מלחמת הנרטיבים | היכן נולדה נטלי פורטמן? לא תאהבו את התשובה של ויקיפדיה
היכן נולדה נטלי פורטמן? בערכי הוויקיפדיה באנגלית, נהוג לכתוב את שם העיר והמדינה. כך למשל, השחקנית פנלופה קרוז נולדה באלקובנדס, ספרד. ונטלי פורטמן? ירושלים. באיזו מדינה? לכו תדעו.
היא נולדה בשטחי ירושלים המערבית, שמעמדה זהה למעמדה של תל אביב. אמנם רבים לא מכירים בה כבירת ישראל, אך לא זו השאלה ב"איפה נטלי פורטמן נולדה".
ובכל זאת, עורכי ויקיפדיה מתעקשים שזה מספיק שנוי במחלוקת כדי למחוק את ישראל מהקישור לשחקנית הפופולרית. מדובר אמנם בחריגה קטנה, אך היא מצטרפת לעריכה אנטי-ישראלית נרחבת בערכים העוסקים בישראל, בציונות ובמלחמה הנוכחית. תמיד היו תלונות על הטיות בויקיפדיה, אך מתחילת המלחמה הן בוטות במיוחד.
גם מייסד ויקיפדיה ג'ים וויילס ניסה להתערב. אך וויילס לא יכול לכפות החלטות, מכיוון שהמיזם הוא גוף קהילתי המבוסס על הסכמות רחבות בין עורכים. בנוסף, וויילס התרחק מעמדת השפעה בעמותת ויקימדיה בעת האחרונה. בקשתו להחזיר את ישראל כך שתיכתב כמולדתה של פורטמן נדחתה, והערך עומד בעינו. ויקיפדיה האנגלית היא מקור מידע עולמי חשוב, ואסור לזלזל בהטיות בה. אלה עלולות להשפיע על דעת הקהל ולפרוץ את הסכר הרעוע ממילא.
עידן ארץ
מינוי נשיא העליון | בממשלה מחרימים, באופוזיציה מגמגמים
החלטתם של ראש הממשלה נתניהו, שר המשפטים לוין ויו"ר הכנסת אוחנה להחרים לראשונה בתולדות המדינה את טקס ההשבעה של נשיא בית המשפט העליון, שייערך הערב, היא יותר מאקט סמלי. מדובר בעוד המחשה למשבר החוקתי שאליו דוהרת ישראל, כאשר הממשלה מסרבת להכיר בלגיטימיות של מערכת המשפט.
הבעיה היא שהתרגלנו. מוקדם יותר השבוע השתלח דוברו של רה"מ ביועצת המשפטית לממשלה, נתניהו עצמו תקף בעדותו בבית המשפט את הפרקליטות - והדברים התקבלו די באדישות. והנירמול הזה מחלחל לציבור. לפי סקר של המכון למדיניות העם היהודי, 49% מהישראלים סבורים כי מינוי עמית לנשיא העליון בעייתי. 20% מתוכם חושבים כי לוין היה צריך למנוע אותו "גם במחיר של משבר חוקתי". רק 35% מברכים עליו. האמון בדמוקרטיה במשבר עמוק.
ואי אפשר בלי השאלה הנצחית: היכן האופוזיציה? ראשיה אמנם יצאו נגד החרמת ההשבעה; אבל גנץ הקפיד כדרכו לאזן עם קריאה לעמית "להגיע להסכמות עם לוין". לפיד הבהיר כי העיקר להגיע לטקס, "אח"כ תוכלו להגיד כל מה שתרצו". במקום לגמגם, מוטב היה אם באופוזיציה היו מצטרפים למאבק שמובילים כמה עורכי דין נחושים בבג"ץ למניעת ניגודי העניינים של רה"מ בכל הנוגע למערכת המשפט, ואפילו, הס מלהזכיר, להוצאתו לנבצרות.
עמירם גיל
הרווחים הכלואים | בדרך לעוד תחזית שגם בה המומחים משוכנעים במיליון אחוז
"קשה לתת תחזיות, בפרט לגבי העתיד", אמר הפיזיקאי זוכה פרס נובל נילס בוהר. פעם אחר פעם מומחים מזהירים מהשלכות קטסטרופליות אם יזיזו להם את הגבינה - וטועים. בחודשיים האחרונים זה קרה סביב סוגיית "הרווחים הכלואים".
הפעם בעיקר גורמים אינטרסנטיים, שהיו צפויים להפסיד מהמהלך, טענו בלהט בראיונות לכלי התקשורת שאין שום סיכוי שהמדינה תגבה 10 מיליארד שקל בשנת 2025 כתוצאה מהמס החדש על הרווחים הבלתי מחולקים של החברות.
חלק מאותם מומחים מיהרו לנקוב במספרים נמוכים והסבירו שהמהלך יביא למדינה 2-3 מיליארד שקל במס לכל היותר; וגם אם אכן יקרה, זה יהיה רק בסוף השנה הקרובה, אולי הבאה.
בשלב מסוים אפילו במשרד האוצר נלחצו ונאלצו לחתוך את תחזית הגבייה שלהם בחצי ל-5 מיליארד שקל "בלבד".
אבל מהר מאוד המציאות הכריעה את התחזיות: בינואר לבדו הכנסות המדינה ממיסוי רווחים כלואים הגיעו ל-9 מיליארד שקל, הרבה מעל אותן תחזיות שחורות. נכון, אולי זה קרה בגלל לחץ בשוק מאימת מהמס, תוך רצון להקדים אותו ולשלם מראש, ובכל זאת. כעת עושים "המומחים" פרסה וטוענים שזה היה צפוי, ושזה מה שהם אמרו כל הזמן. הם גם הגישו תחזיות חדשות שלפיהן הפגיעה תגיע בכלל בהמשך.
ייתכן, כמובן, שהם צודקים. רק שבפעם הבאה שיציגו, שוב באותו להט, את התחזית הבאה, שגם בה הם יהיו משוכנעים במיליון אחוז, תזכרו שזו בסך הכול עוד דעה. הפעם התחזית המוטעית פשוט התגלתה כטעות מהר מהמצופה.
נתנאל אריאל
תמונה בשבוע

אנשים עוזבים עם חפציהם בעקבות התפשטות שריפות ליד לאוטרו, צ'ילה, השבוע / צילום: Reuters, Hector Andrade
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.