מלחמת סחר | פרשנות

מה טראמפ מנסה לעשות? כמה הסברים למהפך של נשיא ארה״ב

שוב הוכח שצריך להיזהר בניסיונות לתזמן את השווקים • האם נשיא ארה"ב פשוט "שולף מהמותן", או שיש היגיון במהלכים שלו? האם ייתכן שהוא משתמש בכוח שיש לו כדי לשפר את מעמדה של ארה"ב בטווח הארוך, האם הוא מכוון גבוה כדי להיפגש באמצע, או שהוא פשוט נהנה לפגוע בסין? ומה בכל זאת הסיכון הגדול בהליכה על הקצה? • פרשנות

טראמפ מחזיק בצו נשיאותי / צילום: ap, Uncredited
טראמפ מחזיק בצו נשיאותי / צילום: ap, Uncredited

כנראה שאת אתמול (ד') בערב לא ישכחו בשוקי המניות בעולם גם שנים רבות קדימה. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עשה אמש את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב - להשאיר את כל העולם בהלם. הוא הודיע על השהיית המכסים על רוב מדינות העולם ל-90 יום (ובמקביל הקפיץ את המכסים על סין ל-125%) ומדדי המניות בוול סטריט זינקו לשמיים, עם עליות שלא נראו מאז ימי הקורונה. מדד ה-S&P 500 זינק ב-9.5% והנאסד"ק ב-12%.

ההכרזה, הרמז וההתקפלות: שלב אחרי שלב, כך נראתה פארסת המכסים של טראמפ
טראמפ מגיב לסערת המכסים: "אנשים נהיו חרדתיים" ו-"שום דבר עדיין לא הסתיים"

דבר אחד בטוח, וול סטריט הוכיחה אמש את המשפט של מנהלי ההשקעות על כך שאסור לתזמן את השווקים (אם כי הפעם טארמפ דווקא נתן רמז עבה מאוד כשצייץ מוקדם יותר אתמול "זמן נהדר לקנות"). האמת היא שפשוט לא ניתן לדעת מה יקרה בהמשך והאם אחרי ירידה של 20% פתאום יגיע מהפך לא צפוי.

השאלה הגדולה היא כמובן האם הכל היה מתוכנן מראש או שמדובר ב'שליפות מהמותן' של הנשיא האמריקאי הצבעוני. כולם כמובן מנחשים, ואם תשאלו את מנהלי ההשקעות תקבלו תשובות סותרות.

בחודש וחצי האחרונים אפשר למצוא אין ספור ציטוטים על כך שטראמפ משוגע, לא נורמלי, ושהוא לא מבין כלום מהחיים שלו ופוגע בכלכלה בכוונה. אפשר גם ליפול בקלות למלכודת החשיבה הזו, כפי שלמשל כתב רק בשבוע שעבר הכלכלן וחתן פרס נובל פרופ' פול קרוגמן: "תפסיקו לחפש אחרי שיטות בתוך הטירוף" (באנגלית זה נשמע טוב יותר, Stop Looking for Methods in the Madness). מנגד, שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט טען הערב שהכל היה מתוכנן מראש: "הוא ואני שוחחנו ארוכות ביום ראשון, וזו הייתה האסטרטגיה שלו מלכתחילה, ואפשר אפילו לומר שהוא דחף את סין למצב גרוע. הם הגיבו". אפשר לפקפק כמובן באמירה הזו של בסנט ולטעון שהוא מנסה בדיעבד להצדיק את ההתקפלות של הנשיא.

אבל להגיד "הוא סתם משוגע" זה הפתרון הקל, שלא מאתגר את החשיבה. צריך להודות ביושר שאתה לא מנסה להפוך להיות נשיא ארה"ב, ועושה זאת פעם שנייה, רק מתוך טירוף מוחלט או סתם בשביל האגו. סביר להניח שיש תוכנית כלשהי מאחורי ההתנהלות של טראמפ, יש לו מטרה מסוימת והוא מוכן להקריב בשבילה הרבה כדי להצליח בטווח הארוך. מנהל השקעות אמר לי לאחרונה שטראמפ הוא כמו חברה שמוכנה לבצע כעת השקעות לא פופולריות כדי לייצר יתרון תחרותי ולקדם את החברה בטווח הארוך.

אז מה קורה כאן? אפשר לחשוב על כמה כיוונים שונים

מוקדם מאוד כמובן לסכם את משבר המכסים, ובהחלט סביר שיהיו עוד הפתעות רבות בחודשים הקרובים. "התנודתיות תימשך", כמו שאומרים מנהלי ההשקעות. אך בינתיים טראמפ הצליח להשיג לא מעט מבחינתו - להראות לכולם 'מי הבוס' האמיתי של העולם, ליצור מלחמת סחר מול סין, כנראה ממש בכוונה, וגם להכניס להלם את מנהיגי העולם, שרובם לא מיהרו להגיב במכסים משלהם, אלא דווקא בניסיונות לשדר הרגעה של המצב. כך אוסטרליה שהודיעה שלא תטיל מכסים בתגובה, כך גם קנדה ומקסיקו שנשארו מחוץ למכסים ולכן לא הגיבו, כך וייטנאם וקמבודיה שדיברו על אפשרות להוריד מכסים, ישראל כמובן שהורידה מכסים בפועל, וכך גם האיחוד האירופי שבכיריו מדברים על כך שפתרונות דיפלומטיים עדיפים מבחינתם על הטלת מכסים נגדיים.

אפשרות נוספת היא, כפי שאמר לנו מנהל השקעות לאחרונה, שטראמפ מעוניין בעיקר לפגוע בסין, לשנות את כיוון הספינה וההתעצמות של סין, שגם מחזיקה בהיקפי אג"ח עצומים של ממשלת ארה"ב, ובעצם לדעתם זו כל המטרה של המכסים. חיזוק לעמדה הזו ניתן לראות בכך שטראמפ אכן השהה את המכסים מול כל העולם למעט סין. טראמפ רואה את סין נחשפת לכל הטכנולוגיה הכי מתקדמת, ואחר כך מעתיקה ומפרה זכויות יוצרים, ולא מעוניין להפסיד לסין במלחמה הטכנולוגית.

ואפשר בהחלט להעריך גם שלמעשה זו הייתה כל הזמן המטרה של טראמפ - לירות גבוה כדי לקבל את האמצע. נסו להיזכר במקרים שזה קרה גם לכם - למשל כשרציתם קידום בעבודה או במו"מ במעבר לעבודה חדשה. יש אמנם מטרה משותפת גם לכם וגם למקום העבודה, אבל עדיין אתם רוצים שהשכר שלכם יהיה גבוה יותר, או שתקבלו יותר תקציב למשימה שאתם צריכים לבצע. מה שנכון בתוך חברה שלכולם בה יש אינטרס משותף, נכון בוודאי במאבקים בין מדינות, שהאינטרסים שלהן עשויים להיות גם מנוגדים.

מהלכי 'הליכה על הסף' - לא יודעים איפה זה יסתיים

הבעיה עם מהלכים כאלה היא כמובן שהם מאוד לא פופולריים בטווח הקצר, ויותר גרוע - הם עלולים להיות גרועים פוליטית שכן אם ייקח להם זמן להצליח, המצביעים בקלפי עלולים להעיף אותך עוד לפני שתספיק לבצע את השינוי. וגם - אם השינוי יתרחש בפועל רק בעוד מספר שנים, מישהו אחר ייהנה מהקרדיט (כמו מה שקורה עם בניית דירות למגורים או סלילת כבישים. השר שחותך את הסרט הוא לא זה שבאמת עשה את העבודה הקשה לפני עשור). מהבחינה הזו, טראמפ, שנמצא בקדנציה השנייה ולכאורה האחרונה שלו, משוחרר יותר מלחצים פוליטיים ויכול לקדם את מה שהוא מאמין בו.

ובכל זאת, כפי שקרה במקרים רבים בהיסטוריה, "אתה יודע איפה אתה מתחיל אבל לא איפה זה יסתיים". טראמפ בהחלט לקח סיכון עצום במהלך המכסים העולמי, ייתכן שהסיכון היה מחושב, אך אם דברים היו ממשיכים להשתבש הוא היה נאלץ להתקפל עם הזנב בין הרגליים.

מכיוון שהיא כל כך מסוכנת, את מדיניות ה'הליכה על הסף' כפי שהיא נקראת בתורת המשחקים, נהוג לשמור למקרים קיצוניים במיוחד, כמו למשל במשבר הטילים במפרץ החזירים בקובה בשנות ה-60, שבה הודו בדיעבד האמריקאים - ההסתברות למלחמה גרעינית הייתה גבוהה למדי. בסופו של דבר, אף אחד לא רוצה להיות מוזר. אלא אם במקרה קוראים לך דונלד טראמפ ואתה בוחר במודע להיות בלתי צפוי ומעריך שכך תשיג את המטרות שלך.