מאז שקונצרן אי.די.בי קרס תחת שליטתו של נוחי דנקנר בתחילת העשור הקודם, והוא עצמו הפך מהאיש החזק במשק לאדם השקוע בחובות שאף הורשע בפלילים וישב בכלא, לא דיבר דנקנר באופן פומבי על חייו ועל מצבו הכלכלי. השבוע זה קרה. מי שנחשב בעבר לטייקון הישראלי בה' הידיעה, התייצב בבית המשפט המחוזי בת"א ודיבר על הכול, או כמעט הכול. הסיבה: דנקנר נחוש להיאבק בעיקולים שהוטלו על נכסיו, אשר מאיימים על סיכוייו לפריסת החובות העצומים הרובצים עליו, בהיקף של מאות מיליוני שקלים.
● ראיון | "מתקשים להחליט אם אני גיבור או נבל": מנופר אנרגיה ועד הפועל תל אביב - עופר ינאי פותח הכל
● הפשרה אושרה: תשובה ובכירי דלק ישלמו 27 מיליון שקל על כשלים בדיווח
דנקנר, אשר בנובמבר האחרון מלאו לו 70, הקפיד לקחת חלק פעיל בדיון, בעודו יושב בשורה הראשונה באולם, משיב בעצמו לשאלות ומוסיף מדי פעם לדברים שהשמיעו עורכי דינו. מלווה על ידי חתנו, טל אנגלנדר, דנקנר הקפיד, כתמיד, על סגנון מחויך ושידר "עסקים כרגיל". לפני הדיון אפילו הספיק להעלות זכרונות עם עורך הדין סיני אליאס, המייצג את התובע הייצוגי נגדו, מתיק שבו הכירו בעבר.
דבר בהתנהלותו או במראהו החיצוני לא הסגיר את הטלטלה שעבר בעשור האחרון מי שנחשב בראשית האלף הנוכחי ל"נער הזהב" של הכלכלה המקומית. דנקנר, שחלש בעבר על כמה מהחברות הגדולות בישראל, ושפוליטיקאים ואנשי עסקים בכירים שיחרו לפתחו, הספיק מאז לראות את עסקיו קורסים, להיות מורשע בפלילים, לרצות עונש מאסר - ולהיקלע כאמור לחובות עתק אישיים.
אותו דנקנר הגיע השבוע לבית המשפט חדור מטרה, ועם בטן מלאה על הטענות כי אינו עומד בהתחייבויותיו. זאת כשביקש לשכנע את השופטת סיגל יעקבי כי צפוי לו נזק עצום אם לא יבוטלו עיקולים שהוטלו על חלקו בירושה שקיבל מאביו, איש העסקים יצחק דנקנר ז"ל, ועל החזקותיו בחברת הפודטק שהקים, חושן - חברה אשר לה הוא מקדיש כיום "80%־90% מזמנו", לדבריו.
תביעה ייצוגית ועיקולים
הנזק שממנו חושש דנקנר נובע מהמגעים שהוא מנהל בימים אלה עם הבנקים כדי לפרוס מחדש את יתרת חובותיו כלפיהם, בהיקף של כ־400 מיליון שקל. אותם עיקולים מעיבים על המגעים הללו. עו"ד שירלי יפרח־אזור ממשרד ליפא מאיר, המייצגת את דנקנר מול הבנקים, התריעה כי "ברור שהבנקים לא יישבו בחיבוק ידיים אם יוטלו עיקולים. הם גם יפעלו ויבקשו להטיל עיקולים ולהעמיד לפירעון מיידי את כל יתרת החוב".
מדובר בעיקולים שהוטלו על דנקנר אחרי שאושרה תביעה ייצוגית בהיקף של 50 מיליון שקל נגדו ונגד איש שוק ההון, איתי שטרום. התביעה הוגשה על ידי בעל המניות לשעבר באי.די.בי, אריה רהב, בקשר למעורבות השניים ב"הנפקת החברים" של אי.די.בי. באותה פרשה משנת 2012 גייסה אי.די.בי 321 מיליון שקל מאנשי עסקים המקורבים לדנקנר, ובהם צביקה לבנת, אבי פישר, יצחק מנור, שלמה אליהו, מיכאל ורעיה שטראוס, עופר נמרודי, יאיר המבורגר ואילן בן דב. בהמשך הורשעו דנקנר ושטרום בהרצת מניות שנועדה להגביר את הביקושים בהנפקה, ולאחר מכן הגיע גם הליך אזרחי בדמות התביעה הייצוגית שהגיש רהב. העיקולים נועדו אפוא להבטיח כי דנקנר יעמוד בתשלומים העשויים להיפסק נגדו בתביעה הייצוגית.
החובות הכריעו את הטייקון של המדינה
תקצר היריעה מלתאר את נפתולי דרכו של נוחי דנקנר בשוק ההון הישראלי: עורך דין צעיר ואמביציוזי שהפך לאיש העסקים החזק במשק ובהמשך חווה קריסה מהדהדת בעסקיו, הרשעה ועונש מאסר.
דנקנר עלה למרכז הבמה העסקית לפני כמעט 30 שנה, כשיזם עם בן דודו, דני דנקנר, את מהלך ההשתלטות על בנק הפועלים בשנת 1997. משפחת דנקנר המורחבת, באמצעות חברת תעשיות מלח, חברה אז למיליארדר תד אריסון לרכישת גרעין השליטה בבנק.
העסקה הפכה את דנקנר, עד אז בעל משרד עורכי דין שסיפק שירותים לעסקי המשפחה ומשקיע בתחומי התיירות והנדל"ן, לאחד האנשים המשפיעים במגזר העסקי, לאחר שמונה ליו"ר ועדת האשראי של בנק הפועלים. כשש שנים לאחר מכן, במאי 2003, ביצע דנקנר את הצעד העסקי הגדול בחייו - רכש באמצעות מינוף גדול, יחד עם משפחות מנור ולבנת, את מניות השליטה בקונצרן הגדול במשק באותה עת, אי.די.בי, מידי משפחות רקנאטי וקרסו.
באמצעות החזקותיו באי.די.בי הפך דנקנר לבעל שליטה בכמה מהחברות המשמעותיות במשק: סלקום, שופרסל, אזורים, גב-ים, מכתשים אגן (כיום אדמה), נייר חדרה, כלל ביטוח ואלרון. בשנים הראשונות שלאחר ההשתלטות הממונפת, התבסס דנקנר כדמות חזקה ומשפיעה תודות לפריחה בעסקיו, בין היתר בזכות מהלכי מימוש והשבחה שהוביל בעת גאות בשוקי ההון והנדל"ן, בארץ ובחו"ל.
אלא שבשלהי העשור הראשון של שנות ה-2000, לאחר משבר האשראי העולמי, חלה הרעה מהותית בעסקיה של אי.די.בי. לרפורמה שהפחיתה את מחירי הסלולר המקומיים ופגעה קשות בשווייה של סלקום, נוספה שורה של השקעות ענק כושלות שהוביל דנקנר, בהן פרויקט מלון פלאזה בלאס ווגאס (יחד עם יצחק תשובה), רכישת מניות בנק קרדיט סוויס והעיתון מעריב.
המינוף שהפיל את הפירמידה
בד בבד, המינוף שבו פעלה קבוצת אי.די.בי (וגם דנקנר באופן אישי) היה בעוכריה. תחת דנקנר הועמסו על הקבוצה חובות של מיליארדי שקלים להרחבת עסקיה, בעיקר באמצעות הנפקות אג"ח לציבור. פירמידת החברות שבראשה עמד, מימנה את עסקיה בהלוואות ענק שהובילו למפלתו העסקית, ובהמשך גם להסתבכותו של דנקנר בפלילים. פועל יוצא נוסף של מבנה שליטה זה היה חקיקתו של חוק הריכוזיות, האוסר כיום על שליטה בחברות ציבוריות דרך מבנה פירמידיאלי.
בשלהי שנת 2012 דיווחה אי.די.בי לראשונה על הערת "עסק חי" מרואי החשבון בדוחותיה. בהמשך, פנו מחזיקי האג"ח לביהמ"ש, שמינה לה נאמן. שנה לאחר מכן העביר בית המשפט את השליטה באי.די.בי לידי איש העסקים אדוארדו אלשטיין ושותפו דאז מוטי בן משה, שגברו במכרז על קבוצות אחרות שהתמודדו על הזרמת הכספים לחברה הקורסת (בהן קבוצה שכללה את דנקנר עצמו).
כעבור מספר שנים גם אלשטיין עצמו הרים ידיים מול הררי החובות, והשליטה במה שנותר מעסקי אי.די.בי, המרוכזת כיום בחברה הבת לשעבר דיסקונט השקעות, החליפה שוב ידיים.
לאחר שאיבד את השליטה באי.די.בי הוגש כתב אישום נגד דנקנר בקשר עם הנפקת מניותיה מ-2012 ("הנפקת החברים") בעבירות על חוק ניירות ערך, בהן הורשע בשנת 2016 ונגזר עליו עונש מאסר.
חזי שטרנליכט
12 שנים של החזר חובות
בינתיים, דנקנר יצא השבוע מרוצה מהדיון בבית המשפט: השופטת החליטה להפחית את העיקולים שעל נכסיו מסכום של 50 מיליון שקל ל־20 מיליון שקל, וקבעה כי בהמשך היא אף עשויה להסיר אותם מהעיזבון של אביו, ולהותיר רק את אלה שהוטלו על החזקותיו של דנקנר בחברת חושן. זוהי התפתחות קריטית עבור דנקנר, שכן העיזבון הוא הרכיב המרכזי במגעים שהוא מנהל עם הבנקים לפריסת יתרת חובו מחדש. אלא שהדרך לשם עוד ארוכה.
לפני הדיון השבוע, דנקנר לא הרבה בשנים האחרונות להופיע בבתי משפט. לפחות לא מאז שהעליון דחה ב־2018 את ערעורו על ההרשעה בהנפקת החברים ושלח אותו ל־3 שנים בכלא. דנקנר ריצה בסופו של דבר 16 חודשי מאסר, ובפברואר 2020 שוחרר מכלא מעשיהו שברמלה.
בשנים הקשות ההן הספיק דנקנר גם למכור את הווילה המשפחתית בהרצליה פיתוח (התמורה הועברה לבנקים הנושים), ולעבור לבית אחר בעיר. כאשר עו"ד יפרח־אזור ציינה בביהמ"ש כי דנקנר עוסק כבר 10 שנים בהחזר חובות, הוא תיקן אותה מהספסל: "12 שנים". לקראת הדיון, דנקנר נשמע פגוע. בתצהיר שהגיש לביהמ"ש כתב כי "אין יסוד לנסיון המופרך 'לצבוע' אותי כמי שלא עמד בהתחייבויותיו. אני פועל ועושה כמיטב יכולתי זה כעשור על מנת לשלם את כל חובותיי".
בדיון דווקא רווה דנקנר נחת מדבריה של השופטת יעקבי, אשר הביעה הערכה לגבי הסכומים שהחזיר עד כה. בתצהירו כתב: "הצלחתי לעשות זאת כתוצאה ממאמצים אדירים בהם נקטתי במהלך תקופה זו, כדי לעמוד בהתחייבויותיי. בין היתר, קיבלתי מאבי ז"ל סיוע כספי, מכרתי את בית המגורים המשפחתי שלי ושל רעייתי, מכרתי מקרקעין שניתנו לי במתנה מאמי וקיבלתי עזרה כספית מבני משפחה וחברים".

קרוב לעשר שנים חלפו מאז חתם דנקנר לראשונה על הסדר חוב עם הבנקים, שהעמידו הלוואות בהיקף של מיליוני שקלים לשתי החברות הפרטיות שבאמצעותן שלט בקונצרן אי.די.בי הציבורי. הסדר החוב המקורי עם הבנקים נחתם ב־2016, כאשר דנקנר לקח על עצמו להחזיר את החוב העצום בהיקף של 510 מיליון שקל לבנק הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי־טפחות, קרדיט סוויס ואגוד. דנקנר אמור היה להחזיר בשמונה השנים הראשונות להסדר 180 מיליון שקל, ואת יתרת החוב מתוך מרבית הכנסותיו בעתיד, ללא פרק זמן קצוב.
בפני בית המשפט פירט דנקנר לראשונה את הסכומים שהחזיר עד כה - ואת אלה שעוד לפניו. והם גדולים. 9 שנים אחרי, דנקנר פרע 103 מיליון שקל - סכום לא מבוטל, אך כזה המהווה כחמישית בלבד מחצי מיליארד השקלים שהתחייב להחזיר לבנקים.
הסדר החוב של נוחי דנקנר מול הבנקים
נחתם ב־2016
מאז הסכימו הבנקים מספר פעמים לדחות או לפרוס חלק מהתשלומים
510 מיליון שקל
הסכום שאמור להחזיר דנקנר מתוך הלוואות שניתנו לשתי חברות פרטיות בבעלותו
שני שלבים להחזר
הראשון: החזר של 180 מיליון שקל ב־8 שנים (103 מיליון שקל הוחזרו בינתיים). השני: יתרת החוב תוחזר מ־60% מהכנסותיו העתידיות של דנקנר לאורך חייו
המצב היום
דנקנר והבנקים במגעים לפריסה מחדש של יתרת החוב
מצב משפחתי מורכב
הכספים שקיבל דנקנר מאביו, שנפטר ב־2023, הם המקור המרכזי להחזרים עד כה - וגם לתוכניתו לפרוע את יתרת החוב בהמשך. במרכז הדיונים שהוא מנהל עם הבנקים עומדות זכויותיו בעיזבון של אביו. מכאן חששו מפני העיקולים על העיזבון.
בדיון סיפר דנקנר, כי הוא צופה לקבל לפחות 100 מיליון שקל מירושת אביו יצחק, הכוללת בעיקר נכסי נדל"ן. מתוך סכום זה הוא מתכנן להעביר לבנקים כ־90 מיליון שקל, המשקפים גם את הריבית שנצברה על החוב. מדובר ביתרת הסכום שנותר לו לשלם על החלק הראשון בהסדר החוב.
דנקנר שיתף את ביהמ"ש בכך שנכסי הנדל"ן בעיזבון, שהוא אחד ממנהליו, צריכים לעבור השבחה. בעת מימוש נכס, הכסף נכנס לקופת העיזבון, והוא מחולק בין היורשים. בעניין זה סיפר דנקנר כי בצוואת אביו כתוב מפורשות כי הכסף צריך להתחלק קודם בין 9 יורשים אחרים (ניתן להניח כי בני הדור השלישי), לפני שדנקנר ואחותו שלי ברגמן יקבלו את חלקם ביתרת הירושה.
הדברים עשויים לשפוך אור על המצב המורכב איתו מתמודד דנקנר בכל הנוגע ליחסי הכוחות במשפחתו, ולהשפעתם על חובותיו. בהקשר זה, באחרונה בוטלה פשרה בתביעה הייצוגית שהוגשה נגדו אחרי שדנקנר לא עמד באחד מתנאיה כשלא הצליח להפקיד ערבות מגיסו - איש העסקים עדו ברגמן, הנשוי לאחותו של דנקנר.
"הייתי משוכנע בתום לב כי הערב (ברגמן - ע' ג') יחתום על כתב הערבות כשיגיע המועד לכך, אך לצערי בחלוף הזמן השתנו הנסיבות והערבות לא ניתנה", הסביר דנקנר. בעקבות זאת, הפשרה בוטלה כאמור. "בניגוד לנסיון להשחיר את פניי, הייתי מעוניין בהסכם הפשרה", הצהיר.
הפודטק? "עסק נחמד"
ההליך בבית המשפט חשף גם את עיסוקו המרכזי של דנקנר מאז השתחרר מהכלא - זה שהוא בונה עליו כמקור נוסף להחזר החובות. מדובר כאמור בחברת הפודטק חושן, שהקים דנקנר עם אביו כשעוד היה בחיים ב־2020.
החברה פיתחה טכנולוגיה לגידול נבטים להזנת בעלי חיים במקומות סגורים, והקימה מפעל ביחד עם קיבוץ סער שבצפון, ליד נהריה. דנקנר משמש בחברה כיו"ר פעיל וכממלא מקום המנכ"ל. חתנו אנגלנדר, שליווה את דנקנר במיזמים עסקיים קודמים, עובד איתו גם בעסק החדש.
דנקנר ואביו השקיעו בחברה כ־15 מיליון שקל, ומאז ספטמבר 2024 היא גייסה ממשקיעים כ־2.7 מיליון דולר לפי שווי של 40 מיליון דולר לפני הכסף. לדנקנר תוכניות גדולות לגבי חושן: הקמת מפעלים נוספים בישראל והרחבת הפעילות בחו"ל. בדיון בביהמ"ש אמר כי "נוצר בה ערך נחמד". לדבריו שווי החזקותיו בחברה עומד על כ־100 מיליון שקל (מחזיק ב־63% מהמניות).
עד כמה זה יספיק להחזר חובות הענק? "חושן פודטק נראית כמו עסק מרשים ביותר, אבל אני לא יודעת עדיין לגבי שווי החברה הזו", אמרה השופטת יעקבי - ושלחה את הצדדים לתאם ביניהם לגבי ביצוע הערכת שווי. בשלב זה קיים סיכוי נמוך בלבד שדנקנר ועורכי דינו, ניר כהן, אמיר בן־ארצי ושיראל שוקרון, יגיעו להסכמות עם התובע רהב ועורכי דינו, אליאס וירון חיימוביץ', לגבי השווי של חושן. המשך הדיון בנושא מתוכנן להתקיים אחרי פסח.
דנקנר, הנחוש להשלים את המגעים עם הבנקים כמה שיותר מהר, צפוי להגיע לדיון הבא נחוש בדיוק כפי שהגיע לדיון השבוע. דומה כי מבחינתו אין עוד זמן להתעכב בדרך אל הקאמבק.
***גילוי מלא: גלובס הוא לקוח של בר הפצה שבבעלות עדו ברגמן, גיסו של נוחי דנקנר