ועדת החוקה ממשיכה לדון הבוקר (ד') ב-71,023 ההסתייגויות שהגישה האופוזיציה נגד החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. הדיון בהנמקות להסתייגויות וההצבעות לקראת קריאה שנייה ושלישית החל אתמול (ג') בלילה והתחדש הבוקר. בכוונת הקואליציה להביא את החוק לאישור סופי במליאה בשבוע הבא.
● נגד התובעת של נתניהו? הממשלה תתמוך בתקופת צינון לפרקליטים לפני מינוי כשופטים
● הממשלה תדון בהדחת היועמ"שית בהרב-מיארה בישיבתה הקרובה
הצעת החוק גובשה על-ידי שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער, בתמיכת האבות השכולים השר לשעבר יזהר שי ותא"ל דדי שמחי. שי הודיע לאחרונה כי הוא מסיר את תמיכתו במתווה, מאחר ש"המערכת הפוליטית בישראל של היום איננה משקפת את רצון העם לאחדות ולריפוי שכולנו זקוקים להם אחרי אסון ה-7 באוקטובר והמלחמה שטרם הסתיימה".
מספר השיא של ההסתייגויות הוגש בהובלת חברי ועדת החוקה גלעד קריב מהדמוקרטים וקארין אלהרר ויואב סגלוביץ מיש עתיד. לדבריהם, מספר ההסתייגויות נועד לסמל את "האבסורד בקידום חקיקה שנויה במחלוקת בזמן מלחמה, כשחטופים עדיין בשבי חמאס".
הצעת החוק מנוגדת לעמדת הנהלת בתי המשפט והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, והיא צפויה להגיע להכרעת בג"ץ אם תעבור. הטיעון המרכזי נגד הצעת החוק היא שהגורמים הפוליטיים בוועדה הם אלה שיבחרו את השופטים, שיקולים מקצועיים יידחקו, ותיפגע העצמאות המשפטית של השופטים, שיהיו כעת תלויים בפוליטיקאים על-מנת להתמנות.
בדיון הבוקר אמר ח"כ סגלוביץ כי "החוק הוא חוק גרוע. העדיפות היא לפן הפוליטי. יהיו שופטים שיודעים מי תמך בהם מהקואליציה והאופוזיציה. בהמשך הדרך זה יהיה אירוע מושחת. שמים אנשים שהאינטרס הצר של הפוליטיקאי יעניין אותם".
הדיון בוועדת החוקה הסתיים בסביבות השעה 11:00 ויימשך בשבוע הבא.
מי שיכתיב את הבחירה יהיו גורמים פוליטיים משני הצדדים
לפי הצעת החוק, שתיכנס לתוקף בכנסת הבאה, ישונה הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואופן בחירת השופטים בישראל. נציגי לשכת עורכי הדין לא יהיו חברים יותר בוועדה. בוועדה יהיו חברים תשעה חברים: שר המשפטים (שיעמוד בראש הוועדה) ושר נוסף, שופט בית המשפט העליון ושני שופטים עליון נוספים, שני חברי כנסת שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן, ושני נציגי ציבור משפטנים שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה.
לפי ההצעה, כדי למנות שופט יידרש רוב רגיל. בערכאות הנמוכות יידרש רוב הכולל לפחות חבר שנבחר מטעם הקואליציה, חבר מטעם האופוזיציה ושופט אחד. למינוי שופט בית המשפט העליון יידרש רוב הכולל חבר שנבחר על-ידי הקואליציה וחבר שנבחר על-ידי האופוזיציה.
המשמעות היא שכוחם של הגורמים המקצועיים יפחת בבחירת השופטים, ומי שיכתיב את הבחירה יהיו גורמים פוליטיים משני הצדדים. עוד מוצע מנגנון "שובר שוויון", לפיו אם חסרים שני שופטי עליון, ואחד מהם חסר לפחות שנה - הקואליציה והאופוזיציה יוכלו להציע שלושה מועמדים מטעמן, שהצד השני יחויב לבחור מתוכם.
"מהלך חמור ביותר"
לדברי ח"כ קריב, "הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים היא לב-ליבה של ההפיכה המשטרית. יריב לוין, גדעון סער ושמחה רוטמן הונו את הציבור הישראלי כאשר דברו על חקיקה בהסכמה רחבה. נמשיך להפעיל את כל הכלים הפרלמנטרים שעומדים לרשותנו על-מנת לעכב ולשבש את החקיקה המסוכנת הזו".
ח"כ סגלוביץ הוסיף כי אם החוק יתקבל, "הוועדה לבחירת שופטים תהפוך לגוף פוליטי לחלוטין, שישפיע על כל ערכאות השיפוט. זהו מהלך חמור ביותר, שהקואליציה מקדמת תוך ניצול ציני של המציאות בה הקשב הציבורי נמצא בסוגיית החטופים והמלחמה".
ח"כ אלהרר, חברת הוועדה לבחירת שופטים, מסרה כי "תחת כסות של ‘רצון לגיוון', הם לא מחפשים שופטים מקצועיים ומגוונים, אלא כאלה שיתאימו לאג’נדה שלהם - מי שלא יתיישר לפי הקו הפוליטי שלהם, פשוט לא יתקדם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
