האוצר החרים, בעלי לוויתן ותמר נשמו לרווחה: ועדת דיין פרסמה את המלצותיה

ועדת דיין העוסקת במשק הגז פרסמה ביום רביעי את מסקנותיה, לאחר מאבקים נרחבים בין גישת משרד האנרגיה - שקרא להשאיר את יצוא הגז על כנו ולשמור על סביבת השקעה שתאפשר גילוי מאגרים נוספים - לבין גישת משרד האוצר (שהחרים את האירוע) - ששאף להגביל את היצוא לטובת המשק המקומי ואף להוציא את שברון מאחד המאגרים, כדי למנוע מונופול במצב של אי־גילוי מאגר נוסף.

עמדת משרד האנרגיה היא זו שהתקבלה לבסוף. הוועדה מסמנת את סיום עידן הגז בישראל סביב 2046, ממליצה לבנות תשתיות יבוא לגז ומציבה סטנדרטים לביטחון האנרגטי. שר האנרגיה אלי כהן התייחס לצורך במציאת מאגרי גז נוספים ויו"ר הוועדה יוסי דיין הדגיש את החשיבות ב"סביבה אטרקטיבית להשקעות".

● הדולר מתחזק מול השקל בחדות. אלה הסיבות
● מנכ"ל ניו-מד על הוצאת שברון מהמאגרים: "ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לא לעמוד בהסכמים"

השחקנים שהחרימו

שאר משרדי וגופי הממשלה הרלוונטיים בלטו בהיעדרם ממסיבת העיתונאים, במיוחד נציגי אגף תקציבים במשרד האוצר. בכל דיוני הוועדה הם השתתפו, יחד עם משרדים נוספים, והיוו דעת מיעוט עיקשת נגד המלצות העיקריות. בין השאר, קבוצת המיעוט - המועצה לביטחון לאומי, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החוץ - דרשה את הרחבת חובת האספקה למשק המקומי ל־515BCM ולא רק 440, כפי שהתעקשו במשרד האנרגיה ובמועצה הלאומית לכלכלה. בנוסף, הממונה על התקציבים יוגב גרדוס דרש לכפות על שברון למכור את אחד המאגרים (לוויתן או תמר) שנמצאים ברשותם, שכן כרגע המאגרים בהפעלת שברון, והיא קרובה מאוד להיות מונופול בשוק הגז הטבעי, מאחר שהמאגרים הקטנים (כריש-תנין, בבעלות אנרג'יאן) כבר מחויבים חוזית לתחנות הכוח בישראל.

גורמים בוועדה, שלא נכחו במסיבת העיתונאים, מסרו לגלובס: "הדוח לא מייצג אף אחד מלבד משרד האנרגיה ואבי שמחון". בהקשר זה, תקף יו"ר הוועדה ומנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין ואמר ש"הוצע לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, הנזקים של גישה כזאת הם חמורים. חברות שהשקיעו כאן את מיטב כספן, אם נשנה את הרגולציה לאחר שהם נמצאים בשוק - צריך לעשות את זה בחרדת קודש ורק אם באמת נידרש לכך. אבל אם נידרש, נעשה את זה". ממשרד האנרגיה נמסר: "העמדות המוצגות בטיוטת הדוח משקפות את עמדת רוב חברי הועדה בכלל הנושאים. בחלק מהנושאים היו לחברים מסוימים רעיונות שונים, אך רעיונות אלו לא זכו לתמיכה נרחבת".

צעדים תחרותיים

מסקנות הוועדה עצמה היו דומות לאלו שפורסמו בגלובס: חובת האספקה למשק המקומי תמשיך לעמוד על 440BCM (מיליארד מ"ק), בלי הרחבה נוספת של חובת השמירה למשק המקומי. שאר הגז במאגרים, בשווי 410BCM נוספים (על פי הערכת משרד האנרגיה), יוכלו לשמש ליצוא ורבים מהם כבר נחתמו בחוזי יצוא מול מצרים וירדן. מסקנה חשובה נוספת היא בתחום התחרות: בניגוד לעמדת משרד האוצר, הוועדה לא הכניסה למסקנותיה אפשרות כפיה על שברון למכירת אחד המאגרים. במקום זאת, הוועדה הגדירה צעדים תחרותיים "רכים" יותר: חובת המכר בנפרד של השותפות השונות בלוויתן החל מ־2030 והקמת בורסה לגז שתאפשר סחר משני וחיוב חברות הגז למכור אליה, כך שתהיה יותר מאפשרות אחת לקנות גז עבור תחנות הכוח.

הוועדה שמה בראש מעייניה "עידוד גילוי ופיתוח מאגרים חדשים" כדי להרחיב את ההיצע. על פי שר האנרגיה אלי כהן, הפתרון הוא "עוד שחקנים, עוד מאגרים, הגדלת ההיצע במשק הגז הישראלי זה המפתח המרכזי להכנסות גדולות למדינה, לרזרבות גדולות יותר לשוק, לגמישות ביצוא וכמובן גם לתחרות. זאת הדרך". בעקבות המלצות אלו, בעלי לוויתן ותמר, שחששו מהגבלות דרקוניות יותר, יוכלו לנשום לרווחה.

בנוסף, הוועדה החלה להתכונן ל"יום שאחרי הגז", שיתחיל לטענתה בעוד כ־20 שנה. מעבר להרחבת האנרגיה המתחדשת, יוקמו תשתיות ליבוא גז ואחסונו. בנוסף, תשתיות היבוא (שצפויות להיבנות עד 2032) יאפשרו גם עוד תחרות ומקור נוסף לגז טבעי למשק. עם זאת, עוד לא ברור כמה רחבות יהיו תשתיות היבוא וכמה גז הן יוכלו לספק למשק. על פי רשות הגז הטבעי, הנושא יעבור לדיון בוועדת המשך ועדיין לא נקבע כעת.

גם נושא הביטחון האנרגטי קיבל תשומת לב בדוח, בייחוד אי־העמידה של ישראל בסטנדרט הבינלאומי N-1. הרעיון מאחוריו הוא שמירה על אספקה סדירה גם אם הרכיב הגדול ביותר ייפגע. לדברי רשות הגז הטבעי "לא עשינו את החישוב המדויק, אבל יש איומים על האסדות" והפער באספקה גדול מאוד במקרה שאחת מהן תיפגע. עוד לפי רשות הגז הטבעי, "אנחנו שואפים להגדיל את N-1, ובשביל זה צריך עוד נקודות כניסה לישראל", לרבות יבוא. אך לטענתם, גם נושא זה יעבור לדיון בוועדת המשך.

הונגריה בתמונה?

נושא נוסף שעלה הוא ההתעניינות של הונגריה ברכישת 5% ממאגר תמר. שר האנרגיה אלי כהן סיפר במהלך מסיבת העיתונאים על שיחה שניהל עם הממשל בהונגריה ואלו הביעו רצון לרכוש מניות מיעוט, בדומה להשקעות שנעשו על ידי איחוד האמירויות לאחרונה. זאת, מהפרספקטיבה של הונגריה, כדי להגן על עצמן מעליית מחירי הגז כמו שקרה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. כניסה זו תשתלב בדגש הגדול שנותנים במשרד האנרגיה על הגדלת היצע הגז על ידי חיפושים, ובמסגרת כך הכנסה של כמה שיותר חברות לחיפוש גז, בייחוד זרות.