ראש סוכנות החלל הישראלית, תא"ל אורי אורון, וראש סוכנות החלל האיטלקית, פרופ' תיאודורו ולנטה, חתמו היום (ב'), על מזכר הבנות לשיתוף פעולה במסגרת משימת בראשית 2 של עמותת SpaceIL. התקציב המשותף למשימה טרם נקבע, ויקבע בקרוב בשיחות בין הצדדים, אך על פי ההערכות יעמוד על מעל 10 מיליון אירו. ההכרזה בוצעה במהלך כנס החלל הבינלאומי ה-20 ע"ש אילן רמון, שנערך היום (ב') בתל אביב בהשתתפות בכירי תעשיית וקהילת החלל בישראל.
● צוללים לעומק וחיים בים: כך השתנה הגוף של אנשי הבג'או
● שאלות ותשובות | הדוח שחולל סערה: גם שתייה מתונה של אלכוהול יכולה לגרום לסרטן
משימת בראשית 2 תהיה לבצע שתי נחיתות על הירח וניסויים מדעיים עליו ובסביבתו, כולל המיפוי שלו, חקר הקרקע ותופעות פיזיקליות בסביבתו. כמו כן, היא תכלול חללית אם שתחוג סביב הירח במשך חמש שנים, ותהיה פלטפורמה לפעילות מדעית אינטראקטיבית בארץ ובעולם. ההסכם הנוכחי יאפשר לחוקרים ישראלים ואיטלקים לשתף פעולה במגוון תחומים מדעיים וטכנולוגיים. במסגרת המשימה יפותחו טכנולוגיות חדשות כמו חיישני נחיתה, תקשורת, ניווט ובקרה.
מנהל סוכנות החלל הישראלית תא"ל במיל', אורי אורון, אמר היום לגלובס כי: "איטליה היא אחת המדינות המובילות בתחום החלל. יש להם ניסיון אדיר וגם משאבים אדירים והם משקיעים מעל מיליארד אירו בכל שנה בחלל. האיטלקים, כמו לא מעט מדינות אחרות, מחפשים את הנוכחות במשימות הירח. מתוכננות כ-20 משימות ירח ב-8-7 השנים הקרובות, וההשתתפות בהן חשובה לכל מדינה, משיקולים טכנולוגיים, מסחריים ופוליטיים".
לאילו משימות שותפה ישראל?
"מלבד משימת בראשית שאנחנו מובילים, אנו חלק מתוכנית ארטמיס יחד עם נאס"א, ומעבר לחליפת החלל שפיתחה עבור המשימה חברת StemRad הישראלית, אנחנו בודקים כעת עם נאס"א אילו עוד טכנולוגיות ישראליות עשויות להיות דרושות למשימה. כרגע אין על הפרק השתתפות של אסטרונאוט ישראלי נוסף במשימות המאוישות של נאס"א".
בראשית התרסקה על הירח
עמותת SpaceIL הוקמה ב-2010 כדי להשתתף במרוץ להנחתת חללית בלתי מאוישת על הירח במסגרת תחרות Lunar X Prize. העמותה הצליחה לצרף למאמץ גורמים כמו התעשייה האווירית הישראלית והמשקיע המיליארדר מוריס קאהן. הפרויקט מומן בכ-95 מיליון דולר, וזאת למרות מגבלות התחרות של גוגל, שהגדירו מקסימום לתמיכה ממשלתית בפרויקט. תורמים נוספים היו: מרים ושלדון אדלסון, סמי סגול, לין שוסטרמן, סטיבן גראנד, סילבן אדמס והציבור הרחב באמצעות פרוייקט מימון המונים.
החללית בראשית יצאה לכיוון הירח בפברואר 2019, אבל במקום לנחות בזהירות, באפריל באותה שנה היא התרסקה אל תוך ירח ולכן, טכנית, לא נחשבה המשימה להצלחה. אולם העמותה הגדירה מלכתחילה את התפקיד העיקרי שלה כחינוכי, ובכך הייתה לה הצלחה רבה. פעילותה סוקרה בהרחבה, והיא ערכה ועדיין עורכת אלפי פעילויות בבתי ספר בהם היא רותמת ילדים להתעניינות בחלל. ישראל הפכה למדינה השביעית שהצליחה להביא חללית אל הירח.
זמן קצר אחרי ההתרסקות הוכרז כי יהיה פרויקט נוסף לשליחת גשושית אל הירח, בתקציב דומה. אולם ביוני 2019 הודיע קאהן כי לא יתמוך בפרויקט. עם זאת קיבל הפרויקט תמיכה ממשרד המדע, מקרן משפחת בלווטניק וכעת גם מסוכנות החלל הישראלית. ב-2021 הוכרז כי גויסו 70 מיליון דולר לטובת המשימה.
בתקופה בה יצאה SpaceIL לראשונה לדרך, העניין בנחיתה על הירח היה מועט, וסוכנויות החלל התרכזו יותר במשימות אחרות, כולל הגעה למאדים. מאז התעורר שוב העניין בירח, הן על ידי גורמי חלל ממשלתיים והן על ידי גורמים אזרחיים, וזאת בין היתר כחלק מהתחרותיות המדעית-צבאית בין ארה"ב ו-53 שותפותיה לפרויקט ארטמיס מצד אחד, ומן הצד השני סין ורוסיה שלא שותפות לפרויקט.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
