מבקר המדינה, המשמש גם כרגולטור של סיעות הכנסת בישראל, פרסם את דוח הביקורת השנתית שלו על התנהלותן הפיננסית. על פי הדוח, המפלגות סובלות משיעורי חוב גבוהים לאוצר המדינה, וקצב ההחזר שלהן נמוך. בתוך פחות מעשור, חובותיהן זנקו יותר מפי 4: ב-2014, בעת חקיקת החוק שקובע שהחובות של הסיעות יהיו אך ורק לכנסת, היו להן חובות בסך של 35 מיליון שקל בלבד מתאגידים בנקאיים. כיום, יתרת ההלוואות עומדת על 146 מיליון. בנוסף, הליכוד ממשיכה לצבור חובות עתק, ו-4 מפלגות אחרות נקנסו על איחורים בדיווח.
● שאלות ותשובות | בדרך לתקיפה באיראן? הרכיב שישראל לא יכולה בלעדיו
● רפורמת הרווחים הכלואים השיגה את יעד הגבייה עוד לפני שיצאה לדרך. מה יקרה בהמשך?
כמעט כל המימון של המפלגות בישראל מגיע מקופת המדינה. במהלך 2023, קיבלו הסיעות בכנסת 153 מיליון שקל במימון ממלכתי ועוד 8 מיליון מהכנסת על העסקת צוותים פרלמנטריים, ובסך הכל מדובר ב-94% מסך ההכנסות שלהן. השאר מגיע מדמי חבר, הכנסות אחרות ותרומות. בסך הכל, המפלגות הכניסו 170.9 מיליון שקל ב-2023, והוציאו 129 מיליון שקל. זאת משום שהשנה אינה שנת בחירות, ובמקום זה רוב המפלגות עסוקות בהחזרת הלוואות שנטלו במהלך הבחירות.
החזר החובות של המפלגות איטי
קצב ההחזר שלהן איטי למדי: על פי מבקר המדינה, "נוכח גובה החובות של הסיעות לאוצר המדינה (הנובע בעיקרו מריבוי מערכות הבחירות שהתקיימו בשנים האחרונות) וקצב הפירעון שלהם בתקופה השוטפת הנוכחית (קיטון של כ-9% בגובה יתרת קרן ההלוואות), מתעורר חשש כבד שלא יהיה ביכולתן של הסיעות לפרוע את ההלוואות במועד שנקבע בחוק, וגדל הסיכון כי ההלוואות לא יוחזרו לאוצר המדינה". מי שחשופות במיוחד לסכנה כזאת הן הסיעות שלא צפויות להמשיך לכנסת הבאה, ובכך לא לקבל את התגמול הממלכתי למפלגות. אלו יישארו מול שוקת שבורה, ויצטרכו למצוא דרך לפרוע את חובותיהן בדיעבד. אך בפועל, הן נטולות מקורות וקשה מאוד לגבות מהן את הכסף בפועל.
הרעיון מאחורי מימון המפלגות הממלכתי, הוא שהמפלגות יהיו חייבות כסף אך ורק לכנסת (ולא לגופים פרטיים). כדי לשמור על מוסר התשלומים שלהן, המפלגות מחויבות להחזיר את כל חובותיהן לכנסת לפני כל מערכת בחירות כדי להיות זכאיות למימון הבחירות החדש. אך בשל ריבוי מערכות הבחירות בין השנים 2019 ל-2022, החוק שונה כך שהחוב ימשיך להיפרס גם לתוך הכנסת הנוכחית.
כעת, המפלגות אמורות להחזיר את החובות באמצעות מימון המפלגות השוטף. אך הן עושות זאת בקצב איטי למדי, ורבות מהן עדיין מחזיקות בחובות נרחבים. הליכוד, המפלגה הגדולה בישראל, מחזיקה באופן טבעי בכמות החובות הגדולה ביותר (56 מיליון שקל), ואף הגדילה אותו עוד ב-2023 מ-47.5 מיליון שקל בשנת 2022. רוב המפלגות האחרות, לרבות חזית יהודית לאומית (עוצמה יהודית) והאיחוד הלאומי-תקומה (חלק מהציונות הדתית) וסיעות האופוזיציה מצמצמות את חובותיהן. אך גם זה, על פי מבקר המדינה, בקצב איטי למדי. נראה שאפילו אם הבחירות יתרחשו במועדן באוקטובר 2026, רוב המפלגות יישארו עם חובות ניכרים.
בנוסף, ארבע סיעות: אגודת ישראל, חזית יהודית לאומית (עוצמה יהודית), א"י שלנו (חלק מהציונות הדתית) ותע"ל - נקנסו בעשרות אלפי שקלים כל אחת על אי הגשת דוחות או תשלום מיסים בזמן.
הידי נגב, מנכ"ל התנועה לחופש המידע: "לצערנו הכנסת לא פועלת בשקיפות ולא מפרסמת באופן יזום את כלל הנתונים על מפלגות, כאשר בחמש מערכות הבחירות האחרונות הכנסת מתפקדת גם כבנק הלוואות. מלבד מאות המיליונים שהמפלגות השונות מקבלות כמימון לכל מערכת בחירות וכמימון שוטף, הן בשנים האחרונות גם לוקחות הלוואות ענק מאוצר המדינה. כעת מסתבר שיכול וההלוואות האלה ניתנות ללא כל כיסוי ותוך גלגול החובות לכנסת הבאה. המעבר בין חוב מפלגה אחד לצבירת חוב כספי במפלגה אחרת וחוזר חלילה ממחיש את הזלזול וחוסר האחריותיות של חברי הכנסת בשימוש בכספים הציבוריים. בטוח שאם היה מדובר בכל אזרח פרטי, המדינה לא הייתה מרפה עד פירעון מלא של החוב - כך הכנסת מחוייבת לפעול גם כעת כנגד כלל המפלגות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
