תוכנית האוצר נחשפה: המענק שיקבלו תושבי הצפון שישובו לביתם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר במשרד האוצר זאב אלקין הודיעו היום (א') על מתווה הסיוע לחזרתם של תושבי הצפון לבתיהם. המתווה, שעדיין ממתין לאישור הממשלה, מושק לצד נתונים המצביעים על קצב חזרה איטי במיוחד ליישובי הצפון, ונועד לעודד את התושבים לשוב הביתה באמצעות מענקים שיפחתו לאורך הזמן ומסלולי סיוע מותאמים.

● הרווחים הכלואים וחבילת הגזירות אושרו, עכשיו מגיע שלב הכאוס
● המתנה השקטה שניתנה למגזר העסקי במסגרת הרפורמה למיסוי רווחים כלואים

תוכנית החזרה לצפון תיכנס לתוקף בעוד כחודשיים, ב-1 במרץ. המתווה החדש מציע מענק בסיסי בדומה לזה שניתן לתושבי הדרום - 15,360 שקל למבוגר ו-7,680 שקל לכל ילד, עד שבעה ילדים למשפחה. תושבים שיפנו את בתי המלון עד ה-7 במרץ יהיו זכאים למענק המקסימלי. עבור תושבים שיבחרו להישאר במלונות, המענק יפחת בהדרגה עד לאפס אם יישארו במלון עד סוף שנת הלימודים ביוני 2025. לעומתם, תושבים הזכאים למענק אכלוס עצמאי יהיו זכאים למענק המרבי גם אם יחזרו אחרי ה-7 במרץ.

החידוש המשמעותי במתווה הצפון הוא מענק העזובה המיוחד - פיצוי נוסף של כ-10,000 שקל למבוגר וכ-5,000 שקל לילד, שנועד לפצות על הנזקים שנגרמו לבתים בשל ההיעדרות הממושכת. במקרים בהם הנזק לבית עולה משמעותית על סכום הפיצוי הקבוע, יוכלו התושבים לפנות במסלול מיוחד - "המסלול האדום" - ולדרוש פיצוי גבוה יותר.

בשונה ממתווה הדרום, הפעם נוספה דרישה להוכחת זיקה ליישוב. קבלת המענק תותנה בהצהרה על בעלות בדירה, חוזה שכירות בתוקף או מגורים קבועים בדירה של אדם אחר. "בשונה מהדרום, כאן יש כמות מסוימת של אנשים שקיבלו מענק אכלוס במשך שנה והזיקה שלהם לחבל המפונה כבר לא קיימת, כמו למשל מי ששכר דירה בצפון ולא מתכוון לשוב לשם", הסביר אלקין.

57% ממפוני הצפון עדיין שוהים בבתי מלון 

למרות הרגיעה הביטחונית, רבים מהתושבים אינם יכולים לחזור באופן מיידי, מסיבות שונות. החל מנזקים לבתים ולתשתיות, ועד לשיקולי מסגרות לילדים או מחויבות לדירה שכורה במרכז הארץ. כמו כן, עד שייכנס לתוקף מתווה החזרה הרשמי של המדינה, כ-68,500 תושבים שפונו מהצפון בתחילת המלחמה מוגדרים עדיין רשמית כמפונים.

מאז כניסת הפסקת האש עם חיזבאללה לתוקפה, לפני כחודש וחצי, רק כ-5,500 תושבים חזרו ליישובים. לפי נתוני המדינה הרשמיים, בצפון נרשמה בשבוע האחרון ירידה מינימלית של כ-300 איש בלבד במספר המפונים.

מתוך כ-68,500 תושבים שפונו מהצפון בתחילת המלחמה, כ-16,500 חזרו ליישוביהם, כאשר הרוב המכריע - כ-38,900 תושבים (57%) - עדיין שוהים בבתי מלון, וכ-13,100 (19%) מתגוררים בדירות שכורות או בפתרונות דיור חלופיים.

מחלוקות לגבי מקורות המימון

העלות הכוללת של המהלך מוערכת בכ-3.4 מיליארד שקל, המתחלקים בין המשך הפינוי הביטחוני (כמיליארד שקל), היערכות להחזרת התושבים (כחצי מיליארד שקל), ומענקים לפרט. חלק משמעותי מהתקציב מיועד לרשויות המקומיות, שיתמודדו עם אתגרים מורכבים בקליטת התושבים החוזרים, כולל הכנת מוסדות חינוך שיפתחו כבר ב-1 במרץ גם אם יופיעו אליהם תחילה מספר מועט של תלמידים, תמיכה בהוצאות מיוחדות בתחומי הרווחה והקהילה, וסיוע בהתמודדות עם עלויות תפעוליות מוגברות. בנוסף, הוקצו תקציבים מיוחדים למוסדות להשכלה גבוהה באזור.

בימים האחרונים התגלעו מחלוקות בתוך משרד האוצר בנוגע למקורות המימון למתווה. המחלוקת המרכזית נסובה סביב השאלה האם ניתן להרחיב את מסגרת הפיצויים של מס רכוש כך שתכלול גם נזקי עזובה. במקרה כזה, הפיצוי על נזקי העזובה לא יבוא מתוך תקציב 15 המיליארד שהוקצה לשיקום הצפון, אלא ממס רכוש. לשם כך נדרש תיקון חקיקה, שעדיין נמצא בבחינה.

המתווה טעון אישור של הממשלה, אולם בשל מנוחתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעקבות הניתוח שעבר, טרם נקבע מועד לישיבת הממשלה שתדון באישורו.

סמוטריץ', אגב, ציין במהלך האירוע שהגירעון בתקציב המדינה ל-2024 צפוי להסתכם בפחות מ-7% תוצר, שהם כ-140 מיליארד שקל. הנתון הסופי יתפרסם בשבוע הבא.