שחר לוטן הוא חוקר כלכלי ואסטרטגי, קצין מודיעין במיל' וחובב היסטוריה וגאוגרפיה, הכותב בלוג על אירועים ואישים מרתקים ונשכחים. במדור זה הוא חושף עיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו
דימוי ויזואלי רווח לגבי יציאת מצרים הוא נוף מדברי, משה בראש ואחריו בני ישראל עם רכושם. אליהם, כפי שניתן לראות בחלק מהאיורים השונים או בהצגות ילדים, לעיתים מתלווים גם גמלים. לכאורה, הדבר מתבקש: הרי מה יותר מתאים לסיפור או מסמל את מצרים מאשר ספינת המדבר? אבל האם לבני ישראל באמת היו גמלים כשעזבו את מצרים? גם לפי המקרא וגם לפי הארכיאולוגיה, התשובה הקצרה היא לא. אז מאיפה הגיע המיתוס?
● בודקים את המיתוס | למי היה צבא גדול יותר במלחמת העצמאות?
● בודקים את המיתוס | עגבניית השרי לא הומצאה בישראל. מה המקור שלה, ואיזה קרדיט בכל זאת מגיע לישראלים?
● בודקים את המיתוס | אלברט איינשטיין לא נכשל בלימודיו בבית הספר
הגמל אומנם מופיע לא מעט בתנ"ך, בעיקר בסיפורי האבות בספר בראשית. אברהם שולח את עבדו לקחת "עשרה גמלים מגמלי אדוניו", ורבקה שואבת מים לכל גמליו. גם ליעקב, כך מתואר, היו גמלים כשחזר מחרן. אבל דווקא בסיפור יציאת מצרים - מהאירועים הדרמטיים והמפורטים ביותר בתנ"ך - אין ולו אזכור אחד לגמל. לא כשהעם יוצא ממצרים, לא כשהוא חוצה את המדבר, ולא באירועים הרבים לאורך הדרך.
למעשה בכל ספר שמות מתוארים אומנם הצאן והבקר שיצאו עם העם, אך אין מילה בנוגע לגמלים. למה? אולי כי בתקופה שבה מתרחש הסיפור (ככל שהוא מבוסס על גרעין היסטורי, ולא בזה נעסוק), הגמל טרם היה חלק מהנוף האזורי.
הביות הראשוני של הגמל החד-דבשתי התרחש, לפי הממצאים הארכיאולוגיים, איפשהו בדרום חצי האי ערב באזור תימן של היום, בשלהי האלף השני לפני הספירה. השימוש בו כחיית משא נדדה עם שיירות שחצו את מדבריות ערב צפונה רק במאה ה־10 לפנה"ס. ואילו עדויות חד־משמעיות לגמלים מבויתים בשטחי ארץ ישראל מופיעות רק בתקופת מלכי ישראל ואילך - מאות שנים לאחר התקופה המקראית המשוערת של יציאת מצרים, שלפי המסורת התרחשה לכל המאוחר במאות 15-13 לפנה"ס.
באופן מפתיע אף יותר, גם במצרים העתיקה לא הייתה לגמל נוכחות של ממש. המצרים אומנם הכירו את החיה, אך העדיפו להשתמש ככלי תחבורה בחמורים ובסוסים, ונראה שהגמל נחשב לחיה זרה וגסה. רק בתקופות מאוחרות הרבה יותר, החל מהכיבוש הפרסי של ארץ ישראל ומצרים במאה ה־6 לפנה"ס, הפך הגמל לחלק אינטגרלי מהתחבורה והמסחר גם בארץ הנילוס.
אז בטח כבר שאלתם את עצמכם מדוע בכל זאת מופיעים גמלים כבר בסיפורי האבות, שהם מוקדמים אפילו מיציאת מצרים? יתכן ומדובר בעריכה מאוחרת של הטקסט כשהגמל כבר היה נפוץ יותר, וייתכן שביות החיה הגיע לאזור הסהר הפורה, ממנו באו אברהם ומשפחתו לארץ כנען, הרבה לפני שהגיע למצרים, ושימש סוחרים עשירים במיוחד שיצאו למסעות "מארץ לארץ", כפי שעשה אברהם.
כך או כך, המסקנה ברורה: הגמל אומנם הפך לסמל המדבר, אבל הוא פשוט לא היה שם כשבני ישראל יצאו מעבדות לחירות, ממצרים לכנען. את מדבר סיני שחוצץ בין הארצות הם חצו, ככל הנראה, ברגל או על גב חמורים. את שיירות הגמלים שליוו אותם אפשר לשייך רק לאגדה, לא להגדה. חג שמח.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.