021, עם חלק מן המוצר שלה - שירות רפואה מקוונת. בשנה האחרונה, שילבה את הטלה-רפואה עם שירותים רפואיים נוספים וכן תוכנית ביטוח, וכך היא מגשימה בהדרגה את החזון שלה להפוך לקופת חולים. ההצעה המורחבת יותר כבר זמינה במדינות אוהיו ואריזונה.

לדברי החברה, באמצעות הטכנולוגיה והשירותים שפיתחה, יש ביכולתה לזהות ולהפחית משמעותית סיכונים למבוטחים ואת העלויות שלהם, וכך ליצור יתרון משמעותי על פני השחקנים האחרים בשוק. ב-2023, היא כבר הגיעה, לדבריה, לקצב הכנסות שנתי של עשרות מיליוני דולרים. מטה החברה נמצא בניו-יורק, עם יחידת מחקר ופיתוח בתל אביב, אשר מונה כ-50 עובדים. בכוונתה להרחיב את שירותיה למדינות נוספות בקרוב.

לדברי סודרי, "ההון שגייסנו יאפשר לנו להאיץ את הצמיחה שלנו, להרחיב את יכולות ה-AI שלנו ולהמשיך להציע ללקוחותינו ערך יוצא דופן".

בשיחה קודמת עם "גלובס", אמר אנוש כי באמצעות השימוש בטכנולוגיות של אנטידוט, ניתן להגיע למערכת בריאות זולה משמעותית, עד כדי חצי מן העלויות כיום. "אנחנו פוגשים את המטופלים וירטואלית, באמצעות רופאים שיכולים להיות בכל מקום, ויכולים לשפר את הטיפול שהם נותנים, וכן לתת להם טיפול שהוא מעבר לרפואי, באמצעות מערכות תומכות החלטה. הרכיב החשוב כאן, הוא שאנחנו שולטים בסיכונים - כלומר, אנחנו גם מנהלים את הטיפול וגם אחראים על הביטוח, כמו בקופת חולים ישראלית. זאת, במקום בית חולים, שרוצה לעשות כמה שיותר טיפול, מול חברת ביטוח שרוצה לעשות כמה שפחות טיפול. אנחנו רוצים לעשות את הטיפול המשתלם, שיחסוך טיפול עתידי".

התעשייה האווירית ובקרמוס יקימו את מעבדת השבבים הביולוגיים ב-113 מיליון שקל

רשות החדשנות ופורום תל"ם החלו במימוש התוכנית שנחשפה ב-2023, להשקיע 113 מיליון שקל במעבדת שבבים ביולוגיים. בשבוע שעבר, הצהירה הרשות על הזוכים במכרז להפעלת המעבדה: התעשייה האווירית וחברת בקרמוס טכנולוגיות. 75 מיליון שקל מהסכום יושקעו על־ידי הרשות במסגרת התוכנית הלאומית לתמיכה בתחום ה-Bioconvergence, והיתר על־ידי הזכייניות הנבחרות.

המעבדה תפתח חיישנים חכמים לאבחון רפואי, שתלים לניטור מצב רפואי, מכשירים לניטור מים ולטיהורם, מערכות להפקת חשמל מפסולת ועוד.

התעשיה האווירית נבחרה בעקבות הניסיון הרב שלה בפיתוח טכנולוגיות, בין היתר, בתחומים של הדפסת תלת־ממד, חומרים מתקדמים, למידת מכונה וסימולציה, כמו גם אינטגרציה של מערכות רב־תחומיות.

חברת בקרמוס מקיסריה מספקת פרתונות לזיווד של שבבים ורכיבי אופטיקה. החברה מפעילה מערך חדרים נקיים וציוד הרכבת שבבים, וכן מספקת שירותי תוכן, ייצור, חקרי כשל וייעוץ בתחום הרכבת השבבים ורכיבים אופטיים אחרים.

החברות הללו צפויות להיעזר בשותפים ובקבלני משנה מישראל ומהעולם, ביניהם Fraunhofer IGB, Ginkgo Bioworks, NVIDIA, מתחום החישוביות והבינה המלאכותית; NY CREATES, מתחום ייצור השבבים ואחרים.

כאמור, מעבדת השבבים היא חלק מן החזון של הרשות לקדם את תחום ה-Bio-Convergence בישראל, התחום המשלב בין הנדסה לבין ביולוגיה, בו זיהתה הרשות יתרון יחסי והזדמנות עסקית עבור התעשייה הישראלית. הרשות אף זיהתה כי התמיכה המשמעותית ביותר של המדינה, יכולה להיות להקים מיזמי תשתית אשר יקלו את הקמתן והפעלתן של חברות בתחום. המעבדה תספק שירותי מו"פ מתקדמים לחברות המפתחות טכנולוגיות המבוססות על ביו-שבבים. היא תעזור במו"פ, בתכנון, בייצור סדרות קטנות ובתיקוף של אבות־טיפוס.

תוכנית הביוקונברג'נס, שהשלב הראשון שלה תוקצב ב-2022 במעל 1.1 מיליארד שקל מפורום תל"ם ורשות החדשנות, כוללת מרכזי תשתית, כמו מרכז הביו-שבבים והמעבדה לביולוגיה סינטטית בהרצליה, מאגדים של אקדמיה ותעשייה בתחומים המשלבים הנדסה וביולוגיה, מענקים לקידום מדע ומחקר יישומי, אתגרים תחרותיים להישגים מדעיים ספציפיים, עידוד הנבטת חברות ועוד.

14 מיליון דולר לניטור תפוקת שתן

חברת FIZE Medical, אשר עוסקת בניהול נוזלים בקרב חולים במצב קריטי, הודיעה על גיוס של 14 מיליון דולר בהובלת קרן Rapha Capital, המתמחה במכשור רפואי, ומנוהלת על יד ד"ר קווין סלווין, מומחה לאורולוגיה. FIZE הוקמה ב-2011, על־ידי נועם לוין ומנוהלת על־ידי דרור זרם.

החברה מסרה כי ניהול לא נכון של מצב הנוזלים אצל החולים הוא אחד הגורמים המובילים לתמותה בטיפול נמרץ. המוצר מקל על קבלת ההחלטות של הצוות הרפואי בנושא זה, גם במצבים של עומס וריבוי משתנים, במטרה להקל על הצוות וגם לשפר את תוצאות הטיפול.

FIZE מעסיקה היום כ-40 עובדים. המוצר של החברה מאושר לשיוור והושק בשנה האחרונה בארה"ב. עד כה, נוטרו בעזרתו מעל 4,000 מטופלים. בתקופה הקרובה, צפויה התרחבות ליפן ולאירופה, עם קבלת אישור ה-CE (תו תקינה אירופי), הצפויה ב-2025. ובקרוב, המוצר צפוי להתחדש ביכולות AI.

בסבב הגיוס השתתפו גם קרן Valitas Ventures מקבוצת תדמור, המתמחה באסטרטגיות מסחור לטכנולוגיות בריאות, וקרן eHealth Ventures, בה שותפות, בין היתר, מכבי וחברת אמג'ן. בעקבות הגיוס, תצטרף לדירקטוריון החברה טל שניידר, שותפה-מייסדת ב-Valitas ולשעבר בכירה בחברת Medtronic, ויאיר הדר, נציג קרן eHealth Ventures, יכהן כמשקיף בדירקטוריון.

עתיד השיניים: מכבידנט ואוניברסיטת אריאל בשיתוף פעולה

רשת מכבידנט ואוניברסיטת אריאל חתמו על הסכם שיתוף פעולה, במסגרתו יבוצעו על־ידי חוקרים משני הגופים מחקרים בתחום רפואת השיניים, שיתבססו על מאגרי המידע של מכבי. במסגרת שיתוף הפעולה, מתכננות האוניברסיטה ומכבי להקים קרן ייעודית לתמיכה במקרים המשותפים, ורופאים ורופאות ממכבידנט ישולבו בתוכנית ההוראה באריאל. המחקרים יבחנו, בין היתר, מגמות התנהגות באוכלוסיה והשפעתן על התחלואה.