חדשות טובות לחיות המעבדה: מינהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) הודיע שהוא מתכנן לוותר בהדרגה על ניסויים בבעלי חיים, תחילה עבור תרופות מבוססות נוגדנים ובהמשך עבור כלל התרופות. ההחלטה צפויה להאיץ ולשפר את תהליך פיתוח התרופות, אולי אף להוזיל אותו, ויש בה הזדמנויות לשוק הישראלי. מתי כל זה קורה ומי המרוויחים העיקריים? עשינו סדר.
● הניסוי בגלולת ההרזיה שהצליח יותר מהמצופה
● חדשות הביומד | רצים מרתון? לא בטוח שתשמחו לקרוא את המחקר הזה
מדוע הוחלט להפסיק את הניסוים בבעלי חיים?
לצד הבעיות האתיות, הניסויים האלה נעשו עם השנים פחות ופחות רלוונטיים. "כ־90% מהתרופות שיעברו בהצלחה ניסויי בטיחות ויעילות בבעלי חיים ייכשלו באחד מניסויי ההמשך בבני אדם ולא יגיעו לשוק", אומרת ד"ר טל לייבוביץ ריבקין, סמנכ"לית התפעול ב־DenovAI מקבוצת AION, המפתחת פלטפורמה מבוססת AI וביופיזיקה לגילוי תרופות. הנתון הזה מצוטט גם במסמך ה־FDA ומוכר בתעשייה.
"בעלי חיים הם בסופו של דבר לא כל כך דומים לבני אדם", אומרת לייבוביץ ריבקין, "וזה נכון במיוחד במחלות מורכבות כמו אלצהיימר או סרטן". כדי להתגבר על ההבדלים פותחו "חיות מודל", שיוצרים אצלן במכוון מחלות דומות יותר לאלה של בני אדם, אך לדברי לייבוביץ ריבקין, "המודלים הללו משקפים את ההבנה שלנו את המחלה, שאינה מושלמת, והחיות החולות מאוד דומות זו לזו". לפעמים מודל כזה יכול לבלבל את המדענים במקום לעזור להם. במקביל, התרופות עצמן נעשו בעשורים האחרונים מורכבות יותר וניסויי החיות מנבאים פחות טוב את יעילותן.
מה יחליף את הניסויים בבעלי חיים?
מסמך ה־FDA מצביע על שלושה חידושים. בינה מלאכותית, מילת הקסם של התקופה, היא אחד מהם. באמצעות AI ומערכות ביג דאטה ניתן לבנות מודלים מדויקים של מערכות בגוף האדם, ואז לשאול את המערכת מה יקרה אם נוסיף משתנה חדש: התרופה. אפשר גם לבנות "תאום דיגיטלי" למטופלים שונים ואז לבצע את הניסוי על מדגם של בוטים, שכל אחד מהם מייצג חולה אמיתי. הטכנולוגיה הזאת אינה מושלמת, אבל היא כבר היום מניבה בחלק מהמקרים תוצאות טובות יותר מהניסויים בחיות.
ImmunAI הישראלית היא מהמובילות בפיתוח של מודלים ממוחשבים כאלה.
הטכנולוגיה השנייה שציין ה־FDA היא אורגנואידים - דמויי איברי אדם שמגודלים במעבדה. החברות הישראליות Qris ו־Tissue Dynamics מובילות בשילוב בין הטכנולוגיה הזאת למודלים הממוחשבים.
ד"ר ענת גלוברזון וד"ר אריק שפרוט, חוקרת ראשית וחוקר בכיר מהמעבדה לאימונולוגיה באיכילוב, מעידים שכבר היום הם עובדים עם אורגנואידים ומתחילים לחבר כמה מיני־מערכות כאלה יחד. "הטכנולוגיה הזאת רלוונטית יותר בחקירת ההשפעה של תרופות על מערכות כמו כבד, כליה וכלי דם. מערכת החיסון מבוזרת יותר בגוף וקשה יותר לשחזר אותה בצלחת", הם אומרים.
מקור המידע השלישי הוא מדינות אחרות. לפי התוכנית, לראשונה ניתן יהיה להציג תוצאות מניסויים במדינות זרות במסגרת הגשת המוצר לאישור בארה"ב, וכך לקבל פטור מחלק מניסויי החיות המתחייבים מהפרוטוקול הקיים.
מה לוחות הזמנים לשינוי?
בשנה הקרובה יערוך ה־FDA פיילוט שבמסגרתו חברות המעוניינות להפחית את הניסויים בבעלי חיים יוכלו להגיש הצעות חלופיות, והמינהל ילווה אותן בבניית תוכנית שמקובלת עליו. בסוף השנה, ייכתבו קווים מנחים חדשים לניסויי בטיחות. ב־FDA מאמינים שהשינוי הזה יתמרץ השקעה בטכנולוגיות החלופיות ובהוכחת יתרונן על פני הניסויים בבעלי חיים.
היעד המוצהר: בתוך 3־5 שנים רוב החברות לא יידרשו לניסויים בחיות להוכחת בטיחות בנוגדנים. בהמשך, הכוונה היא ליישם את הגישה הזאת בכל סוגי התרופות ובניסויי יעילות.
כיצד ישפיע השינוי על תעשיית התרופות?
לפי מסמך ה־FDA, ניסויים בחיות להוכחת בטיחות הנוגדנים אורכים בין חודש לחצי שנה, והם מבוצעים בממוצע בכ־144 קופי אדם, בעלות של כ־50 אלף דולר לכל אחד.
"לפעמים חוקרים בוחרים במודלי חיה מסוימים כי הם רגילים אליהם או כי יש להם יוקרה מסויימת, ולא כי אלה המודלים בעלי כושר הניבוי הטוב ביותר", אומר נועם סולומון, מנכ"ל ImmunAI. "הרגולציה החדשה יכולה לאתגר ואפילו לשבור בהמשך את הקיבעונות הללו". התקווה הגדולה עוד יותר היא שעם הזמן, המודלים החדשים יהיו מדויקים וטובים יותר, וכך יחסכו המון כישלונות והמון כסף לתעשיית התרופות. כשפיתוח התרופות זול יותר, גם עלותן לציבור עשויה לרדת.
"חברת מרק הגרמנית הודיעה לאחרונה שכל תרופה שלה תיבחן לפני ניסוי בבעלי חיים על המערכת שלנו לניבוי השפעתה על הכבד", מספר יצחק (צחון) בנטואיץ', מייסד ומנכ"ל Qris. "אנחנו מקווים שבעתיד, המערכת לא רק תקדים את הניסויים אלא גם תחליף אותם".
"הנושא הזה כבר קורם עור וגידים, מילולית", אומר פרופ' קובי נחמיאס, מייסד טישו דיינמיקס. "המודל שלנו כבר מסוגל לחזות 96%־98% מהרעילות של תרופות".
לדברי נחמיאס, אם הטכנולוגיות הללו יקבלו מימון ודחיפה קדימה יהיו להן עוד המון יתרונות בהמשך: זיהוי מראש של סיכון להיכשל בניסויים בבני אדם, איתור הסיבות לכישלונות בניסויים מתקדמים והצעת פתרונות, במקום להשליך את התרופה לפח, וגם הבנה טובה יותר של מנגנון המחלה. "אפשר לבנות מוח ולראות איך מתפתח בו אלצהיימר", הוא מדגים. "זה חוסך לנו את כל השאלות של מהו באמת הגורם ומה תוצר הלוואי של המחלה, ונדע בדיוק איפה להתערב".
מה יכול הביומד הישראלי להרוויח מהמהלך?
"ה־FDA לא פרסם את המסמך בחלל ריק אלא רק אחרי שהתפתחה תעשייה שלמה של חברות שמציעות חלופות לניסויים בבעלי חיים", אומרת גלוברזון, "וחברות ישראליות מובילות בכל הסוגים של הפתרונות הללו".
לייבוביץ ריבקין מציינת שבעקבות ההנחיות החדשות צפוי להיכנס יותר כסף לתחום ומזכירה שבשנים האחרונות טיפחה רשות החדשנות את תחום הביוקונברג'נס והקימה מאגד למחקר ולפיתוח של אורגנואידים. "זה בהחלט שם אותנו על המפה. זו ממש שעת הכושר להוביל את התחום".
השינוי רלוונטי גם לחברות ישראליות שמפתחות את התרופות עצמן ומגייסות בדרך כלל סכומים נמוכים יותר בתחילת דרכן. הסרת החסם של ניסויים בבעלי חיים והקירבה לטכנולוגיות חלופיות מתקדמות עשויה להקל עליהן בדרך לשוק.
עוד רווח אפשרי לישראל הוא הנכונות של ה־FDA להסתמך על רשויות רגולטוריות אחרות. משרד הבריאות כבר ציין שבכוונתו לבחור תחומים ספציפיים שבהם ישראל תפעל להיות חלוצה רגולטורית ותזמין חברות לערוך כאן ניסויים ראשונים. החלטת ה־FDA עשויה לתת לניסויים הללו ערך רב יותר במסלול האישור של התרופה.
האם הצעד ריאלי?
"אין לי ספק שכבר ב־2035 יפתחו תרופות בצורה אחרת לגמרי", אומר סולומון, אך מזהיר: "על מה שיש מוותרים רק כאשר יש משהו יותר טוב. החברה שלי יכולה להרוויח מהמהלך, ובכל זאת אני אומר - המהלך הזה צריך להיעשות בזהירות. עדיין יש תחומים שדורשים ניסויים בבעלי חיים. אסור להתמכר לשיטה כזאת או אחרת ולזרוק לפח שיטות טובות לפיתוח תרופות. צריך להביא כמה שיותר מידע מכמה שיותר כיוונים. בינה מלאכותית יכולה לעזור לקבל את ההחלטה מתי צריך לעשות ניסוי בבעלי חיים ומתי לא".
סולומון מוסיף ש"הרגולטור הוא לא חזות הכול", וממליץ לחברות להמשיך לבצע ניסויים בבעלי חיים גם אם הרגולטור אינו דורש זאת, במקרה שהחברה השתכנעה שהדבר נחוץ כדי לקבל החלטות נכונות לגבי התרופות שלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
