הבית הלבן פרסם מסמך בן 37 עמודים עם רשימת מוצרים המקבלים החרגה מהמכסים הנרחבים עליהם הכריז הנשיא טראמפ. מכסים אלו עומדים על עשרות אחוזים ומוחלים על רוב מדינות העולם, כולל 17% על ישראל, במה שהוא מכנה "יום השחרור" הלאומי.
● טראמפ גזר מיתון עולמי? שלושה תרחישים ליום שאחרי המכסים
● כשנאסד"ק בשוק דובי: לקחים למשקיעים מהתפוצצות בועת הדוט.קום
● המכה המפתיעה שהפכה את סין למעצמת חדשנות שמאיימת על המערב
יוצאי דופן אלו כוללים תעשיות כמו תרופות, מתכות נדירות ואנרגיה שקיבלו פטורים רחבים מהמכסים. אלו חיוניים לתעשיה האמריקאית שאותה טראמפ שואף לעודד על ידי הגנה עליה מתחרות, ולחלקן גם לובי חזק בוושינגטון. על פי הערכות של ה-Tax Foundation, שווי החריגים עומד על 459 מיליארד דולר בשנה, לא כולל החרגת מקסיקו וקנדה שהוטלו עליהן מכסים נפרדים. אך תעשיות כמו הנפט והשבבים לא בהכרח שמחות מהחרגתן, בשל הבעיות האחרות שהמכסים החדשים ייצרו.
מוצרים בשווי מאות מיליארדים כבר זכו להחרגות
זמן קצר לאחר ההכרזה של טראמפ על המכסים החדשים ברביעי האחרון, תעשיית התרופות נשמה לרווחה כשגילתה שהענף כולו יהיה פטור מהמכס. תעשיית התרופות, כמו למשל תרופות גנריות של חברת "טבע", היא אחד מענפי יצוא הסחורות הראשיים לארה"ב, בשווי כ-1.3 מיליארד דולר בשנה. התעשייה הוחרגה כנראה כדי למנוע התייקרויות במחירי התרופות הגבוהים גם כך בארה"ב, ובזכות הלובי החזק של תעשיית התרופות בוושינגטון.
תעשייה נוספת שזכתה ליחס מועדף היא תעשיית האנרגיה. אמנם 10% מכס הוטל על נפט קנדי, שנמכר הרבה יותר לצרכנים אמריקאיים מאשר פנימה לקנדה - אך הוא נמוך ביותר מ-25% מהמכס שהוטל על כל מוצר קנדי אחר. נפט וגז משאר העולם קיבלו פטור מלא ממכס, אך זה כנראה ישמח מעט מאוד את תעשיית הנפט העולמית, שסובלת כעת מצניחה במחירים בעקבות ציפיות להאטה כלכלית בכל העולם ובארה"ב במיוחד. זאת במיוחד בשל המכס הגבוה (כ-54%) על מוצרים סיניים, מה שעלול ליצור האטה בצריכת האנרגיה העולמית.
בנוסף, מחקרים מראים שמחירי הדלק משפיעים מאוד על ציפיות האינפלציה ותחושת האינפלציה של הצרכנים, שלה יש בארה"ב השלכות פוליטיות. זה, אולי, ימתן את גל ההתייקרויות שצפויים להרגיש בקרוב הצרכנים האמריקאיים בעקבות המכסים. גם התעשייה האמריקאית, שאותה טראמפ רוצה לעודד ולהגן, תהנה מאנרגיה זולה יותר וללא מכסים.
גם תעשיית השבבים זכתה לכאורה להחרגות, אך אלו ממוקדות במוליכים למחצה ספציפיים. מוצרים אחרים שנדרשים לתעשייה, כמו GPU לשרתים, נמצאים בקטגוריות מכס אחרות שאינן מוחרגות. זה מוביל לעיתים לשאלות על הגדרת המוצר בפני המכס האמריקאי, שעתה שווה הרבה מאוד כסף. גם חברות AI אמריקאיות, שדורשות כוח מחשוב אדיר כדי לפתח ולאמן את המודלים שלהן, יסבלו מאוד מהמכסים שיוטלו. יחד עם שאר השוק, גם מניית אנבידיה למשל צנחה בכ-10% בימים האחרונים.
גם מתכות מסוימות (בייחוד אלו שאינן בנמצא בארה"ב) קיבלו החרגות מהמכסים. כך למשל לא הוטלו מכסים על נחושת, אבץ, ליתיום (הנדרש לייצור סוללות), ואורניום (הנדרש לתחנות כוח גרעיניות), קובלט, פלטינה וטונגסטן. אלו נדרשות לצורכי התעשייה האמריקאית, שצורכת מתכות כחומרי גלם. חברת דירוג האשראי S&P ציטטה בכירים בתעשייה שאמרו ש"זה בהתאמה לשאיפות של ממשל טראמפ לחזק את הייצור התעשייתי בארה"ב, שבמקרים רבים תלוי ביבוא חומרי גלם וכימיקלים כדי לייצר מוצרים בעלי ערך מוסף כמו ציוד, חלקים וסוללות".
נראה שעוד לפני שהמדינות השונות פתחו במו"מ מול ארה"ב כדי להפחית את המכסים עליהן, מוצרים בשווי מאות מיליארדים (מתוך כ-3 טריליון דולר שארה"ב מייבאת בשנה) כבר זכו להחרגות. תעשיות רבות היו רוצות להצטרף, או להרחיב, את יוצאי הדופן הללו והן כנראה יפעלו יחד עם הממשלות השונות כדי "לחורר" ככל הניתן את תכנית המכסים של טראמפ.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.