הרכב שרכש עבר 100 אלף ק"מ יותר ממה שדווח. איזה פיצוי קבע ביהמ"ש?

גבר בן 50 עם ילדים מקשר קודם ואישה בת 30 היו ידועים בציבור, וערכו הסכם ממון המורה על הפרדה רכושית. ההסכם אושר אצל נוטריון. כעבור שנתיים וחצי נישאו ולא אישרו את ההסכם מחדש. במהלך הקשר נולדה להם ילדה משותפת, וכעבור כעשור הם החליטו להיפרד.

הבעל טען כי הסכם הממון חל, מאחר שאושר על-ידי נוטריון לאחר שהובהר לו כי בכוונת הצדדים להינשא. הוא ציין גם כי הנישואים נדחו בשל מצבה הרפואי של האישה, והוא הפקיד זרע כדי ליצור תא משפחתי. האישה התנגדה וטענה כי ההסכם אינו חל לאחר שנישאו.

בית המשפט לענייני משפחה בחיפה קבע כי הסכם הממון לא חל. הבעל ערער לבית המשפט המחוזי בחיפה, שלאחרונה דחה את הערעור. השופטים חננאל שרעבי, אספרנצה אלון ואריה נאמן קבעו כי הסכם שנחתם בין בני זוג שאינם נשואים תקף רק לתקופת היותם ידועים בציבור. מרגע שנישאו, חוק יחסי ממון חל. אם בני הזוג מבקשים שההסכם ימשיך לחול, עליהם לאשר אותו מחדש בערכאה המוסמכת. צוין כי קביעה זו מבוססת על פסיקה עקבית, וכי החוק ברור.

נקבע כי נוטריון מנוע מלאשר הסכם ממון של ידועים בציבור אם החתונה לא קרובה. ביכולתו לאמת הסכם ממון שנכרת לפני הנישואים לפי החוק, אך השופטים פירשו את הביטוי "לפני הנישואים" כ"ברור, ודאי וקרוב למועד עריכת ההסכם", וקבעו כי לא ניתן למתוח את התקופה על פני שנתיים וחצי.

נקבע כי במקרה הנוכחי לא מדובר בהסכם ממון טרום נישואים, אלא בהסכם בין ידועים בציבור. לא מוזכרת בו המילה "נישואים", לשונו לא מרמזת על כוונת הצדדים להינשא, והוא לא מתייחס לאפשרות הולדת ילדים משותפים או לגירושים.

את האישה ייצג עו"ד עמוס צדיקה. את הבעל ייצגה עו"ד אלינור ליבוביץ, שמסרה: "אנשים אינם יודעים שאם הם עורכים הסכם ממון בין ידועים בציבור ולאחר מכן נישאים, עליהם לאשר בבית המשפט את ההסכם המקורי - אחרת אין לו תוקף משפטי. אדם יכול לחיות 20 שנה תחת טעות משפטית ולא לדעת".

משמעות הפסיקה: הסכם שנחתם בין בני זוג תקף רק לתקופת היותם ידועים בציבור. מרגע שנישאו, יש לאשר את ההסכם בבית המשפט. לחלופין, נוטריון יכול לאשר את ההסכם לפני הנישואים, אם בני הזוג קרובים לעריכת ההסכם.

מספר תיק: 46664-10-24

אדם רכש רנו 2017 תמורת 40 אלף שקל מסוחר רכב. מספר ימים אחרי הרכישה, הרכב לא הניע, נגרר למוסך, ואז התגלו שורת תקלות ופער של כ-100 אלף ק"מ בין מד המרחק לבין הקילומטראז' שהרכב עבר בפועל, ונטען כי הפער נובע מזיוף שביצע סוחר הרכב. עוד התגלה כי הרכב עבר מספר תאונות, שבאחת מהן נקבעה לו ירידת ערך.

הקונה הגיש תביעה לבית משפט לתביעות קטנות בבית שאן על סכום של כ-36 אלף שקל. הוא טען כי המוכר העלים ממנו עובדות שאילו היה יודע אותן, לא היה רוכש את הרכב.

סוחר הרכב טען כי לקונה אין להלין אלא על עצמו, על שלא בדק את הרכב לפני רכישתו. עוד טען הסוחר כי הרכב נמכר ב-70% משווי השוק שלו, וכי הקונה הוחתם על טופס שבו הצהיר כי הרכב עבר 160 אלף קילומטר, והכחיש את השינוי במד המרחק.

הרשמת הבכירה רולא חמאתי שוכנעה כי המוכר העלים עובדות מהותיות מהקונה. ההפרה החמורה ביותר נוגעת למספר הקילומטרים שעבר הרכב, הפרש של כ-100 ק"מ - 242 אלף מול 158 אלף ק"מ.

נקבע כי מד האוץ לא הראה את מספר הקילומטרים הנכון שעבר הרכב. "קשה להשתחרר מהתחושה שהנתבע פעל שלא כדין בנוגע למד האוץ ברכב במקרה הרע, ואילו במקרה הטוב התרשל בצורה חמורה כלפי התובע"."אם לא הוא, לא ברור מי ביצע את אותו שינוי למד האוץ", קבעה הרשמת.

במקביל, נקבע כי מוטלת חובה על רוכש רכב סביר לעשות את הבדיקות הנדרשות מטעמו, ולא לסמוך על דברי המוכר, אך חובה זו לא פוטרת את המוכר מהחובה לגלות את הפרטים מהותיים לגבי הרכב.

חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), מחייב את הסוחר למסור לקונה לפני הקנייה טופס המפרט את כל הפרטים המהותיים הרלוונטיים לעסקה, בין היתר פרטי הבעלים הקודמים, פגיעות קודמות ומרחק שעבר הרכב.

נקבע כי המוכר הפר את חובתו לפי החוק, הוא התרשל בבירור הפרטים שאותם לא רשם או לא טרח לברר.

המוכר חויב לשלם לקונה 20,700 שקל. סכום זה כולל 16,700 שקל ההפרש בין מחיר הרכב לבין שוויו, נזקים שנגרמו לקונה שמכר את הרכב ב-20 אלף שקל ופיצוי בגין עוגמת-נפש בגובה 3,500 שקל. 

משמעות הפסיקה: סוחר רכב מחויב בחובה מוגברת, ועליו למסור את כל הפרטים המהותיים לעסקה. 

מספר תיק: 32886-11-24

בני זוג שהזמינו כרטיסי טיסה באיזי ג'ט למילאנו, תבעו את החברה לאחר שטיסתם בסוף אפריל 2024 בוטלה 11 ימים לפני המועד. הרוכשים קיבלו את דמי הכרטיסים, אך לא פוצו על הביטול לאחר שפנו. חברת התעופה טענה כי אין מקום לפצותם נוכח המצב הביטחוני שבו הייתה המדינה.

בני הזוג הגישו תביעה וביקשו פיצוי על ההפרש בין מחיר הכרטיסים שרכשו במקור לבין מחיר הכרטיסים שרכשו ליעד אחר. בהמשך שינו את הסעד לפסיקת פיצוי סטטוטורי בלבד.

בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב קיבל את התביעה בחלקה. חוק שירותי תעופה קובע פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק, במקרה של ביטול טיסה פחות מ-14 יום לפני הטיסה, בהתאם לסכומים המפורטים בו. חריג לכלל זה הוא "כוח עליון" שמוגדר כ"נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו - לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות".

בשל המלחמה נקבעה הוראת שעה שפירטה באילו תקופות חברות התעופה לא יחויבו בתשלום הפיצוי. מועד הטיסה של בני הזוג אינו במועדים שנקבעו, ולכן קבעה השופטת נעמה ניר כי הם זכאים לפיצוי.

איזי ג'ט טענה כי הביטול נעשה משיקולים ביטחוניים לאחר "ליל הכט"במים", שאירע עשרה ימים לפני מועד הטיסה. "לא הובאו כל ראיות באשר לצעדים שנקטה הנתבעת לשם מניעת ביטול הטיסה, וודאי לא הוכח כי עשתה 'כל אשר ביכולתה' כדי למנוע ביטול הטיסה כנדרש בחוק", קבעה השופטת, ודחתה את הטענה לכוח עליון.

נקבע כי איזי ג'ט תפצה את בני הזוג בהתאם לסכומים הקבועים בחוק, ב-2,310 שקל כל אחד לטיסת הלוך ועוד 500 שקל הוצאות משפט, ובסך-הכול תשלם 5,620 שקל.

משמעות הפסיקה: חברות תעופה מחויבות לשלם פיצוי גם אם השיבו את דמי הטיסה בשל ביטולה בהתאם לזמנים שנקבעו, אלא אם הצליחו להוכיח כי "כוח עליון" לא איפשר להן לטוס ועשו ככל יכולתן. 

מספר תיק: 41687-09-24