סקטור הביומד מסכם את 2024: האקזיטים, הגיוסים, ומה קרה בשוק ההנפקות?

חברת סטארט־אפ ניישן סנטרל פרסמה את "מפת הביומד של 2024", שמתארת את הפעילות שהתרחשה בסקטור בשנה החולפת • דוח של קבוצת ההשקעות LifeSci מסכם את מה שקרה בשוק ההנפקות • וגם: חברת Baibys הישראלית, המפתחת פתרונות מבוססי AI לשיפור תהליכי הפריה חוץ־גופית, קיבלה תו תקינה אירופי • השבוע בביומד

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: shutterstock
חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: shutterstock

מפת הביומד של 2024: החברות שהצליחו, המשקיעים שהשקיעו, הגיוסים שהתרחשו כנגד כל הסיכויים

חברת סטארט־אפ ניישן סנטרל, אשר מפעילה את אתר SNC Finder האוסף מידע על תחום ההייטק בישראל, פרסמה השבוע את "מפת הביומד של 2024", אשר מתארת את הפעילות שהתרחשה בסקטור בשנה האחרונה. למרות שזו הייתה שנה איומה בכל מובן וגם לסקטור הביומד, היו חברות מסוימות שהצליחו להגיע להישגים, ואלה בעיקר חברות בתחום המכשור הרפואי. עם זאת, תמונת הגיוסים, אשר צופה את עתיד הסקטור, מעידה על דלילות בתחומי המכשור הרפואי והתרופות, לעומת איתנות רבה יותר, נכון לשנה הנוכחית, בתחום הבריאות הדיגיטלית.

קנאביס לטיפול בפוסט־טראומה? לוועדה שתכריע יש מעט מאוד מידע על יעילותו
השבוע בביומד | מה גרם לרוב עורכי כתב העת המדעי הנחשב לפרוש?
מיליון נבדקים, 83 מדינות: מחקר ישראלי חדש מסמן את הדרך לרפואת העתיד

סבבי הגיוסים הגדולים בתחום המכשור הרפואי היו של אינסייטק, שיאנית גיוסים ותיקה שגייסה 150 מיליון דולר, ומג'נטה מדיקל, שגייסה 105 מיליון דולר שהיא מקווה שיקרבו אותה לאישור FDA למשאבה הלבבית שלה. Innoventric מתחום המסתמים ו-Ossio בתחום השתלות העצם גייסו סביב 26-27 מיליון דולר, ויתר החברות ברשימה הסתפקו בסכומים קטנים יותר.

כאמור, דלות הרשימה הזו היא בקונטרה לרשימת האקזיטים של השנה, שכללה כמה חברות מכשור רפואי שנמכרו בסכומים יפים (אינואלב, V-Vave ובלקין, עליהן דיברנו בהרחבה בכתבות קודמות). אם כך, מהיכן יגיעו האקזיטים הגדולים של השנים הבאות? ניתן להתנחם בכך שלא כל האקזיטים מגיעים מחברות שגייסו לפני כן הון רב. כך, למשל, ראינו השבוע את האקזיט של אנדוסטרים, אשר גייסה רק 5 מיליון דולר לפני מכירתה.

בתחום התרופות, חברה אחת בלטה בהיקפי הגיוס - Orasis, שגייסה 78 מיליון דולר להשקה של Qlosi, טיפות עיניים טיפוליות. נדיר שחברה ישראלית בתחום התרופות מגיעה לשלב ההשקה, ותחום העיניים לא היה עד כה במוקד הפעילות של חברות תרופות ישראליות, כך שמדובר בהפתעה לטובה, המסמנת כיוונים מעניינים להמשך. יתר הגיוסים בתחום עמדו על פחות מ-10 מיליון דולר - עדות לכך שסקטור הביומד הישראלי נרתע היום מלהתחיל בישראל את המסלול הארוך של פיתוח תרופות חדשות. לעומת זאת, קרנות ישראליות כן משקיעות בחברות תרופות עם זיקה ישראלית בחו"ל.

הפוקוס בתחום התרופות עבר לחברות אשר תומכות בפיתוח תרופות באמצעות בינה מלאכותית, ובמפה של SNC נמנות תחת תחום הבריאות הדיגיטלית. בין אלה נמצאת Cytoreason, שגייסה 80 מיליון דולר ב-2024.

הצלחה נוספת בתחום הדיגיטלי היא של חברות שנמצאות על התפר בין ניהול מערכות בריאות, לבין הקשר שלהן עם העולם הפיננסי ועולם ביטוחי הבריאות. בין אלה, ניתן למצוא חברות כמו K-Health, Nym וטיילורמד, שכולן גייסו סבבי גיוס של כמה עשרות מיליוני דולרים השנה. להן אפשר לצרף גם את Empathy, שעוזרת להתמודדות עם הלוגיסטיקה של האובדן, וכרגע מכוונת לצרכנים סופיים.

בנוסף, שתי חברות אבחון, סקופיו ו-Variantix, ושתי חברות בתחום רפואת הבית, Onestep ו-Senseai, רשמו גם הן גיוסים נאים. בסך הכל, נראה כי תחום הבריאות הדיגיטלית הוא זה שבו נרשם דפוס הגיוסים הבריא ביותר בסקטור הביומד הישראלי. ייתכן שהדבר נובע גם מכך שחברות דיגיטל מגייסות גם מקרנות טכנולוגיה, בנוסף לקרנות ייעודיות לתחום הביומד, וכן כי בשנים האחרונות, חלק מן המשקיעים בארץ בתחום הביומד הציגו את הבריאות הדיגיטלית כתחום המיקוד שלהן.

המפה כוללת גם את רשימת המשקיעים הגדולים ביותר ביותר מבחינת מספר ההשקעות שלהן בחברות ביומד ישראליות, תוך שהיא לוקחת בחשבון הן השקעות ב-2024 והן השקעות היסטוריות. ברשימה מופיעות מספר קרנות הון סיכון ייעודיות לביומד: פרגרין אורבימד, IBF וקרן Katao החדשה יחסית, ולצידן מספר קרנות שלא הגדירו מיקוד בתחום זה, כמו Iron nation ,NFX ,iAngels ,Entrée Capital ו-Vertex. נוסף על כך, מופיעים גופים שאינם קרנות הון סיכון, כמו החממות הטכנולוגיות וגופים שצמחו מהן, דוגמת eHealth Ventures, AION Labs, NGT Healthcare וסנארה קפיטל, וכן מועדוני משקיעים כמו Ourcrowd ו-Pipelbiz.

2025 מתחילה כאשר העולם עיכל את המלחמה בישראל, וכאשר בסקטור הביומד העולמי ניכר שיפור מתון.

דוח לייפסיי: שוק ההנפקות של 2024 היה מוצלח מאשר בשנה שעברה

17 הנפקות ראשונות משמעותיות של חברות בתחום הביומד בבורסות בארה"ב, ו-242 הנפקות המשך, העלו את כלל מספר ההנפקות ב-2024 ב-43%, לעומת השנה שעברה - כך עולה מדוח סיכום השנה שפרסמה קבוצת ההשקעות LifeSci. בהנפקות הראשונות הללו, גויס ב-2024 סכום כולל של 3.66 מיליארד דולר - גידול של 24%; בהנפקות ההמשך, גויסו 42 מיליארד דולר - גידול של 75% בסכום הכולל. נראה כי השוק נטה השנה יותר לכיוון הנפקות ההמשך, לעומת השנה שעברה.

שוק ההנפקות הראשונות עדיין סגור מאוד לעומת השנים העליזות של 2020-2021, בהן נרשמו 70 ו-83 הנפקות, בהתאמה; זאת, כאמור, לעומת 17 הנפקות השנה.

הרבה מההנפקות הראשונות השנה השיגו תשואה שלילית: 12 מתוך 17 הנפקות. עם זאת, כותבי הדוח מסבירים כי מדובר פחות במאפיין של השוק, אלא בתגובה לתוצאות הפעילות ובעיקר לניסויים הקליניים של החברות, כאשר חברות שפרסמו מידע חיובי לא התקשו לרשום השנה תשואה חיובית. הנציגה הישראלית Upstream Bio רשמה נכון למועד פרסום הדוח תשואה של 3.3%- על ההנפקה, לאחר שלא פרסמה מאז מידע מאוד משמעותי לטוב או לרע.

מבחינת השלב בפעילות בו מונפקות חברות, ניתן לראות כי כמעט שלא ניתן היום להנפיק חברות לפני השלב הקליני, אליהן היה השוק פתוח מאוד ב-2020-2021. אולם, גם ההטייה המשמעותית שנרשמה ב-2023 לטובת חברות בשלב III של הניסויים הקליניים צומצמה, והיום ההנפקות מגיעות מכל השלבים של הניסויים הקליניים.

התחומים החמים להנפקות השנה היו סרטן, מחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, מחלות מטבוליות (השמנה, כבד שומני) ומחלות דלקתיות ואוטואימוניות.

השנה הייתה חזקה גם בהנפקות PIPE - הנפקות מוגבלות לכמות קטנה של משקיעים מומחים. בנוסף, כשמונה חברות ביצעו מיזוגים לתוך חברות קיימות בליווי גיוסים פרטיים משמעותיים, בסכומים שחלקם אינם נופלים מאלה שגויסו השנה בהנפקות.

אישור CE לפתרון AI לשיפור הפריה חוץ־גופית

חברת Baibys הישראלית, המפתחת פתרונות מבוססי AI לשיפור תהליכי הפריה חוץ־גופית, קיבלה אישור CE, המאפשר לה לשווק את מוצריה באיחוד האירופי. בייביז מתמקדת באוטומציה של תהליך בחירת הזרעונים - שלב קריטי בתחום רפואת הפוריות. כיום, התהליך מבוצע ידנית על־ידי אמבריולוגים, שיטה הגוזלת זמן, יקרה מאוד ולעיתים אף חשופה לטעויות אנוש. כמו כן, קיים היום מחסור חמור באמבריולוגים בישראל ובמדינות נוספות.

הטכנולוגיה של החברה משלבת ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית, לצורכי ניתוח תאי זרע חיים בזמן אמת, הערכת איכותם, ובחירה אוטומטית של אלו בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר להפריה.

הרעיון לפיתוח הפתרון של Baibys נולד מתוך סיפורו האישי של גל גולוב, מהנדס אלקטרו-אופטיקה, שהתמודד עם זוגתו עם בעיות פוריות וטיפולי IVF כושלים. רגע לפני שהתייאשו, הם עברו הפריה שכללה בחירת זרעונים ידנית - תהליך שהצליח ובעקבותיו הגיעה לעולם בתם המשותפת. בעקבות זאת, ביקש גולוב להנגיש את התהליך הזה לכמה שיותר אנשים.

יחד עם ד"ר ירון סילברמן, מנכ"ל משותף ובעל ניסיון רב־שנים בתחום הביומד, הקים את החברה, שגייסה עד כה כ-6.5 מיליון דולר בהובלת קרן Firstime, המשקיעה בטכנולוגיות מתחומי הרפואה הדיגיטלית והאקלים, וכן מענקית התרופות היפנית ROHTO. בין משקיעי החברה, נמנים גם מומחים רבים להפריה חוץ־גופית ממדינות אירופה.

תשעה סטארט־אפים נבחרו להשתתף במיזם Dangoor HealthTech Academy

תשע חברות נבחרו להשתתף במיזם The Dangoor HealthTech Academy, לשילוב חברות בריאות דיגיטליות ישראליות במערכת הבריאות הבריטית.

בין החברות הנסחרות, נמצאות Impilio, שפיתחה מודל בינה מלאכותית לאבחון מחלות נדירות ומחלות עם מסלולי אבחון לא שגרתיים; Anydish, שמספרת פתרונות תזונה מותאמים אישית למניעה וניהול של מחלות כרוניות; Thrive Together, לליווי ולהדרכת הורים לילדים עם הפרעות אכילה; Kai.AI, מערכת לטיפול רגשי עבור קליניקות לבריאות הנפש; Shela Health, מערכת לזיהוי מוקדם של סיבוכי הריון ומתן המלצות מותאמות אישית; Predose, פלטפורמה המסייעת לרופאים ורוקחים בהתאמת מינון טיפול; Sensomedical Labs, המפתחת מכשירים בתחום האלקטרופיזיקה והאלקטרוכימיה; Treat Me, המשלבת בין רפואה מערבית למשלימה; ו-Seegnal, המשפרת את הנגישות לשירותי רוקח.

כמעט כל החברות מבוססות על רכיב של בינה מלאכותית, וכמעט כולן הן מערכות תומכות־החלטה, שנועדו לחסוך בכוח אדם למערכת הרפואית או לשפר את הנגישות או את התפקוד של שירותים הניתנים היום על־ידי בני אדם. ניתן להסיק מן החברות שנבחרו על הצרכים שמתעדפת היום מערכת הבריאות הבריטית, בבואה לחפש חדשנות בישראל.

אקדמיית דנגור היא מיזם של קרן דנגור (The Dangoor Foundation) יחד עם ה-UK Israel Tech Hub בשגרירות בריטניה. משפחת דנגור, שתרומתה תמכה בפרויקט, עוסקת בפילנתרופיה בישראל ובבריטניה מזה שנים רבות. ה-UK-Israel Tech Hub הוא מיזם ללא מטרות רווח שפועל בשגרירות בריטניה בישראל מאז 2011, במטרה לקדם שותפויות אסטרטגיות בין חדשנות בריטית וישראלית.

רונית אפלבאום, מובילת חדשנות בתחום הבריאות ב-UK-Israel Tech Hub: "שוק הבריאות בבריטניה, מעצמה עולמית, פתוח יותר ויותר לפתרונות חדשניים. זה הופך אותה לשותפה אידיאלית לזירת הסטארט־אפים התוססת של ישראל".