במפולות קודמות בוול סטריט בנק ישראל נאלץ להתערב במט"ח. הפעם הסיפור שונה

הטלטלה בשווקים נותנת את אותותיה גם בשער הדולר-שקל. אחרי סוף שבוע היסטורי של ירידות בוול סטריט ובאירופה, המסחר במט"ח נפתח ביום שני עם ירידות חדות בשער הדולר שקל - של כ־2%, הבוקר (ג') המגמה הפוכה, והדולר נחלש בכ-0.4% לעומת המטבע המקומי.

● נגיד בנק ישראל: "סערת המכסים עלולה לגרום לאינפלציה לא לרדת כפי שאנו רוצים"
● "אין פאניקה": הציבור לא מסתער על קרנות הנאמנות ופודה. אלה הסיבות

רפורמת המכסים של טראמפ צפויה לייקר מוצרים מיובאים, ובכך לעודד פחות מסחר בדולר. מדד הדולר, דולר אינדקס (DXY) נחלש ב־1.3% בשבוע האחרון והוא נסחר סביב רמות שפל של חמישה חודשים. אז למה מול השקל הדולר מתחזק בחדות? הסיפור כולו מצוי בשווקים בארה"ב.

השקל ידוע כבעל מתאם שלילי חזק למדדי וול סטריט ובפרט למדד הנאסד"ק מוטה הטכנולוגיה - כשהמדד עולה, השקל נחלש מול הדולר, ולהפך. הסיבה המרכזית לכך היא מאמצי הגידור של הגופים המוסדיים. לפי נתוני בנק ישראל, כ־33% מהנכסים המנוהלים של המוסדיים חשופים למט"ח. לכן, כשהשווקים יורדים, שווי הנכסים הדולרים של המוסדיים יורד, והם נדרשים לקנות עוד דולרים כדי לאזן את התיק. כך, למעשה, הם מחלישים את השקל מול הדולר.

כשמדובר בתנודות "שגרתיות" ההשפעה הזו לא דרמטית. אבל כשהשוק נכנס לשוק דובי ויש הרואים מיתון באופק - הירידות בוול סטריט עלולות להחליש את השקל דרמטית.

הדולר יגיע ל־4 שקלים?

שמואל ברגר, מומחה בניהול סיכונים פיננסים, מעריך כי "מפולת גורפת בשוקי ההון האמריקאים של 10% ומעלה תיצור צורך בהקטנה מסיבית של היקף הגידור… ייווצרו ביקושים לדולר בהיקפים של עשרות מיליארדים ביום שייצרו כשל שוק. התוצאה - ריצה מהירה של שער הדולר תוך חציית 4 שקלים לדולר לעבר 5 שקלים לדולר. הגורם היחיד שיוכל למתן ולעצור את כדור השלג הפיננסי הזה הוא בנק ישראל. מדובר באירוע שיכול לצאת משליטה".

בכל מקרה, גורמים בשוק מעריכים כי השקל לא ידרדר למצב זה. לטענתם, השוק יצליח לתקן את הירידות עוד לפני רף ה־4 שקלים למטבע, וגם אם נידרדר למצב קיצון שכזה, בנק ישראל יתערב בשוק המט"ח.

גורם אחר בשוק, מרגיע ואומר כי הגופים המוסדיים ערוכים לירידה של 20% בוול סטריט. "הגופים ערוכים ומחזיקים מספיק דולרים לירידה של 20%-25% בשווקים. אם תהיה נפילה של 50% - אז אנחנו מקווים שבנק ישראל יתערב".

גורם נוסף אומר כי "הרגישות יותר גבוהה מבעבר כי החוסכים הישראלים יותר חשופים לוול סטריט ולכן כשיש ירידות צריך להביא יותר ביטחונות. אבל אנחנו לא באירוע של מרג'ין קול (אירוע בו המוסדיים נכנסים למשבר נזילות כי אין מספיק דולרים שיענו לביקושים בשוק). החשיפה הזו קורית כבר עכשיו, יש בקשה ליותר ביטחונות אבל עובדה שאפשר לראות איפה הדולר היום גם אחרי ירידות של 20% בסנופי והדולר פחות מ־3.8 שקלים. ואין בהלה ענקית. מי שצריך לקנות דולרים קונה עכשיו. אני לא מאמין שהדולר יעלה בעוד 10% גם בלי בנק ישראל".

קולות דומים נשמעים גם מגורמים אחרים: "הפעם המוסדיים הגיעו עם הרבה דולרים באופן יחסי בניגוד למשברים קודמים. לדבריו, זו הסיבה ששער הדולר הגיע 'רק' ל־3.77 שקלים ולא לרמה של 3.9".

במפולות קודמות בוול סטריט, בנק ישראל התערב בשוק כדי לייצב את המטבע הישראלי. ב־2020, כשמדד נאסד"ק צנח ב־20% הדולר זינק בחדות מול השקל. בנק ישראל התערב, ומיתן את הירידות. גם במשבר של 2008, כשוול סטריט קרסה בעשרות אחוזים, הבנק המרכזי התערב בשוק שוב כדי לייצב את שער החליפין. להתערבות בשער החליפין אמנם יש יתרונות, כמו העובדה שהיא בדרך כלל התרופה המהירה והיעילה ביותר לצניחה בשער השקל. ומנגד, יש להשתמש בה במשורה. אם הבנק המרכזי ישתמש בכוחו כדי לאזן את שער המטבע לעתים קרובות מידי, הוא עשוי להרחיק משקיעים זרים.

כשהשקל פוחת לאורך זמן, המשמעות הישירה היא אינפלציה גבוהה יותר בישראל. ככל שערכו של המטבע המקומי נשחק - המחירים הופכים יקרים יותר. העלייה האינפלציונית נובעת מהשפעת שער החליפין על מחירי היבוא. היבואנים קונים בדולרים - וככל שהשקל נחלש הם משלמים יותר על כל דולר. היבואנים כמובן מגלגלים את העלויות לצרכן, והתוצאה היא אינפלציה גבוהה יותר.

מי מרוויח מהיחלשות השקל?

אבל יש גם מרוויחים מהיחלשות השקל. והראשונים, באופן פרדוקסלי, הם דווקא מי שמושקע בוול סטריט. במידה מסוימת היחלשות הדולר מול השקל ממתנת מעט את הירידות שהם סופגים מעבר לים. מאחר שההשקעה שלהם היא דולרית, ככל שהשקל נחלש מול הדולר, ההחזקות שלהם שוות יותר.

גם היצואנים מרוויחים מהיחלשות השקל מול הדולר. הם מקבלים תמורה עבור סחורתם בדולרים ונהנים מהפיחות בשער השקל. כמו כן, גם חברות ההייטק פועלות בשוק העולמי בדולרים אך המשכורת לעובדים משולמות בשקלים, כך שגם במקרה זה, הפער בין המטבעות הופך לרווחי עבור גורמים אלו.