להקת הנח"ל לפני נועה קירל ועומר אדם? גלית דיסטל אמרה - וצדקה

* מקור: אקו"ם

שם: גלית דיסטל־אטבריאן
מפלגה: הליכוד
מקום פרסום: מליאת הכנסת
ציטוט: "ברשימת השידור (של התאגיד), נועה קירל לא נמצאת ב־100 המקומות הראשונים"
תאריך: 10.4.25
ציון: נכון

לאחרונה ח"כ גלית דיסטל־אטבריאן קיימה ראיון בכאן ב', שאותו היא בחרה לקטוע כאות מחאה על המראיינים. לאחר מכן דיסטל־אטבריאן נשאה נאום בכנסת, בו תקפה את תאגיד השידור, לו היא ייחסה "פריווילגיה שמאלנית לבנה".

כראיה לכך, דיסטל־אטבריאן שלפה נתון: "ברשימת השידור (של התאגיד), נועה קירל לא נמצאת ב־100 המקומות הראשונים" - לעומת "אריק איינשטיין, חוה אלברשטיין ונורית גלרון" ש"נמצאות בעשירייה הראשונה".

על נאום זה נמתחה ביקורת, אך דיסטל־אטבריאן הוציאה פרסום ברשת X, בו הבהירה כי היא עומדת מאחורי הנתונים. בדקנו את הנתונים.

מהו תאגיד השידור הישראלי? לפי אתר התאגיד, תאגיד השידור הישראלי נולד ב־2015, כתוצאה מחקיקת חוק השידור הציבורי הישראלי ב־2014, וכיום הוא מוכר תחת המותג "כאן". בנוסף לשידורי הטלוויזיה (בערוצי כאן 11, כאן חינוכית ומכאן), תאגיד השידור מפעיל גם תחנות רדיו: כאן ב', כאן גימל, כאן 88, כאן תרבות (שהחליפה את רשת א'), קול המוזיקה, כאן מורשת ו־REKA כאן (תחנה שמשדרת בשפות זרות).

אם כן, פנינו לתאגיד השידור, אך בתאגיד אמרו לנו כי אין להם כלל נתונים בעניין. לכן, פנינו לאקו"ם - אגודת קומפוזיטורים מחברים ומו"לים למוזיקה בישראל. לפי אתר האגודה, אקו"ם נוסדה בשנת 1936 על־ידי היוצרים הבולטים בתקופתם, ביניהם: משה וילנסקי, לאה גולדברג, אברהם שלונסקי, אלכסנדר פן ומרדכי זעירא, במטרה לגבות תמלוגים עבור השימוש ביצירות והעברתם ליוצרים. הצורך בשמירה ובהגנה על קניין היצירה הרוחנית, קידום מעמדו החוקי של היוצר והשגת יעדים חשובים ליוצרים הם שהובילו להתארגנות קולקטיבית של כל היוצרים בישראל באקו"ם.

האגודה, לדבריה, שומרת על זכויות היוצרים של למעלה מ־2 מיליון יצירות ומייצגת מיליוני יוצרים - מלחינים, פזמונאים, משוררים, סופרים, מו"לים למוזיקה, מעבדים ומתרגמים בארץ ובעולם. המטרה של אקו"ם, כפי שהיא מגדירה זאת, היא לפעול לקבלת תמלוגים ראויים והוגנים עבור השימוש ביצירות ולחלקם ליוצרים.

באקו"ם הסבירו לנו כי איסוף הנתונים שלהם מתבצע על־ידי "מערכת אקו"ם און אייר" שמנטרת את כל שידורי הרדיו. כל היצירות מוטמעות במערכת, והמערכת מזהה כל יצירה ויצירה. המערכת פותחה על־ידי חברת BMAT, ולדברי אקו"ם, מרבית האגודות בעולם משתמשות בטכנולוגיה הזו על־מנת לקלוט המידע במדויק כדי לתרגם אותו אחר־כך לתמלוגים.

מי שאחראי באקו"ם על המערכת הוא עובד של יחידת המחשב של האגודה. אותו עובד מכניס שאילתא למערכת, מגדיר תקופה, תחנה וכל נתון רלוונטי אחר - ואז מקבל נתוני גלם. על נתוני הגלם נערך סינון - ואז מאחדים את הנתונים לפי ההשמעות.

לבקשתנו, באקו"ם העבירו לנו את הנתונים על 99 הזמרים המושמעים בכלל תחנות הרדיו של התאגיד השידור בשלוש השנים האחרונות, 2022-2024. ומה אומרים הנתונים?

ובכן, דיסטל־אטבריאן צודקת. באף לא אחת מהשנים, נועה קירל התברגה לרשימת 99 הזמרים המושמעים בתאגיד באף לא אחת משלוש השנים האחרונות. גם זמרים מפורסמים אחרים שאותם הזכירה דיסטל־אטבריאן - איתי לוי, אושר כהן ורותם כהן - אכן לא נכנסו לרשימה באף לא אחת מהשנים. עומר אדם, שגם אותו דיסטל־אטבריאן הזכירה כמי ש"זכה" במיקום נמוך, דורג ב־2024 במקום ה־73, ובשנתיים הקודמות במקום ה־87 (2023) וה־73 (2022)

ומי מוביל את הרשימה? גם כאן דיסטל־אטבריאן צדקה: בשלוש השנים האחרונות, היה זה אריק איינשטיין. אחריו במקום השני ניצב שלמה ארצי. ב־2024 יהודית רביץ התמקמה במקום השלישי, ואחריה אביתר בנאי ואהוד בנאי. חמשת הזמרים הללו היו בששת המקומות הראשונים גם בשנתיים הקודמות.

איך אפשר להבין את הנתונים הללו? להלן ההתייחסות של תאגיד השידור הישראלי: "תאגיד השידור הישראלי לא מפעיל רק רשת רדיו שמשמיעה מוזיקה פופולרית ובה כוכבי הפופ העכשוויים, אלא שמונה תחנות רדיו שונות שפונות למגוון רחב של קהלי יעד וצרכים של ציבור המאזינים - בהם רשת למורשת ישראל, רשת לעולים, רשת בשפה הערבית, רשת מוזיקה קלאסית, רשת אקטואליה ורשתות כאן גימל וכאן 88 שמתמקדות בעולמות מוזיקליים ובז'אנרים שונים.

"כפועל יוצא מכך, מגוון ההשמעות בתאגיד רחב מאוד וממוקד לפי אופיה של כל רשת - העורכים מתאימים כל שיר לשעת השידור, לתוכן העוטף, ולאופי התחנה ומאזיניה.

"יש להבין שברשימות האמנים המושמעים ביותר שמוצגת פה משוקללות כל ההשמעות מכל התחנות. לכן, אמן שזכה להשמעות רבות בשעות שיא בתחנה אחת כמו כאן גימל, למשל, עשוי להופיע פחות ברשימות הללו לעומת אמנים שיצירתם משתרעת על פני מספר עשורים, והיא עשויה להתאים למגוון רחב של שעות שידור, בשורת תחנות או ז'אנרים.

"יש לציין כי הרשימה שהועברה מתייחסת לאמנים ולא לתמהיל ז'אנרים או לשירים - למשל 'יוניקורן', השיר שנשלח על־ידי תאגיד השידור לייצג את ישראל באירוויזיון, זכה כ'שיר השנה' בשנת 2023, ובאותה השנה זכתה מבצעת השיר, נועה קירל, בתואר 'זמרת השנה' של גימל (בפעם השלישית ברציפות!).

"תאגיד השידור מחויב לגיוון גם בשידורי המוזיקה שלו, ואנו פועלים ללא הרף להרחבת הקולות החדשים, לצד שמירה על נכסי צאן ברזל תרבותיים ישראלים - ושינוי זה ניכר כל העת בשידורינו".

לסיכום, לפי נתוני אקו"ם, נועה קירל אכן לא נמצאת בין 100 המקומות הראשונים בשלוש השנים האחרונות. מי שהוביל את הרשימה בשנים 2022-2024 הוא אריק איינשטיין. לכן דבריה של דיסטל־אטבריאן נכונים.

היות שמצאנו שטענתה של ח"כ דיסטל־אטבריאן נכונה, לא פנינו אליה לבקשת תגובה.