AI21, חברת הבינה המלאכותית של הפרופסורים אמנון שעשוע ויואב שהם והיזם אורי גושן, פועלת בשנים האחרונות בזירה הצפופה והקשה של פיתוח מודלי שפה בסיסיים, התשתית החישובית שעליה עומד עולם הבינה המלאכותית, ומתחרה בצורה כזו או אחרת בענקיות דוגמת OpenAI, גוגל ויצרנית קלוד אנתרופיק.
● 2 מיליארד דולר ביוטה: עסקת הענק והקשר הישראלי
● מהטלפון הכי דק ועד לרובוטית הכי משונה: הפיתוחים הבולטים בעולם
בשל הצורך לפתח מודלים מרובי אלגוריתמים ולרכוש מעבדים גרפיים באופן סיטונאי בעלויות גדולות במיוחד, AI21 נחשבת לנדירה בנוף הישראלי, ובין חברות המודלים, היא נחשבת לחסכונית שביניהן: בעוד OpenAI גייסה 24 מיליארד דולר, אנתרופיק גייסה 17.2 מיליארד דולר, ומיסטארל גייסה 1.2 מיליארד דולר - החברה הישראלית גייסה לא יותר מ-340 מיליון דולר מאז הקמתה לפני כשש שנים, ממשקיעים דוגמת אנבידיה, גוגל, אינטל קפיטל, פיטנגו וקרן קוטו.
בהתאם לכך, AI21 לא הלכה בתלם - היא לא פיתחה צ'ט בוט פתוח לציבור, כמו ה-ChatGPT או קלוד - ואולי אף שילמה על כך מחיר בשורת ההכנסות. היא הסתמכה כל הדרך על לקוחות ארגוניים, אך מעולם לא חשפה את הכנסותיה, וקשה היה לקבוע את מידת ההצלחה שלה.
כל אותה העת היא המשיכה לשחרר מודלי שפה חדשים לעולם, תחילה את מודל ג'וראסיק, ולאחר מכן את ג'מבה, אך אלה נדרשו להתבלט מעל המודלים הרבים ששוחררו חדשות לבקרים על-ידי המתחרים, ולאחרונה אף להתחרות במודלים הסיניים שהצליחו לבצע קפיצת מדרגה.
המודל האחרון של החברה, Jamba 1.6, בעל 256 אלף אסימונים (טוקנים), שוחרר רק בשבוע שעבר כמודל פתוח המותאם לעידן הסוכנים האוטומטיים, וקיבל ציונים גבוהים מהמודלים הפתוחים המקבילים של מיסטרל או לאמה של מטא בתחומי ניתוח מסמכים או חלקי מסמכים, ומענה על שאלות מורכבות בעמוד המודל באתר ההשוואות היוקרתי האגינג פייס (Hugging Face).
הכירו את "מאסטרו"
אלא שהערב (ב') חושפת החברה מוצר חדש ומודל עסקי חדש, כזה שמזכיר חברת תוכנה כשירות (SaaS) יותר מאשר יצרנית מודלים. AI21 משיקה את "מאסטרו" - מערכת תוכנה מבוססת בינה מלאכותית שמנהלת את כלל תהליכי הבינה המלאכותית בארגון ו"מתזמרת" אותם, כלשון החברה, באופן שיעבוד באופן הרמוני ויקטין את שיעור הטעויות על-ידי ניתוח חוזר של נתונים ותהליכים.
במילים אחרות, בנוסף על מודל הג'מבה שהיא מפתחת, AI21 תנסה לשפר לארגונים את אופן העבודה של מודלים שנוצרו על-ידי חברות מתחרות. לטענתה, מאסטרו משפרת את הדיוק של מודלים כמו GPT-4o ו-claude Sonet 3.5 בעד 50% במשימות מורכבות.
"הבעיה בארגונים היא שמודלי השפה וההסקה הקיימים כל-כך רחוקים מדיוק, עד שרק 6% מהפרויקטים שנוצרים בחברות בתחום בסוף רואים אור, השאר נגנזים בגלל הלוצינציות או חוסר עקביות", אומר גושן. ארגונים מנסים לטפל בהלוצינציות באמצעות שיפור ניסוח השאילתות או חלוקת התהליך לתתי חלקים קטנים שאותם ניתן לבקר בנקודות שונות, אך התוצאה, לדברי גושן, עדיין רחוקה מתוצאה עקבית.
"בעולם שבו אתה לא יכול לסמוך על הפלט שאתה מקבל מהבינה המלאכותית, מאסטרו מציע לך סל של מודלי שפה, כלי בינה מלאכותית, מקורות מידע וממשקי תוכנה (API), שעל בסיסם הוא יביא את המידע, והמערכת תביא את המודלים השונים לייצר תשובה ולהגיד מהי רמת האמינות שלה", הוא אומר.
במקום להשתמש במודל אחד או שניים, חברות יכולות לנהל את כל פיתוח יישומי הבינה המלאכותית שלהן ממקום אחד, מוצר שמעיד על קהל היעד אליו מכוונת AI21 - לא הצרכן הסופי או סמכ"ל הכספים בארגון, אלא מנהלי ה-AI בארגונים, המכונים AI Builders, מפתחי תוכנה, מומחי דאטה, למידת מכונה או מומחי מערכות מידע שאמונים על ריכוז כל תהליכי הבינה המלאכותית בארגון - כמו פיתוח סוכנים אוטומטיים, צ'ט בוטים ואימון מודלים פנימיים.
"אנחנו עדיין לא יודעים איזה מודל עסקי ישלוט בתעשיית ה-AI, אבל האמונה שלנו היא ש'בוני ה-AI' בארגון ישחקו שם תפקיד משמעותי. במקום שכל מחלקה תרים סוכן אוטומטי משלה שייגש לכל המידע הרלוונטי עם משאבי מחשוב אחרים, תהיה סמכות מערכות מידע אחת שתנהל את המשאב הזה, כמו 'ניהול משאבי אנוש של סוכנים'. אלא שכיום מחלקת ה-IT בארגון מהווה 10% או 15% מההוצאה בארגון, ואילו בעידן הסוכנים, ההוצאה הזו יכולה לגדול לעשרות אחוזים מכלל ההוצאות של הארגון".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
