מימון המלצות נגל: האוצר ייאלץ לפתוח את "קופסת החירום" ולהגדיל את הגירעון

תוספת תקציב הביטחון שהמליצה ועדת נגל, 6 מיליארד שקל נטו בשנת 2025, צפויה להגיע מפתיחת "קופסה" שנשמרה למקרה של הימשכות המלחמה • באוצר מתנגדים עדיין למהלך, שיגדיל מוקדם מדי את צפי הגירעון וירוקן את העתודות שנשמרו למקרה של הסלמה עתידית

לוחמי שלדג / צילום: דובר צה''ל
לוחמי שלדג / צילום: דובר צה''ל

התוספת התקציבית למערכת הביטחון בשנת 2025, עליה המליצה ועדת נגל, צפויה להגיע מתוך "הקופסה" שהוקצתה במקור למקרה של התמשכות המלחמה אל תוך השנה החדשה. זאת, אף שישראל נמצאת בפתחה של רגיעה אפשרית בעזה והפסקת אש בצפון. הדבר נעשה בניגוד לעמדת משרד האוצר, שהעדיף להעמיד מקורות תקציביים ממשיים כנגד התוספות, קרי קיצוצים בהוצאות או העלאות מסים. המשמעות הפיסקלית הישירה תהיה הגדלת הגירעון השנתי המתוכנן מעל ל-4.4%, עוד לפני אישור התקציב בכנסת.

"כמו אדם שעולה מצלילה למעמקים": איך משקמים אנשים שחזרו מהשבי
הצהרת נתניהו לפני עסקת החטופים - והעובדות

הדיון הראשון כבר נדחה

בימים אלה מתחיל תהליך היישום של המלצות הוועדה הציבורית לבחינת תקציב הביטחון, בראשות פרופ' תא"ל (במיל') יעקב נגל, שפירסמה את ממצאיה בתחילת החודש. על פי הנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו, בימים אלה אמור היה להתקיים דיון ראשון על המלצות הוועדה לתקציב ל-2025, אולם הוא נדחה מעט ויתקיים כנראה בשבועיים הקרובים. בחודש שלאחר מכן יתקיימו דיונים על התקציב לשנת 2026 ואילך.

"קופסה"

במסגרת תקציב 2025 נקבעה "קופסה" - מנגנון המאפשר לאוצר להגדיל את מסגרת ההוצאה ואת הגירעון ב-10 מיליארד שקל לשימושים הנובעים מהתמשכות המלחמה לתוך שנת 2025

הדיונים יתנהלו בין הצוותים המקצועיים של משרד האוצר, משרד הביטחון ומשרד ראש הממשלה. במקביל, בוועדות הכנסת מתקיימים הדיונים על תקציב המדינה החדש ל-2025, שעדיין לא עבר למרות תחילת השנה התקציבית. חרף השלב המאוחר, הח"כים דנים בנוסח לא סופי של התקציב שישתנה משמעותית מיד עם אישור תוספות נגל.

המלצות ועדת נגל כוללות תוספת תקציבית של 9 מיליארד שקל להתעצמות ב-2025, כאשר 3 מיליארד מתוכם אמורים להגיע מתוך תוספת שכבר הובטחה למערכת הביטחון במסגרת הביטחון השוטף המוגבר. כלומר, בפועל מדובר בתוספת נטו של 6 מיליארד שקל. באוצר ינסו לטעון בדיונים כי ניתן להסתפק בהרבה פחות, ובמערכת הביטחון ישאפו כנראה לניתוק התוספת מהבט"ש המוגבר.

תקציב הביטחון ל-2025 כבר עומד על 117 מיליארד שקל, כמעט כפול מהתקציב ערב המלחמה, עוד לפני התוספות עליהן המליצה ועדת נגל. באוצר מתווכנים לבחון האם כל הסעיפים בתוספת המבוקשת אכן דחופים, ואם לא ניתן לספק מענה לחלקם מתוך המסגרת הקיימת של תקציב הביטחון, שכבר זכה לתוספות משמעותיות במהלך המלחמה.

בכל מקרה, מסתמן כי הסכום שייקבע בדיונים ויאושר בהמשך בממשלה צפוי להגיע מתוך "הקופסה" בשווי 10 מיליארד שקל שהוקצתה בתקציב, למקרה של התמשכות הלחימה. מתוך סכום זה, 2.5 מיליארד שקל מיועדים למימון המשך פינוי תושבים, שכן כ-50 אלף מתושבי הצפון עדיין לא שבו לבתיהם. מתוך יתרת הסכום, 7.5 מיליארד שקל, יגיע המימון להמלצות נגל.

במשרד האוצר מתנגדים לשימוש ב"קופסה". ראשית, הם טוענים, מדובר במקור תקציבי וירטואלי שאינו מגובה בהכנסות ריאליות. משמעות השימוש בה היא הגדלת הגירעון המתוכנן לשנת 2025 מ-4.4% עד לתקרה מקסימלית של 4.9% מהתוצר.

שנית, באוצר תכננו את "הקופסה" כמנגנון מיוחד שיאפשר הגדלה מהירה של הגירעון במקרה הצורך, מבלי להידרש להעביר חקיקה מחודשת בכנסת. זאת, כהפקת לקחים מתסבוכות שנת 2024, שבה נאלץ האוצר לפרוץ את המסגרת בחקיקה שלוש פעמים בשל התארכות הלחימה מעבר לתחזיות. השימוש ב"קופסה" למימון המלצות נגל, בעיתוי שבו דווקא מסתמנת רגיעה בזירה הביטחונית, נתפס באוצר כצעד שעלול לפגוע ביכולת התגובה התקציבית של המדינה למקרה של הסלמה עתידית לאורך השנה הקרובה, במזרח תיכון שתמונתו הגאו-פוליטית משתנה מיום ליום.

גלגלה את האחריות

בטרם פרסום המלצותיה, מצאה עצמה ועדת נגל בין דרישות מערכת הביטחון לתוספות תקציביות בהיקף עתק שהגיע עד ל-220 מיליארד שקל לארבע שנים, ומאידך, עמדת משרד האוצר שתמך בתוספת מתונה הרבה יותר ואפסית ל-2025.

לבסוף, המליצה הוועדה על מתווה מדורג: החל משנת 2026 תינתן תוספת "התעצמות" שנתית של 15 מיליארד שקל, שתישמר ברמה זו במשך חמש שנים עד 2030. משנת 2031 תחל ירידה הדרגתית בתוספת השנתית - ל-13 מיליארד שקל ב-2031, ו-12 מיליארד שקל בשנה מ-2032 עד 2034.

התוספות המצטברות יביאו את תקציב הביטחון לממוצע של כ-96 מיליארד שקל בשנה לאורך העשור הקרוב, בהשוואה לכ-60 מיליארד שקל בשנה ערב המלחמה. התקציב הבסיסי, הכולל פרויקטים ביטחוניים, ינוע בין 64 ל-69.5 מיליארד שקל, עם תוספת בניין כוח של 10 מיליארד שקל בשנה בין 2025 ל-2027, שתרד בהדרגה ל-7.4 מיליארד ב-2031.

סוגיית המקורות התקציביים הייתה אחת הנקודות המרכזיות שעוררו ביקורת באוצר על המלצות הוועדה. אף שניתן לוועדה מנדט להמליץ על מקורות מימון, היא נמנעה מלהמליץ על העלאות מסים. במקום זאת, הוועדה הסתמכה בעיקר על הצמיחה הצפויה בתוצר כמקור תקציבי, וגלגלה את האחריות למציאת מקורות נוספים לפתחם של משרד האוצר, שבתורו ייאלץ כנראה לפתוח את הקופסה, מתוך הבנה שזוהי האפשרות הכמעט בלעדית עם היתכנות פוליטית לעבור.

על פי הערכות הכלכלן הראשי באוצר, המשמעות של התוספת המתוכננת היא עלות של כ-4,000 שקל בשנה למשפחה ממוצעת, בגין כל 10 מיליארד שקל שיינתנו לצה"ל.