המחקר שמגלה פרטים חדשים על גיוס חרדים לצבא

82% מהחרדים שגויסו בעבר לצה"ל הם בכלל חוזרים בתשובה ומתחרדים שלא עברו במערכת החינוך החרדית - כך עולה ממחקר חדש של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI). עוד עולה מהמחקר שבעבר רוב החרדים התגייסו, כרבע מהנשים הדתיות מתגייסות למרות שאינן חייבות, ומשפחות עשירות יותר גם מתגייסות יותר - בפער גדול.

● השבוע בתעשיות הביטחוניות | טורקיה בדרך לרכש ענק של טילים ומדינה אחת מודאגת במיוחד 
● שטייניץ טען שיירוט הלייזר יעקוף את האטמוספירה. האם זה אפשרי? 
● בלעדי | סולאראדג' מנהלת משא־ומתן להשכיר שטחי ייצור במפעל בצפון לחברות ביטחוניות 

בשל סודיות כמות כוח־האדם של צה"ל, רוב המחקרים על האוכלוסיות המתגייסות לצה"ל מתבססים על נתונים חלקיים בלבד, בייחוד כאלה שצה"ל בוחר להעביר. הנתונים לא מאפשרים לאמוד את שיעור הגיוס האמיתי ובוודאי שלא תחת פילוחים של מגזר ואזור מגורים. במחקר של המכון למדיניות העם היהודי, מאת החוקרים תום שדה ואריאל קרלינסקי, מתגברים על כך באמצעות מתודולוגיה ייחודית, שאפשרה להם בעבר גם לגלות את מספר חיילי החובה (כ־140 אלף) למרות הסירוב של צה"ל לפרסם נתון זה.

"המחקר מבוסס על זיהוי חיילים בעזרת סקר כוח־אדם וסקר הוצאות משקי הבית של הלמ"ס", מסביר שדה. "למשל, מי שנמצאים בגיל 18-24, מרוויחים מתחת ל־10 שקלים בשעה בזמן שהם עובדים 48 שעות שבועיות, במקצוע לא ידוע, בענף המינהל הציבורי והביטחון. אלו אנשים שהם כמעט בוודאות חיילי חובה".

שיעור הגיוס הולך ויורד

אחד הנתונים הבולטים ואף מפתיעים במחקר, הוא שבשנות החמישים הרוב הגדול של החרדים התגייסו לצה"ל, על רקע מדיניות שהנהיג דוד בן גוריון שלפיה רק 400 "עילויים" יקבלו פטור אוטומטי מגיוס. עם השנים שיעור הגיוס של החרדים הלך וירד, וביתר שאת מאז שמנחם בגין הרחיב את הסדר "תורתו אומנותו" לכל חרדי שחפץ בכך.

לפי הנתון האחרון הזמין מ־2019, כ־3.3% מהמגדירים עצמם חרדים מתגייסים, לעומת 88% מהחילונים, והחוקרים מעריכים שהשיעור לא השתנה מהותית מאז. "הנתונים הישנים במיוחד, לפני 1970, הם 'רועשים' וכנראה פחות מדויקים", מבהיר שדה, "אבל המחקר מצליח להמחיש את השפעת הסדר תורתו אומנותו שהתחיל ב־1977 על גיוס חרדים לצבא".

מידע חשוב שעולה מהנתונים הוא העובדה ש־82% מהחרדים המבוגרים ששירתו בצבא בעבר, גדלו בבית לא חרדי. כלומר, הם בכלל חוזרים בתשובה או דתיים שהתחרדו. אצל הנשים החרדיות, שיעור הגיוס של מי שגדלו בבית חרדי היה ונותר אפסי. כלומר, נשים שגדלו בבית חרדי לא מתגייסות כלל, בשונה מנשים דתיות־לאומיות.

בקרב דתיות־לאומיות המגמות מעניינות: שיעור הגיוס שלהן עולה ויורד לסירוגין לאורך השנים, כאשר בעשור האחרון ניתן לראות מגמת עלייה. כיום, בין 25% ל־30% מהנשים הדתיות מתגייסות לצה"ל, למרות שאין עליהן כלל חובת גיוס, הפטור שלהן נחשב קל להשגה שכן הוא נעשה בצורה מרוכזת דרך מערכת החינוך - שבעצמה לעיתים קרובות מסלילה את הנשים לבחור לעשות שירות לאומי.

שינוי חברתי דרמטי נצפה אצל נשים חילוניות ומסורתיות: אם בשנות החמישים רק כ־60% מהחילוניות וכ־20% מההמסורתיות התגייסו, על פי הנתונים העדכניים ביותר כ־85% מהחילוניות וכ־70% מהמסורתיות מתגייסות.

האמידים מתגייסים יותר

המחקר שופך אור על הקשר בין המעמד החברתי־כלכלי של המשפחות לבין הסיכויים שבניהן ובנותיהן יתגייסו לצה"ל. ככל שמשפחה מכניסה יותר, כך גדל הסיכוי שייצאו ממנה מתגייסים: אם במשפחות בעשירון החמישי רק 55% מתגייסים, בעשירון העשירי שיעור זה מגיע כבר לכמעט 81%.

חלק מהנתון הזה כמובן מוטה בשל התפלגות המגזרים השונים (חרדים וערבים הם הרוב מקרב העשירונים התחתונים בישראל), אך לדברי החוקרים גם כשמסתכלים על המגזר היהודי הלא־חרדי, ניתן לראות קורלציה חיובית כזאת. "פעמים רבות השיח על שירות בצבא הוא על 'צבא עניים', אבל צה"ל הוא צבא שמגויס דווקא מהשכבות החזקות יותר", אומר שדה.

מבחינת מקום המגורים, המחוז המוביל בשיעור הגיוס של החברה החרדית הוא מחוז מרכז, בו 71% מהגברים ו־65% מהנשים מתגייסים, ואילו המחוז עם שיעור הגיוס הנמוך ביותר הוא ירושלים (27% מהגברים ו־17% מהנשים), כנראה בשל הרוב של חרדים וערבים בו. במגזר היהודי הלא־חרדי, אגב, המחוז שמככב במקום הראשון הוא מחוז צפון (88% גיוס אצל גברים ו־86% אצל נשים). שדה משער שזה עשוי לנבוע מכך שבמחוז צפון רוב היהודים הלא־חרדים גרים במושבים ובקיבוצים, "שידועים בשיעורי הגיוס הגבוהים שלהם".

"איום קיומי על ישראל"

"מול האתגרים הביטחוניים הניצבים בפני מדינת ישראל בשנים הקרובות, יש צורך בצבא גדול יחסית", אומר שוקי פרידמן, מנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס. הוא מזהיר ש"ככל שרבים יישארו מחוץ לצבא, כך הנכונות של אלו שמשרתים לשאת בנטל תפחת. זהו איום על צבא העם ואיום קיומי על ישראל".

לדבריו, "החובה לשמר את צבא העם מוטלת על החברה הישראלית כולה. היא עוברת דרך תביעה לא מתפשרת לגיוס חרדים, אך לא רק. וזאת לצד מאמצים של הצבא כמי שהסמכות לגיוס והטלת סנקציות נמצאת בידיו".