הפירמידות במצרים: לא עבודה עברית

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס • אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והפעם: מיתוס פופולרי הוא שהפלא האדריכלי הוא פרי עבודת אבותינו. המציאות מעט שונה

הפירמידות בגיזה / צילום: Ricardo Liberato, ויקיפדיה
הפירמידות בגיזה / צילום: Ricardo Liberato, ויקיפדיה

שחר לוטן הוא חוקר כלכלי ואסטרטגי, קצין מודיעין במיל' וחובב היסטוריה וגאוגרפיה, הכותב בלוג על אירועים ואישים מרתקים ונשכחים. במדור זה הוא חושף עיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו 

הפירמידות במצרים הן מהמבנים המוכרים והמפורסמים בעולם, סמל לתרבות המפוארת של בוניה, וקבר מרשים לפרעונים, מלכי התרבות ההיא שנחשבו בה לאלים. במצרים של ימינו נמצאו שרידיהן של מעל ל־80 פירמידות, כשהמפורסמת מכולן היא "פלא העולם העתיק" הראשון שנבנה והיחיד ששרד עד ימינו, וגם המבנה מעשה אדם הגבוה בעולם במשך כ־4,000 שנה - הפירמידה הגדולה בגיזה, לא רחוק מקהיר. ומי בנה את הפלא הזה? ובכן, לא עבדים עבריים.

האם יש קשר בין הגמל לחג החירות?
אלברט איינשטיין לא נכשל בלימודיו בבית הספר
שיטת המנדטים לא הוגבלה למזרח התיכון

המיתוס על כך שהפירמידות במצרים נבנו בידי בני ישראל הוא סיפור שממשיך להדהד בתרבות הפופולרית, ככל הנראה לא מעט בהשפעת הסרט המצויר והמצליח "נסיך מצרים". אך הארכיאולוגיה, המחקר ההיסטורי ואפילו המסורת היהודית מפריכים את המיתוס.

נפתח בכתובים: "וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה, אֶת פִּתֹם וְאֶת־רַעַמְסֵס", כתוב בשמות א', 11. ערי מסכנות הן כנראה אתרי אחסון תבואה (בהתאם לבצורת במקרא), ומקובל כי אלו פר־רעמסס ופי־אתום שבמזרח דלתת הנילוס, הרחק מגיזה או שאר הפירמידות - אלו נבנו ממערב לנילוס, כחלק מהתרבות המצרית לפיה ממלכת המתים, כשקיעת השמש, שוכנת במערב.

בנוסף, ומבלי להידרש לשאלת הדיוק ההיסטורי בסיפור יציאת מצרים, חפירות ארכיאולוגיות שבוצעו בערים אלו חשפו שהן הוקמו סביב 1500 לפנה"ס, כאלף שנים אחרי שהפירמידה הגדולה נבנתה. אז מי בנה את הפירמידות?

ב־1988 אותר במישור גיזה אתר שלפי העדויות היה מתחם עבודה עצום, ובו בתי מלאכה ופיסול, "שיכונים" לעובדים, בתי פאר למהנדסים ומנהלי הבנייה, מאפיות, מטבחים וחדרי אוכל. שם נמצאו כמויות אדירות של עצמות דגים ובקר, באיכות והיקף מהם הוסק כי ככל הנראה לא עבדים בנו את הפירמידות, אלא עובדים מיומנים שאכלו טוב מהממוצע לתקופה, ונתמכו על ידי שלטון מרכזי חזק שהפעיל רשת מסועפת של איסוף משאבים וחלוקת עבודה. ניתן להקביל זאת למילואים: משפחות מצריות שלחו את בניהן לא לפרך אלא ל"סבבי תעסוקה" כדי שיבנו את קברי הענק למלכיהם.

אז מי אחראי למיתוס? הראשון הוא כנראה היווני הרודוטוס, שבמאה ה־5 לפנה"ס טייל במזרח הים התיכון וכתב על חוויותיו. הוא הגיע גם לגיזה, וכתב על הפירמידות שנבנו על ידי מאה אלף עבדים. כנראה שכך סבר כי כך היה מקובל לבצע פרויקטים מורכבים בימיו, בעולם היווני־פרסי. אלא שהזמן שעבר מבניית הפירמידות ועד לביקורו זהה בערך לזמן שעבר מכתיבתו ועד לקריאת שורות אלו על ידכם.

ואולי אחראי נוסף, מודרני ומקומי יותר, הוא רה"מ המנוח מנחם בגין. במהלך מו"מ השלום עם מצרים ב־1978, הגיע רה"מ ישראלי לראשונה לקהיר, ולפי חלק מהעדויות ביקש מסאדאת לראות גם את הפירמידות "שבני עמו בנו", אליהן אכן הגיע כאורח כבוד.

כך או כך, אין הוכחה שבוני הפירמידות היו עבדים, ובוודאי שלא בני ישראל. זהו מיתוס של סרטים הוליוודיים והגזמות ספרותיות. בפועל, הפירמידות הן פלא אדריכלי שלא נזקף לזכות העבודה העברית.