הפסקת האש בעזה התפוררה: אי הוודאות חזרה בגדול, והמשק נכנס לעמדת המתנה

אנחת הרווחה שליוותה את השווקים והמשק בישראל מאז הפסקות האש שהושגו מול חיזבאללה וחמאס, התערערה בלילה שבין שני לשלישי. תקיפת הפתע של צה"ל נגד חמאס ברצועת עזה החזירה את תחושת הבהלה וחוסר הוודאות שאפפה את המדינה, ורבים תוהים האם מדובר בהתקפה בודדת או בפתח למערכה רחבה שתמשיך את המלחמה.

● שאלות ותשובות | היעדים שהותקפו, ומה קורה ברצועת עזה: מאחורי קריסת הפסקת האש
● כותרות העיתונים בעולם | בטורקיה מזהירים את ישראל: תלמדו מהלקח של איראן

גם בהיבט הפיננסי עולות שאלות בנושאים הקריטיים שנוגעים לכלכלה הישראלית, שעדיין מתמודדת עם ההשלכות הקשות של המלחמה. איך עשויה להשפיע ההסלמה הנוכחית על ישראל?

תקציב המדינה: מי יממן את ההסלמה

חידוש הלחימה בעזה מתקיים פסע מהמועד האחרון לאישור תקציב המדינה, ב־31 במרץ, כאשר אם לא יאושר הכנסת תתפזר. ביום שני אישרה ועדת הכספים את הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה, שכוללת בין היתר תוספת של כ־3 מיליארד שקל למערכת הביטחון והגופים האזרחיים בתרחיש של הסלמה במלחמה.

בהצעת התקציב המקורית העמיד האוצר "קופסה" בשווי 10 מיליארד שקל למימון תרחיש המשך הלחימה. אולם, עוד בטרם חידוש הקרבות ולפני אישור התקציב, כבר ניצלה הממשלה את מרבית הכסף הקופה. זאת, לשם מתן תוספות "ועדת נגל" להתעצמות צבאית ולהמשך פינוי תושבי הצפון.

בתוך כך, עולה השאלה האם תקציב 2025 עוד יהיה רלוונטי במקרה של לחימה עצימה יותר, והאם התוספת שקיבלה מערכת הביטחון אכן תספיק למערכה עצימה יותר מול חמאס, שתצריך בין היתר גיוס רחב יותר של מילואימניקים. נכון לשעות הצהריים של יום ג' לא דווח על גיוס רחב יותר בחטיבות המילואים אך ביחידות מסוימות הועלתה הכוננות.

3 מיליארד שקל הם סכום בלתי מבוטל, אבל כנראה לא כזה שיתמוך בחידוש המערכה הקרקעית ברצועה. לקנה מידה, לפי נתוני החשב הכללי באוצר, ישראל הוציאה על המלחמה 142 מיליארד שקל עד תחילת 2025.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' טוען כי שמר במסגרות התקציב רזרבות נוספות לחידוש הלחימה, מעבר לסכומים בקופסה האמורה. בנוסף, גורמי מקצוע בתוך האוצר סבורים שתקציב הביטחון הגדול לשנת 2025 אמור להיות מסוגל לספוג לחימה עצימה לפרק זמן מוגבל. אם לא, ייאלצו באוצר לגשת לכנסת ולפתוח מחדש את התקציב, כאשר הדילמה תהיה בין פריצת מסגרת ההוצאה של הממשלה והגדלת הגירעון, לבין קיצוץ בתקציבים האזרחיים, או העלאת מסים להגדלת הכנסות המדינה.

דירוג האשראי: חשש באשר לאופק הדירוג

חוסר היציבות בהיבט הביטחוני מאיים על דירוג האשראי של ישראל. כזכור, במהלך המלחמה, סוכנויות הדירוג הגדולות הורידו את דירוג האשראי של המדינה לאור החשש מההשלכות הכלכליות של המלחמה בדרום ובצפון. הפסקת האש עם חיזבאללה וחמאס הביאה את סוכנויות הדירוג לנקוט גישה חיובית יותר, אך ההסלמה הביטחונית עלולה לאיים על החלטותיהן.

בתוך כך, מתקפת הפתע של צה"ל מתבצעת בטיימינג מורכב. כפי שדווח בגלובס, סוכנות הדירוג מוד'יס, שנחשבת לסוכנות שנקטה את הצעדים החריפים ביותר כלפי ישראל מאז תחילת המלחמה, מעבירה את האחריות על דירוג ישראל מלונדון לארצות הברית. המהלך מעורר שאלות לגבי האם נראה שינוי גישה לישראל עם העברת המקל למחלקה האמריקאית, וכעת עם ההסלמה במצב הביטחוני, מעניין יהיה לראות כיצד האחרונה תתייחס להתפתחויות.

לצד זאת, משלחת של סוכנות דירוג האשראי פיץ' הגיעה לישראל בימים האחרונים, לקראת פרסום הודעת דירוג חדשה הצפויה בשבועות הקרובים. גם כאן קיים חשש שההסלמה הביטחונית והעמימות יעיבו על דירוגי האשראי שיקבעו סוכנויות הדירוג.

"ייתכן כי חברות דירוג האשראי יאותתו בדרך של דוחות מהירים כי דעתן אינה נוחה מההתפתחות הביטחונית החדשה, מה שעלול להרחיק כל מחשבה מצדן להעלות את אופק הדירוג משלילי לנייטרלי", מסביר רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות. עוד מציין מנחם כי אי הוודאות הפיסקלית בהקשר של תקציב המדינה לצד אי הוודאות הפוליטית לאחר פיטורי ראש השב"כ שעלולה להוביל למחאה חברתית, "מהווה נושא מהותי שכל חברות דירוג האשראי לקחו בחשבון והתריעו מפניו".

שוק ההון המקומי: תיקון או שינוי מגמה?

הבורסה ושוק המט"ח המקומיים סבלו מביצועי חסר ותנודתיות חריגה לאחר אירועי 7 באוקטובר. עיקר החששות בשווקים התמקדו באי הבהירות לגבי המשך הלחימה והאם תהיה הסלמה בחזיתות נוספות כמו איראן ותימן. עם זאת, בחודש ספטמבר האחרון, סביב מתקפת הביפרים נגד חיזבאללה, הצבע הירוק חזר לשוק המקומי, שקיבל רוח גבית נוספת עם חתימת הסכם הפסקת האש מול חיזבאללה והסכמות על הפסקת האש עם חמאס.

ההתפתחויות החיוביות בגזרה הביטחונית יצרו ודאות בשווקים המקומיים, שסיכמו את שנת 2024 עם תשואות פנומנליות, והשאירו אבק לשאר המדדים המרכזיים בסביבה הגלובלית. גם את שנת 2025 פתח שוק המניות בישראל בעליות נאות, אך החדשות על תקיפת הפתע של צה"ל נגד חמאס צבעו את הבורסה המקומית באדום ביום ג' והעיבו על השקל שנחלש בחדות מול המטבעות הזרים.

האם מדובר בתיקון או בשינוי מגמה? מוקדם מדי לקבוע. במהלך השבועות האחרונים נראה כי הבורסה המקומית הגיבה בעיקר למגמה שנרשמה מעבר לים ופחות לאירועים פוליטיים שהתרחשו בישראל. עם זאת, צריך לזכור שלהתפתחויות הביטחוניות בישראל יש השפעה גבוהה על המסחר בשוק המניות, שכן כל התפתחות חיובית או שלילית מושכת ומרחיקה משקיעים מעבר לים, מזיזה את המסחר בשוק המט"ח ומשפיעה בסופו של יום גם על מתווה הריבית של בנק ישראל. זה האחרון, חזר ואמר לא פעם שעדיף לחכות לוודאות על מנת לקבל החלטות מוניטריות.

המניות שנהנו מהמצב: התעשייה הביטחונית פורחת

חברות התעופה רשמו עליות נאות בשל ההסלמה הביטחונית. כך למשל, מניית אל על נסחרה במהלך יום ג' בעלייה של יותר מ־4% והשלימה עלייה של 42% מתחילת 2025. ענקית התעופה המקומית נהנתה מהביקוש הקשיח של הנוסעים בישראל ושברה שיאים ברווח שגרפה ב־2024, לאחר ששורת חברות בינלאומיות ביטלו טיסות בזו אחר זו. לאחר הפסקת האש עם חיזבאללה וחמאס חברות תעופה רבות שבו לארץ, אך כעת שוב עולה חשש לשינויים בפעילותן.

ענף נוסף שקיבל רוח גבית מההתפתחויות האחרונות הן המניות הביטחוניות, שמאז פרוץ המלחמה הציגו תשואות יוצאות דופן לאור העלייה בביקוש למוצריהן. כך למשל, אלביט זינקה בכ־8% ביום ג' ובמקביל פרסמה דוח כספי חזק לסיכום 2024. גם נקסט ויז'ן, שמפתחת ומייצרת מצלמות מיוצבות לכלי טיס (רחפנים ומזל"טים) וכלי רכב, טיפסה במסחר והשלימה עלייה של כ־60% מתחילת השנה. מניית ארית תעשיות, שעוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מרעומים לפגזים ומוצרי אלקטרוניקה צבאיים, עלתה ב־5% ביום ג' והשלימה זינוק של כ־130% מתחילת השנה.

מנגד, מניות הנדל"ן והבנייה נחתכו ביותר מ־2% לאור העובדה שהסלמה ביטחונית עלולה לייצר עיכובים בבנייה ולעכב גם את מתווה הפחתות הריבית של בנק ישראל, דבר שצפוי להעיב על הוצאות המימון שלהן. מתחילת השנה ירד מדד הנדל"ן בכ־7%. גם מדד חמשת הבנקים הגדולים רשם ירידה של כ־2% ביום ג', אם כי מצבו מתחילת השנה עדיין נאה עם תשואה מצטברת של 14.5%.