האם 41% ממשרתי המילואים פוטרו ממקום עבודתם?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: נפתלי בנט
מפלגה: בנט 2026
פלטפורמה: סרטון ברשתות החברתיות
ציטוט: "(הנתון ש-41% ממשרתי המילואים פוטרו או נאלצו לעזוב את מקום עבודתם) זה בלתי נתפס"
תאריך: 3.4
ציון: לא נכון

השאלה כמה מהמילואימניקים איבדו את מקור פרנסתם היא שאלה שעולה על הפרק לא מעט מאז תחילת המלחמה. מסקר שפורסם על ידי שירות התעסוקה הישראלי עולים מספרים בנושא, אשר לא מעט פוליטיקאים ציטטו, כולל רה"מ לשעבר נפתלי בנט בראיון תדמיתי שבו המראיינת שאלתה שאלה שברור שמוזמנת מראש: "הנתון של 41% מהמילואימניקים שפוטרו". לכך, בנט עונה: "זה בלתי נתפס, ומאחורי המספר המטורף הזה יש עולמות שלמים". למרות שהמראיינת מציגה לו את הנתון, הוא מתייחס אליו כפי שהוא וברור שהוא הוצג כדי לאפשר לבנט להציג את משנתו בנושא, ואנחנו בוחרים להתייחס אליו כיוון שבנט בוחר במודע להדהד אותו, גם אם לכאורה מישהו אחר נוקב בו.

שירות התעסוקה בישראל הוציא הודעה לעיתונות על סקר שפורסם ב-30.3. סקר זה בדק את הנטל התעסוקתי והפגיעה הכלכלית שחוו המילואימניקים שענו על הסקר. על הסקר השיבו 841 מילואימניקים, שמתוכם 41% דיווחו על פיטורין או שנאלצו לעזוב את מקום עבודתם, 75% דיווחו על פגיעה כלכלית, וכ-60% דיווחו על תחושת חוסר ודאות תעסוקתית. זאת לעומת 17.9% שהביעו שביעות רצון מתפקידם. אך האם הסקר הזה מייצג את כלל מאות המילואימניקים בארץ?

נתוני הסקר שירות התעסוקה עלו בכותרות ותפסו תאוצה. בנט אינו היחיד שמדבר על הנושא. עוד פוליטיקאים, במיוחד מהאופוזיציה, ציטטו את המספרים, כולל: מתן כהנא, אביגדור ליברמן, ולדימיר בליאק, חילי טרופר, ועוד.

קודם צריך להגיד שאין ברצוננו לטעון ששאר המילואימניקים לא נפגעו כלכלית או פוטרו, או שאינם מרגישים חוסר ודאות במקום עבודתם. יש מספיק כתבות לאורך המלחמה המעידות על הקושי העומד בפניהם בעולם התעסוקתי כיום. אבל הסקר של שירות התעסוקה בישראל אינו משקף את כלל מערך המילואים ואינו מנסה לשקף זאת. הם אינם טוענים ש-41% מכלל מערך המילואים פוטרו או נאלצו לעזוב את עבודתם, אלא מציגים את ההתפלגות בתוך קבוצה ספציפית של משרתי מילואים.

אז ממה מורכב המאגר של הסקר? המילואימניקים שענו על הסקר הם אלה שפנו לתוכנית "ממדים לתעסוקה". תוכנית זו של שירות התעסוקה מיועדת לעזור בקידום הקריירה של מילואימניקים. כלומר, אלו שניגשו לתוכנית הם אלה שביקשו עזרה משירות התעסוקה בתחום התעסוקתי. הסקר אינו יכול לשקף תמונה מציאותית של כלל חיילי המילואים, שכן אלו שפנו לתוכנית כבר מבקשים עזרה בזירת התעסוקה. ייתכן שאלפי מילואימניקים שלא ענו ולא פנו לתוכנית, עשו זאת כיוון שיש להם עבודה יציבה ואין להם צורך בעזרה - ובכך, כנראה, שהרבה פחות מ-41% מהמילואימניקים פוטרו מעבודתם. אך גם תיתכן תמונה הפוכה, שבה מכלל המילואימניקים, הרבה פחות מ-17.9% חשים שביעות רצון ממצבם התעסוקתי.

כפי שסוקר בתחקירים קודמים של "המשרוקית", עד ספטמבר האחרון גויסו מאז תחילת המלחמה למילואים כ-300 אלף מילואימניקים, לפי אתר צה"ל. כלומר, מספר משרתי המילואים הנוכחי עומד על כ-10% מאוכלוסיית הגיל הרלוונטית, והסקר אינו מנסה לשקף את כלל 300 אלף המילואימניקים. אך עדיין יש כ-345 מילואימניקים מתוך 841 שאיבדו את עבודתם, כ-630 שחוו פגיעה כלכלית וכ-505 מילואימניקים שחשים חוסר ודאות במקום עבודתם - אינם מספרים בודדים כשלעצמם. עם זאת, 41% אחוז מהמילואימניקים איבדו את עבודתם, היו מדברים על מספרים בסביבות ה-123 אלף. סביר להניח שמספר כזה של מפוטרים היה מעורר תשומת לב גדולה עוד לפני הסקר.

מטעם רה"מ לשעבר נפתלי בנט לא נמסר תגובה.

לסיכום, המספרים שבהם נוקבים בנט ופוליטיקאים אחרים נלקחו ללא ההקשר הרחב של הסקר. אי אפשר להסיק מכך ש-41% מכלל המילואימניקים איבדו את מקום עבודתם. לכן, טענתו של בנט לא נכונה.