החרגה מלאה או לפחות פטור חלקי: נתניהו יבקש מטראמפ הקלה במכסים

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ ייפגשו מחר (ב') בוושינגטון. הנושא הכלכלי המרכזי שיעמוד על הפרק הוא תוכנית המכסים. הציפייה במשרד האוצר היא שנתניהו ינסה לשכנע את טראמפ להחריג את ישראל באופן מלא מהגזירה.

● פרשנות | היה יכול להיות הרבה יותר סוער: מה "מציל" היום את הבורסה בתל אביב?
● באוצר מודאגים ממכסי טראמפ וכינסו ישיבה דחופה: האם היצוא הישראלי בסכנה?
● טראמפ גם מחלק מתנות: מי הוחרג מתוכנית המכסים?

אל נתניהו התלווה יועצו הכלכלי, פרופ' אבי שמחון. לעומת זאת, בכירי משרד האוצר לא טסו לוושינגטון, אף שהם אמונים על ההיערכות למכסים החדשים ולטיפול בהשלכות על המגזר העסקי.

באוצר ינסו להעביר את המסרים שלהם דרך הציר הכלכלי של המשרד בוושינגטון, נח הקר. ביום חמישי עוד קיימו באוצר ישיבות לאורך היום עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והצוותים המקצועיים, סקרו תרחישים כלכליים שונים ועברו על רעיונות. אבל נכון להיום (א'), באוצר בעיקר ממתינים לראות מה יצליח להשיג נתניהו מטראמפ.

ביטול מלא של הגזירה?

ההישג הגדול ביותר בתחום זה שיכול להביא נתניהו בשובו לארץ הוא כמובן פטור מלא מתוכנית המכסים החדשה. עדיין לא ברור האם הישג כזה הוא באמת אפשרי, בעיקר בגלל שנתניהו הוא הראשון מבין ראשי המדינות שיגיע למשא-ומתן אצל טראמפ על המכסים. כלומר, אין עדיין תקדימים שניתן להסיק מהם.

נתניהו מגיע אל טראמפ עם כמה טיעונים טריים באמתחתו: הממשלה הודיעה על ביטול של כל המכסים ביבוא מארה"ב והרחיבה את רפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה - טוב לישראל" כך שתכיר גם בתקינה אמריקאית. אולם שני הצעדים האלה לא קיבלו ביטוי בסקירת חסמי הסחר שציינו האמריקאים בפרק שהופיע על ישראל. באותה סקירה בלטה ביקורת על רפורמת היבוא מאירופה, שלטענת התעשיינים האמריקאים מעניקה יתרון למוצרים אירופיים בשוק הישראלי. באשר למכס הישראלי, מחברי הסקירה העירו כי שורה של מוצרים חקלאיים אמריקאים עדיין נתקלים במכסים גבוהים.

מדובר במחיר קטן מאוד לשלם מצד ישראל: 99% מהסחורות האמריקאיות ממילא פטורות היום ממכס בישראל מתוקף הסכמי סחר בין המדינות, ורפורמת היבוא מאירופה ממילא הקיפה עוד בנוסחה המקורי, לפי השר סמוטריץ', 99% מהמוצרים האמריקאים ליצוא - כך שמדובר בעיקר בהצהרת כוונות טובות מצד ממשלת ישראל.

אל מול ההתנגדות של האיחוד האירופי ומדינות ברחבי העולם לתוכנית המכסים, נתניהו יכול לנסות לשכנע את טראמפ להציב את ישראל בפני רבים כ"מדינה לדוגמה". כלומר, לזכות אותה בפטור ולשדר מסר לעולם: רוצים הקלות? תיישמו את הביקורת שלנו באופן מיידי.

אגב, זה לא שישראל סיימה לטפל בכל ההערות של האמריקאים. לפי הדוח שפרסם ממשל טראמפ בתחום הרכש הממשלתי, דרישות הגומלין ("אופסט") של ישראל מהוות מכשול לחברות אמריקאיות, במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים המתקשים לעמוד בהתחייבויות להשקעה מקומית. כמו כן, סעיפי אחריות בלתי מוגבלת במכרזים ממשלתיים מייקרים את הצעות המחיר של חברות זרות ופוגעים בתחרותיות שלהן.

בנוסף, עד לרגע זה יש סימני שאלה האם תוכנית המכסים אמורה לחול גם על התעשיות הביטחוניות בעסקאות בין שתי המדינות. בניגוד לעסקאות פרטיות, רכש ביטחוני בין מדינות לא תמיד עובר דרך המכס.

גובה המכס לכל מדינה, 17% במקרה של ישראל, מחושב לפי גירעון הסחר בין המדינות. בגלל שישראל מייצאת לארה"ב יותר מכפי שהיא מייבאת, הוטל עליה מכס גבוה יותר מהרף המינימלי של 10%. ההערכות בישראל הן שהאמריקאים יהיו מוכנים להתפשר במשא-ומתן עם המדינות השונות עד לרף הזה.

בקשה אפשרית נוספת מהאמריקאים, שהעלו בהתאחדות התעשיינים, היא החרגת ענף היהלומים מחישוב גובה המכס. נוסחת חישוב גירעון הסחר של האמריקאים כוללת סחר ביהלומים, כאשר מוצר זה פעמים רבות מנוכה ממדדים כלכליים. זאת מכיוון שיהלומים טבעיים הם מוצר יקר עם ערך מוסף נמוך לתעשייה, כזה שמטה את המדדים כלפי מעלה.

לבסוף, כשמדובר בהכרעות בדרג הגבוה ביותר, לא מן הנמנע כי עניין המכסים יוכנס לתוך "דיל" מקיף יותר, שנוגע גם לנושאים מדיניים.

"הצרכן הישראלי ייפגע"

במישור המקומי, מדיניות המכסים של טראמפ זיעזעה את השווקים. מי שעלול להיפגע בשנה הקרובה הוא הצרכן הישראלי. לדברי מיכאל נחמנוביץ', מנכ"ל Coface ישראל, "שרשראות האספקה בנויות על כך שמדינה א' מוכרת חלק מהמוצר או השירות באותה שרשרת אספקה למדינה ב'. כעת, חברות רבות לא יודעות בכלל כמה יעלה להן לייצר מוצרים. זה יגרום פגיעה בצרכן הסופי, כי מישהו בסוף צריך לשלם את התוספת במחיר".

נחמנוביץ' מדגיש כי הפגיעה לא תהיה רק בחברות שמייצאות לארה"ב, אלא רחבה הרבה יותר. חברות שמחזורי המכירות שלהן ייפגעו, ייאלצו לפטר עובדים או להסיט את הייצור למקומות אחרים, עליהם הוטלו מכסים ידידותיים יותר. "שינויים במבנה העלויות עלולים להוביל לתוצאה ההפוכה ממטרות המהלך עבור כלכלת ארה"ב. במקום לעודד את היצור המקומי ע"י הגדלת החלק של ה"הרכיב האמריקאי" בשרשרת ההספקה ולצורך "עקיפת התעריף החדש", התוצאה יכולה להיות החלטת החברות להעביר את כל היצור למדינה אחרת ובמיוחד אם מדובר על יצור לצורך יצוא. ארה"ב עלולה להיפגע מהמהלך בצורה יותר חריפה ממדינות אחרות/שותפיה בסחר הבינלאומי, וההשפעה על הכלכלה הישראלית אשר תלויה בארה"ב בתור שותף כלכלי עיקרי ויציב תהיה שלילית ביותר".

מוטי אלבז, מנכ"ל פירמת הייעוץ Success Code, מוסיף כי חברות ישראליות שמכוונות לשוק האמריקאי עלולות לגלות שבעולם של מכסים, לא כל דלת נפתחת בקלות. "בנוסף, היצוא מישראל למדינות אירופה ואסיה ייפגע בצורה עקיפה אך משמעותית. מדוע? הטלת המכסים של טראמפ על סין ומדינות אירופה צפויה להאט את הכלכלה העולמית, מה שיגרור ירידה בביקושים באירופה ובסין, בין היתר גם למוצרים מישראל.

 מוטי אלבז / צילום: עידו סקעת

"דונלד טראמפ שוב על הבמה והפעם עם תזמורת מכסים מהדהדת. האיש שחתום על המשפט האלמותי "Art of the Deal" החליט לשוב לאומנות הגורפת של הטלת מכסים, כאילו מדובר בקמפיין בחירות ולא בצעד שמערער את היציבות של השוק הגלובלי. יש שיגידו שזהו צעד אמיץ בהגנה על התעשייה האמריקאית, ויש שיאמרו שמדובר בצעד שנכתב בטוויטר ונשאר בגדר גחמה. בכל מקרה אנו פה בישראל נגלה מהר מאד שאנחנו לא רק צופים - אנחנו על המגרש, גם אם בלי כדור".

אלבז בטוח שהצרכן הוא זה שיספוג את המכה הכואבת ביותר. "כשהיצרנים סופגים עלויות הם מגלגלים אותן קדימה, כשהייצוא קטן הצרכנים במדינת האם סופגים את האדוות וכשהממשלה מתמודדת עם האטה - היא מקצצת. בשורה התחתונה, סל הקניות של כל אחד מאיתנו יעלה לאט לאט - אבל בטוח. מוצרי אלקטרוניקה? יקרים יותר. חומרי גלם? יקרים יותר. אפילו ייבוא מקביל ייתקל בקשיים חדשים".

הפגיעה בשוק הישראלי היא בלתי נמנעת

בארט יודאיקה נדהמו לשמוע את הבשורות בסוף השבוע. עד היום, חל הסכם סחר חופשי בין ישראל לארה"ב בתחום תשמישי הקדושה. החברה שנרכשה על ידי פודאפיל בתחילת השנה תמורת 40 מיליון שקל היא מהיצואניות הגדולות בעולם בתחום, ומייצאת למעל 30 מדינות. בארה"ב לבדה היא מייצאת בסדר גודל של כמה מיליוני דולרים בשנה. "מי שבסוף ישלם את כל העלויות, זה הלקוח האמריקאי", מסביר יואב אקשטיין, סמנכ״ל ייצוא ארט יודאיקה. "טראמפ אולי חושב שהוא מטיל מכסים על היצואנים, אבל אין יצואן שיכול לספוג מכס של 17%, ומי שישלם אלו האמריקאים, שבהמשך הדרך יפגשו באינפלציה, שיש סיכוי שתהיה דו ספרתית".

עם זאת, הפגיעה גם בשוק הישראלי היא בלתי נמנעת. אקשטיין מסביר כי אחד החששות הוא ששיעור המס יגרום להעלאת מחירים בשוק תשמישי הקדושה האמריקאי, מה שיגרום לירידה בביקוש ויפגע בישראל לאו דווקא בצרכן, כי אם בכל המעגלים האחרים, בעיקר בהתחשב בכך שכל חברה שמייצאת למדינות אחרות מספקת עבודה לחברות אחרות, ביניהן חברות שילוח וחברות אריזה. "הייצוא לארה"ב הוא בסדר גודל של 34 מיליארד דולר בשנה, הסחורות 14 מיליארד דולר מתוכם, ועליהם זה ישפיע. ברגע שהביקוש יירד, תהיה פחות עבודה ויותר אבטלה".