"גל עכור": בג"ץ דחה על הסף עתירה בגלל שימוש פסול בבינה מלאכותית

ימים ספורים אחרי שבג"ץ קבע בפסק דין תקדימי כי שימוש פסול בבינה מלאכותית במסגרת כתבי טענות המוגשים לבית המשפט עלול להוביל לדחיית ההליך על הסף - בג"ץ מיישם את האזהרה. השופטים אף הביעו חשש כי "מדובר בתופעה או בגל עכור". 

● עורכי הדין הסתמכו על AI שהמציא פסקי דין ונתפסו על חם. בבג"ץ מנסים לעצור את התופעה
● אילו מקצעות נמצאים בסיכון בעקבות התפתחות הבינה המלאכותית

השופטים נעם סולברג, דוד מינץ ויוסף אלרון דחו היום (ו') על הסף עתירה שהגישה העמותה לקידום זכויות הכלבים נגד משרד החקלאות. העתירה כוונה נגד הארכת תוקף התקנות המתירות לירות בכלבים משוטטים שנכנסו לישראל מעזה בעקבות המלחמה.

אחרי שעיין בעתירה, מצא השופט סולברג כי "לא ניתן היה לאתר באתר 'נבו' ובמקרים המתאימים באתר הרשות השופטת ולו אחד מההליכים השיפוטיים שאליהם הפנתה העותרת בעתירתה, וקיים ספק אם אלה קיימים".

בתגובה לכך ביקשה העמותה למחוק את העתירה, אך לא סיפקה את פסקי הדין שאליהם הפנתה. "המסקנה מכך ברורה", קבע סולברג.

בפסק הדין נקבע כי הדברים מצביעים על מה שמכונה "הזיות בינה מלאכותית" (AI hallucinations), כלומר הפניה למקורות שאינם קיימים ושהם פרי ההמצאה של תוכנת AI.

סולברג כתב כי "טרם יבשה הדיו" על פסק הדין מלפני מספר ימים, אשר בו נדחתה עתירה בנושא תביעת גירושים בבית הדין השרעי, ונמצא כי עורכת הדין של העותרת הפנתה ליותר מ-30 פסקי דין של העליון שלא היו קיימים.

"לא ניתן לקבל מצב שבו יוגשו לבתי המשפט כתבי טענות שבהם טיעוני כזב מכל סוג שהוא, ובכלל זאת גם טיעונים הנסמכים על מקורות משפט שאינם קיימים. עורך דין אשר מגיש כתב טענות כאמור, חוטא ב'חטא מרובע': כלפי בעל הדין אותו הוא מייצג; כלפי בית המשפט; כלפי הצד שכנגד; וכלפי מקצוע עריכת הדין", קבע סולברג.

בפסק הדין החדש מדגיש בג"ץ כי הסכנה שבשימוש הפסול בבינה מלאכותית טמונה בכך שמתבצעת באמצעותה הטעיה של בית המשפט לא רק לגבי העובדות בתיק - אלא גם לגבי הטיעונים המשפטיים שמעלים עורכי הדין.

על רקע זה החליטו כאמור שלושת השופטים לדחות את העתירה על הסף. סולברג קבע כי העתירה הוגשה בחוסר ניקיון-כפיים ועל בסיס טיעון משפטי הלוקה בחסר, שאינו מפורט ומבוסס די הצורך. 

"קרקע בתולית משהו" 

עם זאת, סולברג עמד על כך שבג"ץ לא יישם הפעם את הסנקציות הנוספות שעלו בפסק דינו מלפני כמה ימים, ובראשן האפשרות להטיל הוצאות אישיות על עורכי הדין שהגישו את כתבי הטענות וטיפול במישור האתי על-ידי לשכת עורכי הדין. זאת, בנימוק ש"פוסעים אנו על קרקע משפטית וטכנולוגית בתולית משהו".

סולברג הבהיר כי בעתיד ייתכן שייעשה שימוש בסנקציות אלה: "גם אם עד כה נהג בית משפט זה סבלנות ומתינות בנושא, נוכח העובדה שמדובר בתופעה חדשה - לא לעולם חוסן".

לצד דחייתה של העתירה על הסף חויבה העמותה בהוצאות משפט בגובה 7,000 שקל.