להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
הכניסה ל־2025 תהיה לא פשוטה, כשבנוסף להעלאות מסים וקיצוצים, גם החברות הגדולות צפויות להעלות את המחירים על המוצרים - או כמו שקראה לכך ליאל קייזר בכאן 11, "צונאמי של התייקרויות". מי שביקש להסביר לקייזר את הצונאמי היה נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, שתלה את האחריות בצעדים של הממשלה, אבל גם באירועים עולמיים: "ההובלות מהעולם מקרטעות, הובלות מהאוויר זה בכלל קטסטרופה, ימיות זה בלגן עם החות'ים". אז כמה החות'ים אחראים לעליות המחירים?
● המשרוקית | האם מחירי החשמל, המים, הדלק והארנונה עלו השנה בשיעור דו־ספרתי?
● סל הקניות מתייקר בהתמדה, והמסקנה של רשות התחרות לא מעודדת
● חישוב מיוחד: בכמה עלו הוצאות המזון של משפחה ממוצעת?
אין ספק כי החות'ים משפיעים על הסחר העולמי: 22% ממשקל המכולות עובר דרך הים האדום. פעולות החות'ים לחסום את נתיבי השיט במיצר באב אל־מנדב מאלצים את הספינות לעשות עיקוף סביב אפריקה, מה שמייקר את האופרציה. אם מתחשבים בכך שבשאר מדינות הים התיכון מחירי היבוא עלו, וש־21.5% מהיבוא לישראל עובר בים האדום, היה סביר להניח שיהיה ניתן להאשים את החות'ים גם במצב בישראל, לא?
ובכן, התמונה מעט יותר מורכבת. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מפרסמת את מדדי המחירים של יבוא סחורות. שנת המוצא ממנה החישוב יוצא היא 2020, שסומנה כ־100, וביחס אליה חושבו העלויות בשנים הבאות. ב־2022, לפני המלחמה, המדד הכללי עמד 122.7. ב־2023 הוא ירד ל־118.3. עדיין אין נתונים לכל 2024, אבל בחישוב הממוצע של שלושת הרבעונים הראשונים שלה, המדד עמד על 117.2. ניתן גם לבחון את מדד היבוא של מוצרי צריכה, שעמדו במרכז הדיון בו תומר השתתף. ב־2022 מדד זה עמד על 106.9, 107 ב־2023 ועל 106.4 ב־2024.
זו לא האינדיקציה היחידה שהחות'ים השפיעו באופן שולי על מחירי היבוא. מחקר של חגי אטקס וניצן פלדמן, שפורסם בבנק ישראל, עסק ספציפית בהשפעת החות'ים על יבוא הסחורות מאסיה ומאוקיאניה, שצריכות לעבור דרך הים האדום. לפי המחקר, למעט בחציון השני של 2023, בשל פתיחת המלחמה, היקף היבוא (בדולרים) מאזורים אלה תאם את התחזיות. זאת בניגוד למדינות OECD אחרות בים התיכון, בהן לא הייתה התאמה, והיבוא נפגע בגלל פעילות החות'ים. הדבר, לפי החוקרים, מראה שיבוא הסחורות שאמורות להגיע דרך הים האדום לא נפגע.
מה הביא לכך? אטקס ופלדמן העלו מספר השערות, ביניהן התגובה המהירה של צים לאירוע או בגלל שהיבוא לישראל מאסיה ומאוקיאניה נמוך ביחס למדינות אחרות בים התיכון.
מנשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, נמסר בתגובה: "לצערנו בכל השנה האחרונה הבעיות בעקבות המלחמה לא נפסקות, ובין היתר הן באות לידי ביטוי בתובלה הימית. עלות הובלת מכולה מסין התייקרה כמעט פי ארבעה מדצמבר 2023, והמסע של סחורה מסין לישראל התארך פי שלושה, ובשל כך המלאי שצריך לרכוש ושט בים הכפיל את עצמו פי שלושה, מה שמוביל לעליות יותר גבוהות בתעריפי היבוא של חומרי גלם וסחורות. שביתת נמלים בארה"ב שהוכרזה לינואר גם מובילה לעלייה של עשרות אחוזים למחיר למכולה מישראל לארה"ב".
בשורה התחתונה: דברי תומר מטעים. למרות שמתקפות החות'ים במיצר באב אל־מנדב השפיעו על נתיבי השיט ועל עלויות חלק מרכיבי היבוא, עלויות היבוא הסופיות לא השתנו באופן מהותי.
תחקיר: עדין קליין
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: רון תומר
ארגון: התאחדות התשיינים בישראל
תוכנית: "משחקי הכיס", כאן 11
ציטוט: "בואי נחשוב מי אחראי כרגע לצונאמי של ההתייקרויות. ההובלות מהעולם מקרטעות, הובלות מהאוויר זה בכלל קטסטרופה, ימיות זה בלגן עם החותים, כל הדברים האלה מתחברים לממשלת ישראל"
תאריך: 24.12
ציון: מטעה
החודש (ינואר) צפוי עליות מחירים של מזון, חשמל, ארנונה - ועוד שלל מוצרים ושירותים לצרכן הישראלי. אך מהן הסיבות לעליות המחירים? נשיא התאחדות התעשיינים בישראל, רון תומר, מנה כמה מהן בראיון ב"משחקי הכיס" בכאן 11. ביניהן, תומר ציין את ההובלות הימיות - כאן לדבריו יש "בלגן עם החות'ים". בדקנו האם מתקפות החות'ים אכן תרמו להעלאת המחירים.
מאז סוף 2023, החות'ים הכריזו על חסימת ספינות ומכולות מלעבור את הקטע של מיצר באב אל־מנדב. 22% מהמכולות (במשקל) בכל העולם עברו דרך הים האדום בשנת 2023, כך שחסימת הנתיב הימי מהווה בעיה חמורה. במקום לשוט דרך תעלת סואץ, מכולות חייבות לשוט מסביב לאפריקה - מה שגורם לבעיות כמו הארכות נתיבי השיט, צריכת דלק מוגברת ותוספת של עלויות ביטחוניות חדשות. אז איך חסימת ים האדום השפיעה על ישראל?
אף שב-2023 התובלה הימית לישראל דרך הים האדום עמדה על 19.7 מיליארד מתוך סך יבוא של 91.9 מיליארד (כ-21.5%), אפשר לראות שאין עלייה במחירי היבוא לישראל. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), מדד מחירי היבוא עלה בשאר מדינות ים התיכון, אך בישראל הוא נשאר יציב מאז 2022 ואף ירד מעט. מדד מחירי היבוא - שחושב על־פי המחיר בדולרים ומנורמל לשנת 2020 (2020=100) - עמד ב-2022 על 122.7, ב-2023 ירד ל-118.3, והשנה ירד שוב ל-117.2. כך רואים שעלות היבוא לארץ לא עלתה השנה. אם נתמקד במוצרי צריכה, נראה שב-2022 זה היה 106.9, ב-2023 עלה ל-107, אך ירד ל-106.4 ב-2024.
מחקר שנערך על־ידי חגי אטקס וניצן פלדמן, אשר פורסם בבנק ישראל, מראה את ההבדל בין ישראל לשאר מדינות העולם בכך שהיקף היבוא מאסיה ומאוקיאניה (יבוא דרך הים האדום) עלה על התחזיות, כאשר ההבדל היחיד המשמעותי הוא ירידה גדולה בחציון השני של 2023 בעקבות המלחמה, שרואים שירד בסביבות ה-3 מיליארד דולר למעט מעל 2 מיליארד דולר בנובמבר 2023. ואולם גם זה כבר חזר לעלות בדצמבר. לעומת זאת, בשאר מדינות הים התיכון אין מתאם בין התחזית ליבוא מאסיה-אוקיאניה לבין המציאות בשטח. לפי המחקר, אפשר לראות שחסימת דרך גרמה למדינות הנשענות על מעבר זה לכ-20% ירידה בערך היבוא ול-10% ירידה בסך היבוא.
מה ההסבר לכך שאף על־פי שישראל הייתה היעד להתקפות החות'ים, דווקא היא נפגעה פחות? אף שהנושא לא נחקר באופן שיטתי, אטקס ופלדמן מעלים מספר השערות. למשל, חברת התובלה צים אשר שטה מאילת, התחילה ממש מנובמבר 2023 להפליג מחיפה בדרך העוברת סביב אפריקה במקום תעלת סואץ, כך שהיא הגיבה מהר יותר משאר המדינות. ייתכן כי ההשפעות בישראל היו מתונות בזכות התגובות המהירות בסחר הימי. כך, למרות המסלולים הארוכים וצריכת הדלק המוגברת, החברות התובלה הוציאו יותר אוניות להתמודד עם הביקושים.
ההשערה השנייה היא שתחזית היבוא מאסיה-אוקיאניה מבוססת על היבוא ממדינות אחרות, אז אולי הטענה שלהם היא שבגלל הירידה מהיבוא במדינות אחרות, התחזית ליבוא מאסיה-אוקיאניה ירדה גם היא - כך שלמרות הירידה ביבוא מאסיה-אוקיאניה, היא עדיין הייתה יותר מהתחזית (שהושפעה מהירידה ביבוא ממדינות אחרות).
השערה נוספת היא שהמחקר מראה ששיעור יבוא הימי לישראל מאסיה-אוקיאניה (65%) הוא מלכתחילה נמוך ביחס לשאר מדינות מזרח התיכון (כמו פורטוגל: 78%; יוון: 89%). אף שהחוקרים מציינים שיש צורך במחקר המשך כדי לבדוק את ההשערות, ייתכן כי יש צורך בהן כדי להסביר מדוע בישראל מחיר היבוא הכללי לא עלה, למרות ההתייקרויות של חלק ממרכיביו, כמו התובלה והביטוח.
לפי דוח הכלכלן הראשי ממרץ האחרון, בשל התגובה המהירה של חברות התובלה וחוסר השיבושים ביבוא, לא אמורה להיות עלייה במחירים לצרכן בגלל חסימת הדרך בידי החות'ים. ואכן, מאז רואים שלא רק שאין שיבושים בתובלה הימית, אלא שהשוק התגבר על המחסום בתוך חודשים ספורים בלבד; זאת בניגוד למקרי עבר של חסימות תעלת סואץ. לכן, כבר במרץ באגף הכלכלן הראשי העריכו כי לא אמורה להיות השפעה משמעותית על הצרכן הישראלי.
נשיא התאחדות התעשיינים בישראל, רון תומר, מסר בתגובה: "לצערנו, בכל השנה האחרונה הבעיות בעקבות המלחמה לא נפסקות, ובין היתר הן באות לידי ביטוי בתובלה הימית. עלות הובלת מכולה מסין התייקרה כמעט פי ארבעה מדצמבר 2023, והמסע של סחורה מסין לישראל התארך פי שלושה, ובשל כך המלאי שצריך לרכוש ושט בים הכפיל את עצמו פי שלושה, מה שמוביל לעליות יותר גבוהות בתעריפי היבוא של חומרי גלם וסחורות. שביתת נמלים בארה"ב שהוכרזה לינואר גם מובילה לעלייה של עשרות אחוזים למחיר למכולה מישראל לארה"ב".
לסיכום, למרות שהחות'ים אכן השפיעו על מסלולי היבוא של סחורות המגיעות מאסיה מואוקיאניה, מחירי היבוא הסופיים לא עלו, ולפי מחקרים גם העלות ליבוא מוצרים שאמורים להגיע דרך הים האדום לא הושפעה משמעותית בגלל החות'ים. לכן דבריו של תומר מטעים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.