מי הרוויח, מי הפסיד: סיבוב של קרן נוי אצל עופר ינאי כלל השקעה מוצלחת ועסקת ענק שבוטלה

קרן התשתיות מכרה את יתרת החזקותיה בחברת האנרגיה הסולארית נופר ב-237 מיליון שקל • בדרך נפלה עסקת ענק בין השתיים לרכישת החזקות הקרן בפרויקט הסולארי המניב הגדול בישראל

עופר ינאי / צילום: ראובן קפוצ'נסקי
עופר ינאי / צילום: ראובן קפוצ'נסקי

חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרג'י נפרדה ביום חמישי משותפתה בחמש השנים האחרונות - קרן נוי, לאחר שזו מכרה את יתרת החזקותיה (7.85%) בחברה תמורת 237 מיליון שקל. מניית נופר צנחה ביום חמישי ב-6.5% על רקע מחיר העסקה, שהיה נמוך בכ-8% מזה שבו פתחה המניה את המסחר. 

איך להוסיף אלפי שקלים לפנסיה ולא לעשות את הטעות הגדולה מכולן
להשקיע בנדל"ן או במניות? התשובה של מנהל ההשקעות מצמרת טבלת התשואות

בד-בבד, דיווחה החברה כי סמנכ"ל הכספים בחברה, נעם פישר, עוזב ומוכר את כל מניותיו בנופר (כ-5% מההון) תמורת 148 מיליון שקל; וכי בעל השליטה בה, עופר ינאי (כ-28% ההון), המנכ"ל נדב טנא וסמנכ"ל הפיתוח העסקי שחר גרשון - הגיעו להסכמות לפיהן יעניקו שני האחרונים לינאי, המכהן כיו"ר הדירקטוריון, ייפוי-כוח לפעול כנציגם לפי שיקול-דעתו הבלעדי ביחס למינוי דירקטורים שיעלו לאישור האסיפה הכללית. זאת כאשר גרשון צפוי להתמנות למנכ"ל משותף לצד טנא.

רוכשי המניות מידי קרן נוי והסמנכ"ל פישר היו גופים מוסדיים שהם כבר בעלי עניין בחברה: חברות הביטוח הפניקס ומגדל ובתי ההשקעות מיטב ומור. גם ילין לפידות רכש מניות של נופר, והפך לבעל עניין בחברה. בשוק היו מי שראו בכך הבעת אמון בנופר אנרג'י ואמרו כי המוסדיים, בעצם הרכישה, יגבירו את הסחירות במניה (שחברה במדד ת"א 125).

המשקיעים רשמו תשואה שלילית של 12% מהנפקת נופר

נופר היא חברת אנרגיה מתחדשת המתמחה בפריסת פאנלים סולאריים על גגות בתים, מאגרי מים ושדות סולאריים, והיא נסחרת כעת לפי שווי של כ-3.1 מיליארד שקל. קרן נוי, המוכרת הגדולה בעסקה ביום חמישי, היא קרן השקעה בתשתיות שגייסה עד כה מעל ל-2.5 מיליארד דולר בארבע קרנות. הקרן, בראשות השותפים פיני כהן, גיל-עד בושוביץ ורן שלח, נכנסה להשקעה בנופר בספטמבר 2020, חודשים ספורים טרם הנפקתה בת"א בדצמבר אותה שנה. בסביבת הקרן טוענים כי היא רשמה תשואה של 100% על השקעתה באותו מועד, שעמדה על כ-230 מיליון שקל תמורת רבע ממניות נופר. 

ההשקעה של הקרן איפשרה לחברת נופר לקבל הכרה מצד הגופים המוסדיים הגדולים, ולבצע את ההנפקה לפי שווי חברה של כ-2 מיליארד שקל לפני הכסף - כפול מהשווי שלפיו בוצעה השקעתה של קרן נוי כשלושה חודשים קודם לכן. מי שפחות מחייכים הם המשקיעים שרכשו את מניות נופר באותה הנפקה, כשרשמו מאז תשואה שלילית של כ-12% על השקעתם. בשנה האחרונה, הציגה מניית נופר אנרג'י תשואה שלילית מתונה ובשלוש השנים האחרונות היא מאוזנת.

מקורבים לקרן נוי מסרו כי היא "נכנסה כשותפה בנופר עוד כשהייתה חברה פרטית והיה לה חלק מרכזי בהשבחת החברה טרם ההנפקה. ההחלטה למכור את יתרת מניותיה בעיתוי הנוכחי קשורה למדיניות ההשקעות של הקרן, ונובעת בעיקר משיקולי הפוזיציה כמשקיעת מיעוט בחברה ציבורית. שיתוף הפעולה של הקרן עם נופר ממשיך באמצעות היוזמות המשותפות והמצליחות של הגופים באיטליה ובספרד".

העסקה שלא יצאה לפועל

נזכיר כי פחות משנה לאחר הנפקת נופר, קידמה החברה עסקת ענק לרכוש מידי קרן נוי (שהחזיקה 20% ממניותיה) את החזקותיה בתחנת הכוח התרמו-סולארית "מגלים", הסמוכה למושב אשלים שבנגב. מדובר במתקן הסולארי המניב הגדול בארץ, הפועל בהספק של 121 מגוואט, שבנייתו הושלמה בשנת 2019.

התמורה בעסקה נקבעה על כ-580 מיליון שקל, והיא עוררה ביקורת רבה בשוק ההון לנוכח החשש כי מדובר במהלך שנועד "לחלץ" את הקרן, בתנאים משופרים, מהשקעתה בפרויקט הממונף, שנשא על גבו באותו מועד חוב עצום של כ-2 מיליארד שקל. חלק מרכזי מהביקורת כוון לכך שלמרות מערכת היחסים הענפה בין הרוכשת והמוכרת, עסקת "מגלים" לא הוגדרה כעסקת בעלי עניין - כזו המחייבת את אישור האסיפה הכללית של נופר ברוב מקרב בעלי מניות המיעוט.

בניסיון שנועד כנראה לרכך את הביקורת, דיווחה נופר על צירופו האפשרי של בית ההשקעות אלטשולר שחם כשותף לרכישה, ועל הכוונה לבחון הכנסת גופים מוסדיים אפשריים נוספים. אלא שגם מהלך זה לא סייע לצדדים לקבל את תמיכת בעלי המניות, ובסופו של דבר הודיעה נופר כי המו"מ "לא הבשיל להסכם מחייב והצדדים החליטו על עצירת קידום העסקה".