הוא ניהל את קרן ההשקעות של היזם הנודע ומאמין: "טראמפ מרוויח מגרימת כאוס", וזו הסיבה

אריק ויינשטיין הוא דמות שאי אפשר לתחום בקטגוריה אחת. הוא מתמטיקאי, איש פיננסים ואינטלקטואל ציבורי, בעל דוקטורט בפיזיקה מתמטית מאוניברסיטת הרווארד, שהתפרסם בזכות חשיבתו הלא שגרתית וביקורתו החריפה כלפי הממסד האקדמי והכלכלי בארה"ב. הוא כיהן במשך שנים כמנהל קרן ההון סיכון של פיטר ת'יל (Thiel Capital), והוא אחת הדמויות המשפיעות והחידתיות בעמק הסיליקון. עם זאת, הוא מוכר לציבור בעיקר בזכות רעיונותיו הרדיקליים על קיפאון החשיבה במערב והצורך לנער את המערכת.

● עם כמעט 4 מיליארד דולר בכיס: הפוליטיקאי ששם עין על הבית הלבן
● הסודות האפלים ודמי השתיקה: כך מנהל אילון מאסק את 14 ילדיו ואימהותיהם

בשיחה איתנו, שהתקיימה לרגל ביקורו בישראל במסגרת כנס הקריפטו Building Blocks שמובילה קרן ההון סיכון קוליידר, ויינשטיין היהודי־אמריקאי מתייחס לאנטישמיות הגוברת בארה"ב ולמשבר המכסים, מסביר מהי עמדתו על הכלכלה והחברה בישראל, מדבר על עתיד הקריפטו ומבהיר למה הבינה המלאכותית צפויה להרוג את כולנו.

התחלנו את השיחה עם נושא שמסעיר את הרשתות בשבועות האחרונים. בוויכוח סוער שהתנהל בפודקאסט של ג'ו רוגן, התעמתו הסופר הבריטי דאגלס מארי והקומיקאי האמריקאי דייב סמית' סביב הסכסוך בין ישראל לחמאס והצורך במידה מסוימת של מומחיות וידע כדי באמת לדון בכך. מארי טען שלסמית' אין סמכות לדבר על הסכסוך הישראלי־פלסטיני מאחר שמעולם לא ביקר באזור - מה שהוביל לדיון רחב בארה"ב ובעולם על ערכם של ניסיון אישי מול פרשנות מרחוק.

"לא אהבתי את זה. זה היה אירוע לא נעים למשתתפים", אומר ויינשטיין, שאגב שהה כשנתיים בירושלים בשנות ה־90, כפוסט־דוקטורנט באוניברסיטה העברית. "התחושה שלי היא שכולנו דנים למעשה בעמדות גרועות שננקטו עם ידע לא מספק. במקום שבו דברים חשובים משתנים דקה אחר דקה, שבוע אחר שבוע, זה מוזר שמישהו כמוני שלא היה כאן הרבה זמן יאמר 'הרשו לי לספר לכם על החברה הישראלית'".

הנהירה להייטק: "ישראל צריכה מוחות גם בצבא"

ויינשטיין לא ביקר בישראל כ־30 שנה. "הרבה השתנה כאן מאז", הוא אומר, ומציין כי "הדבר הראשון שבלט לי לעין הוא חוסר האיזון בין המעמד העסקי לבין המעמד האינטלקטואלי, הפוליטי והצבאי. אני מודאג מכך שהגאווה של תל אביב, ההייטק, מחללת את הכישרון שדרוש לדיפלומטיה ולאסטרטגיה".

למה הכוונה?
"הרבה מאוד מוחות, באופן שנראה לא בהכרח פרופורציונלי, הולכים להייטק, וכל שאר הסקטורים נותרים ללא המוחות הדרושים להם. זה אתגר רציני עבור ישראל, שחייבים להיות לה אנשים טובים יותר בצבא אם היא לא רוצה להיות מופתעת שוב. היא חייבת אנשים טובים יותר בקבוצת התכנון האסטרטגי לטווח הארוך שלה, בתוך הממשלה, אם היא רוצה להרגיש בטוחה. אני לא מבין איך אפשר לגרום לכולם ללכת לטכנולוגיה. זה לא הגיוני. השוק החופשי לא יוכל לראות את ההישרדות שלך כמדינה בטווח הארוך. יש השפעות חיצוניות לא מתומחרות, כשלי שוק, וישראל לא יכולה להרשות לעצמה את האשליה שהיא שוק בראש ובראשונה ומדינה רק אחר כך".

זה מביא אותי ל־7 באוקטובר. רבים חשבו שהעולם יהיה איתנו, אבל די מהר החלו הפגנות נגד ישראל. איך אתה רואה את הדבר הזה?
"מעולם לא פגשת מהפכנים לפני כן? איכשהו יש לנו שמאל מהפכני שנעשה מכובד וראוי בעיני רבים כאן, והוא השתלב במפלגה הדמוקרטית באופן די נוח. בדיוק כמו שיש לך ימין נאצי שעדיין לא נזרק מאוהל ה־MAGA הרפובליקאי. אז יש לך נורמליזציה של תנועות מהפכניות קיצוניות מאוד שמאורגנות וממומנות היטב".

כאן ויינשטיין עובר לבקר את קברניטי המדינה: "אני ממש לא אוהב להגיד את זה לישראלים, אבל האויב התעלה עליכם בחכמתו בעניין הזה. בני הדודים שלכם הם לא בדיחה, ואתם לא יכולים להתגאות באינטלקט שלכם ולאפשר לעצמכם להיות מנוצחים על ידי אנשים כמו סינוואר. זה דבר אחד לקבל מכה אכזרית ב־7 באוקטובר, וזה דבר אחר לגמרי להעמיד את עצמך במצב שאותו דבר יקרה לך שוב בעתיד - כי אתה פשוט לא יכול לתת מספיק אסטרטגיה אינטלקטואלית כדי לנצח.

"אני חושב שיש משהו שחמאס הבינו - וזה שיש הרבה אנשים שפשוט מתלהבים ממותם של יהודים. ויש רגע שבו אתה צריך להגיד 'כל הכבוד' לאנשים שאתה מתעב, כך מתקיימים דברים מוזרים כמו 'קווירים למען פלסטין'. אנשים אומרים לעצמם 'הם לא יודעים מה היה קורה להם בעזה, הם מבולבלים ובורים'. אבל התשובה היא לא, הם לא מבולבלים ברמה הזו. הם הסכימו לצעוד יחד עם חמאס ודומיו את הצעדים הראשונים לקראת המהפכה. הם יודעים שהם ייפרדו מתישהו, אבל מנקודת המבט שלהם חמאס היא קבוצת האנשים הראשונה שסוף סוף היה לה אומץ לפעול".

אחרי הטבח כתבת שחמאס מעוניין בכך שישראל תהרוג כמה שיותר מאזרחיו.
"כן, כי אחרת המהלכים של חמאס לא הגיוניים מההתחלה. כל האנשים שתומכים בהתנגדות לא מבינים שהם חתמו על צו המוות שלהם. אני הייתי בישראל בתקופה שבה אנשים מתאבדים הם משאב, ועד היום אומרים בעזה 'אנחנו ננצח כי אנחנו אוהבים את המוות יותר ממה שאתה אוהב את החיים'. האמריקאים אומרים 'לא, אף אחד לא באמת מתכוון לזה', ואני אומר לעצמי - לא פגשתם אותם. אם הייתם פוגשים אותם, הם היו מסבירים לכם הכל בצורה רציונלית לחלוטין. והדבר הזה פשוט שובר את התודעה המערבית".

ההזדמנות שהתפספסה אחרי 7 באוקטובר

ויינשטיין אמר לאחרונה שהתקשורת בארה"ב מראה גרסה מאוד סטרילית של המציאות, ונזכר איך כילד אביו כיבה להם את הטלוויזיה כאשר הראו תמונות מווייטנאם של ראשים כרותים של חיילים אמריקאים. "מה עשתה ישראל עם הסרט שלה מ־7 באוקטובר? למה ישראל לא הראתה לעולם את מה שחמאס עשה באותו יום? הסרטונים שחמאס עצמו צילם מוכיחים דברים שמפיצי הקונספירציות ברשתות טוענים שלא התרחשו. ישראל אומרת 'זה שקר', אבל לא מראה את זה בשום צורה. ועכשיו אנשים קוראים לכם שקרנים. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את רמת החולשה הזו".

לדבריו, "לישראל היה רגע אחד שבו הייתה יכולה להראות לכל המפגינים האלה כמה הם שוגים - הרגע שבו נסראללה חוסל וראינו מחזות של ערבים ודרוזים שמחלקים ממתקים כדי לחגוג את מותו. התחושה שלי היא שזה הראה לכל שמאלן אמריקאי שטען שישראל היא כובש שנשלח מאירופה, שלא - שזה אזור נזיל ומורכב ואתם לא מבינים כלום. והרגע הזה לא נוצל".

ויינשטיין, אגב, טבע ב־2018 את המושג "רשת האינטלקטואלים האפלה" (The Intellectual Dark Web) - קבוצה לא רשמית של אינטלקטואלים המזוהים עם התנגדות לקונצנזוס המחשבתי בתקשורת ובאקדמיה, בהם סם האריס, ג'ורדן פיטרסון ובארי וייס.

כתבת לאחרונה שרשת X הפכה לבלתי נסבלת עבור יהודים. מה לדעתך קורה שם?
"ובכן, יש כאן מצב שבו אנשים מבולבלים לגבי איך חופש הביטוי עובד. ראשית, זה לא עובד עם אנשים אנונימיים. אתה לא יכול לתת להמוני אנשים להיות אנונימיים ברחוב למשל, כך שכל אחד ירגיש חופשי לצעוק את מה שלא היה לו אומץ אם לא היה אנונימי. לא היית יכול לחיות את חייך. וזה מה שקורה היום ב־X".

ויינשטיין מוסיף כי "חשוב מאוד שתרבות תשמש לריסון הרע, ואני מתכוון לרעיונות המסוכנים ביותר, והתרבות שלנו כיום עושה את ההפך. מה שצריך זו תרבות שתשתמש בהימנעות, בהרתעה, בצורה נבונה. ומה שקרה עם תנועת ה־Woke זה שהם יצרו תרבות ביטול שהענישה והרחיקה אנשים על עמדות שלעיתים קרובות לא היו נוראיות. כשנוצרה התרחקות אפילו על אמירות קלות דעת, הבנתי שאין לכם מושג מה הולך לקרות בעוד 10 שנים. אנחנו נאבד את היכולת של התרבות לגרום לאיפוק כלפי רעיונות מסוכנים".

האתגר, אומר ויינשטיין, הוא כי "לכל אמריקאי יש מקום מיוחד בלב לתיקון הראשון לחוקה שמעגן את חופש הביטוי. אנחנו לא רוצים לקבוע כללים לגבי מה שאנשים יכולים להגיד ומה לא. לכן זה קריטי לוודא שהתרבות מעכבת את הדחפים הגרועים ביותר שלנו - וזה כשל לחלוטין. ואז מגיעה תנועה חדשה שמשתמשת בתרבות הביטול ובעובדה שיש לנו חופש ביטוי - כדי להתמודד עם הבעיה הזו ש'כולנו נשלטים על ידי היהודים'.

"זה מוזר בעיני שכל כך הרבה אנשים מרגישים שכל חייהם נשלטים על ידי היהודים. אנחנו לא חסרי אונים, נכון שיש לנו השפעה, אבל הרבה מזה קשור לזה שאנחנו רוצים לשרוד. אין לאנשים מושג כמה אנרגיה יהודית מושקעת בשאלה איך אנחנו לא נהרגים. ובתגובה אנשים צועקים 'אתה מנסה לשלוט בדיבור'. לא, אנחנו פשוט לא רוצים להירצח בפוגרום הבא. ראינו מה קרה אחרי 7 באוקטובר. אם אפשר לעשות את זה לילדים בפסטיבל מוזיקה ואנשים יגידו 'ההתנגדות בעזה היא גיבורה', כמובן שנרצה לשלוט בזה - כי זה טירוף פתולוגי".

אילון מאסק אומר שהוא רוצה לשמור על חופש הביטוי.
"את העניין הזה אני לא מבין. יש לו מוצר AI ויש לו תיאוריה, שהוא קבע, שהיא ש'אתה זכאי לדיבור, אבל לא לחשיפה (Reach)'. למה הוא לא יכול להגדיר את Grok (מודל הבינה המלאכותית של xAI של מאסק, א"ו) לזהות אנשים עם סמלים אנטישמיים בפרופיל שלהם ולדחוק אותם למטה ברמת החשיפה? זו אפילו לא שאלה ברמת AI, זו שאלה ברמת הביטוי הרגולרי. למה אני צריך לראות בפיד שלי תמונות אנטישמיות שקוראות להשמדת היהודים? האם היוזר הזה זו קטאר? או אולי ילד במרתף באומהה? אין לי מושג, אבל אני לא צריך לראות את זה".

"במדינות סוציאליסטיות תמיד יהיה אי־שוויון"

אני פונה עכשיו לתחום הכלכלי. במהלך הביקור בישראל נפגשת עם הרבה אנשים מהעולם העסקי. איך היית מאפיין את הכלכלה המקומית ממה שראית?
"אני אוהב את העובדה שעולם הסטארט־אפים משמר את רוח הקאובוי והחלוציות שראינו בארה"ב ובדור של 1948 בישראל. החברה הזאת מייצרת גאונים שיוצרים רעיונות חדשים ומנסים דברים חדשים. וזה מדהים שבמדינה קטנה עם מעט מאוד מקום לטעות יש הרבה סובלנות לכישלונות, יש מקום אדיר להיכשל. זה נס. זה באמת הרשים אותי".

ויינשטיין, שבזמן ביקורו בישראל שהה בתל אביב, מדבר על הפערים ששם אליהם לב. "התארחנו ליד שוק הכרמל, וכשהלכתי לפרברים הצפוניים של תל אביב, שבהם הדברים נוצצים לעומת שכונות אחרות בעיר, זה היה מרתק לראות את הניגוד ואת הצורה שבה אנשים בוחרים לחיות את חייהם", הוא אומר. "אי השוויון היה מאוד בולט בין היאפים להיפים אפילו בתוך תל אביב. ובאמת אין מה לעשות, במדינה שיש סוציאליזם בדנ"א המייסד שלה, תמיד יהיה אי־שוויון אדיר".

"אני חושב שאנשים עדיין נמצאים באובך של 7 באוקטובר", מוסיף ויינשטיין, "בתחושה של אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לחזור. אבל ממה שראיתי חלק גדול מהישראלים חזרו כבר ל־6 באוקטובר. אנשים פשוט לא מסוגלים להמשיך להחזיק בסוג כזה של לכידות חברתית".

לאחרונה דיברתי עם כמה אנשי הייטק שסיפרו שלא ידעו איך יצליחו לעבוד עם המילואים והאזעקות, ובסוף זה דווקא חישל אותם.
"זה מצחיק, כי אנשי הייטק עושים אנלוגיה להקמת סטארט־אפ ואומרים 'זה כאילו כל יום הוא קרב חדש'. ואחרי שהיינו בכנס שבו באמצע האירוע הוכנסנו למקלט, ובתוך המקלט אנשים לא הפסיקו לדבר על בלוקצ'יין - אתה מבין שיש כאן משהו. לקח לי זמן להבין שאנחנו תמיד מדברים על כת המוות שמקיפה את ישראל, אבל ישראל אשמה גם בהיותה כת החיים הכי פתולוגית בעולם. זה כל כך חי שאפילו המקלטים והטילים לא מונעים מאנשים לעשות עסקים. והתחושה שלי לגבי זה היא שזהו סיר הלחץ שכולם רוצים שאנשים יהיו מודעים אליו בסטארט־אפים. וישראל היא לא רק אומת הסטארט־אפים, בגלגולה המודרני היא עצמה סטארט־אפ".

רציתי לשאול אותך גם על פיטר ת'יל. אתה יכול לספר לנו קצת על מאחורי הקלעים, על מערכת היחסים שלך איתו? איך זה לעבוד בשביל מישהו כזה?
"לא".

 היזם המיליארדר פיטר ת'יל / צילום: ap, Rebecca Blackwell

הייתי חייב לנסות. מה בכל זאת תוכל לספר עליו?
"תראה, פיטר הוא מישהו שאני עובד איתו, הוא אחד החברים הכי קרובים שלי, אחד האנשים הכי מבריקים שקיימים. ההרגשה שלי לגבי זה שאתם פשוט צריכים לעבוד קשה ולהביא אותו לישראל".

"בכנות", מוסיף ויינשטיין, "אגיד לך משהו שבאמת חשוב לדעת על הטובים במעמד המיליארדרים שלנו: הם מורעבים לרעיונות נהדרים. ברגע שקנית את המטוסים והצעצועים ואת הבתים והחופשות וכל הדברים האלה, אם אתה באמת חכם אתה משתמש במשאבים שלך כדי לנסות למצוא רעיונות חדשים. ואז אתה מנסה להפוך את הרעיונות האלה לכסף - כדי שתוכל למצוא עוד רעיונות חדשים. אתה מכור לרעיונות. לדעתי לישראל יש הרבה מה להציע לפיטר ת'ילים של העולם. היזמים צריכים להיות נודניקים ולהודיע להם שהם עומדים ברצונות הספציפיים שלהם.

"עוד משהו, אני תמיד יכול לדעת אם מישהו מסתכל על הארנק של פיטר, במקום לדבר איתי או להקשיב לרעיונות שלו. ואם זה מה שהוא רוצה, זה לא יעבוד. יש אנשים עשירים יותר מפיטר. לדעתי, אם אתה רוצה לדבר עם פיטר - אתה מנסה לדבר עם אחד האנשים החכמים ביותר עלי אדמות. והדברים החכמים שהוא אומר יכולים להתפספס אם שואלים את השאלות הבנאליות שבדרך כלל נשאלות".

סקפטי לגבי מהלכי טראמפ, אך תומך בארה"ב

טראמפ עצר את תוכנית המכסים העצומה שלו למשך 90 יום. לדעתך, כמי שמכיר את המעגל הקרוב סביבו, מה יקרה אחרי 90 יום? אתה סבור כמו אנשים דוגמת ביל אקמן שזה רעיון גרוע?
"אני מכיר את המעגל הקרוב שלו, אבל אני לא מכיר את הנשיא טראמפ. שמת אותי במצב מביך. למרות שאני מאוד סקפטי לגבי מה שטראמפ עושה עם המכסים, אני אמריקאי ותומך בארה"ב ולכן ממש לא אוהב לבקר את הנשיא שלי בראיונות לאמצעי תקשורת מחוץ לארה"ב".

ובכל זאת?
"אגיד כמה דברים שצריכים להיות ברורים באופן כללי. קודם כל, בראש שלו טראמפ מרוויח מגרימת כאוס. למה? כי הוא היחיד שיודע איך הוא הולך לפתור את הכאוס. אם אתה יוצר זרם קבוע של כאוס, שרק אתה יודע איך הוא ייפתר, יש לך כל הזמן יתרון על פני כולם. הבעיה היא שאתה הולך לעצבן את כל החברים שלך ואת כל מי שתלוי ביציבות. אני מניח גם שטראמפ כל הזמן מנהל משא ומתן כי יש לו איום אמין שהוא יעשה משהו כל כך מטורף שכל שאר השחקנים לא יוכלו לצפות את זה או לטפל בזה".

כאן ויינשטיין מנסה לנתח מה טראמפ ויועציו באמת רוצים להשיג במהלכים שלהם. "ישנו רעיון שיכול להיות לנו שלום תרמו־גרעיני קבוע באמצעות תלות הדדית בין מדינות. שאם רק נהיה תלויים מדי אחד בשני מכדי לצאת אי פעם למלחמה, נוכל לחיות על הפלנטה הזו ללא הגבלת זמן. הרבה אנשים לא אוהבים לחיות בעולם 'משוחרר' ולא בהכרח חושבים שזה בריא טכנולוגיות חדשות, פלאים חדשים, שווקים חדשים, הזדמנויות חדשות - זה עשוי להיות מסוכן מבחינתם.

 בורסת וול סטריט. ''טראמפ לא מנסה להפיל את הבורסה, אך זו אופציה ריאלית בעיניו'' / צילום: ap, Richard Drew

"כתוצאה מכך, ההשקפה שלי היא שטראמפ עומד לנהל משא ומתן מחדש על הכל מהנקודה של חיוניות גבוהה יותר ופחות תלות הדדית. מנקודת המבט שלו יש לארה"ב שרשרת אספקה שנמתחת כל הדרך אל העורף של סין. זה שלילי כי זה אומר שאתה פגיע למהלכים של סין, בעוד שההשקפה הישנה הייתה שזה דווקא חיובי כי כך סין וארה"ב לא יוכלו להרשות לעצמן לצאת למלחמה אחת בשנייה. אני חושב שמה שטראמפ רואה זה שאנחנו תלויים זה בזה מדי. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שסין תפגע בנו ואז נגלה שאנחנו תלויים בהם יותר מאשר הם בנו. ומה שאנחנו רואים זה הוא שהוא מוכן לשאת בעלויות אדירות כדי לעשות דברים שלא צוינו בפני הציבור".

למשל?
"אחת מהן עשויה להיות להקריס לחלוטין את שוק המניות כדי לעזור ל־Rust Belt America (חגורת החלודה, א"ו) להרוס את מה שנשאר מהסכם הסחר שחיבר בין ארה"ב, קנדה ומקסיקו". לויינשטיין יש ביקורת רבה על הסכם הסחר הזה אך האנשים שעיצבו אותו מזמן לא נמצאים בממשל או במעגלים הקרובים לו, "וכתוצאה מכך, בין השאר, אין כאן מי שיסביר לטראמפ, הנה המערכת שאתה הורס. הנה איך זה באמת עבד".

כספי הפנסיה שלי ושל רבים בישראל ובעולם מושקעים ב־S&P 500. יש סיכוי שטראמפ מחפש להפיל את הבורסה ונפסיד את כל הכסף?
"אני לא חושב שהוא רוצה להפיל את שוק המניות, אבל הוא כנראה מכיר בכך שנתוני הכלכלה של ארה"ב אינם בני קיימא, ולדעתי הוא לוקח את האפשרות הזו כאופציה ריאלית. במקומו, הייתי אומר לכולם בארה"ב להתכונן לתקופה קשה ואז אפשר להגיד 'אמרתי לכם'. אבל נראה שהחבר'ה האלה פשוט רוצים לערוך ניסויים בלתי מבוקרים בטירוף. זה מוזר אבל יש אמונה שטראמפ ומאסק הם אנשים קסומים שיודעים מה הם עושים עד הסוף. אבל הם לא יכולים להיות כאלה חכמים, כמו שגם עם מחשבי העל הטובים ביותר אי אפשר לדמות מערכת עם כל כך הרבה חלקים נעים ואינטראקציות לא ליניאריות רבות בין מגזרים שונים. אין שום סיכוי בעולם שתוכל לדעת מה אתה עושה על ידי משחק מסוכן ברמה זו. אנחנו לא יכולים לפתור את בעיות העומק בכלכלה שלנו כל כך בקלות.

 אילון מאסק / צילום: Associated Press, Matt Rourke

"אני מקווה שזה יעבוד, שנוציא את השמפניה ונתגאה בעובדה שטראמפ הצליח. אבל זה לא יהיה כך כי הוא ידע מה הוא עושה. אף אחד לא יכול לקחת את הסיכונים האלה, לא מאסק, לא טראמפ, וגם לא איינשטיין, ניוטון, אפלטון או אריסטו. זה פשוט מעבר לכל מה שכל אחד יכול לחשב".

"הבעיה היא הרעיון שהבורסה רק עולה"

אז איך אנחנו צריכים להסתכל על שוק המניות היום? איך אתה עצמך בוחן את השוק כשאתה חושב מה לעשות עם ההשקעות שלך?
"קודם כל, צריך להפנים שהכל עניין של שער חליפין. הדרך הנכונה לדווח על מפולת בבורסה היא 'היום הדולר זינק מול ההון העצמי'. מדוע? כי יש לך שורט אוניברסלי שהוא היחס מול הדולר וכל השאר נמדד לטווח ארוך. אז עשית את העבודה היפה הזו כדי לגוון את תיק ההשקעות שלך במונה, אבל המכנה שמשלם על זה הוא הדולר. למשל כשאנשים אומרים, הביטקוין עולה, הם באמת מתכוונים לשער החליפין של הביטקוין ביחס לדולר. אז כרגע יש לך זהב, פרנק שוויצרי, אירו, ין, דולר, שוקי האג"ח והמניות - וכל הדברים האלה זזים זה ביחס לזה. מה שאתה צריך לנסות לעשות זה להבין משחק יחסי לחלוטין - כמה איקס יעלה או ירד ביחס לדולר".

מה שחשוב, אומר ויינשטיין, זה להבין לפחות שני מספרים: "האחד הוא המטבע שאתה מתכוון לחיות ולמות איתו. בשבילך זה יכול להיות השקל, עבורי זה יכול להיות הדולר. ושנית, נסו להבין סל השקעות שאתם חושבים עליו כעל מספר אישי, כי לא בלתי אפשרי שהכל יירד. הבעיה שיש לרובנו היא שיש לנו רעיון שפחות או יותר הבורסה רק עולה, מחירי הדיור רק עולים, אגרות חוב הן משעממות. אבל אולי אנחנו כבר לא בעידן הזה".

אתה אומר משהו מעניין: משקיעי הקריפטו אומרים שהם רוצים לעזוב את כסף הפיאט, אבל מצד שני תמיד מתמחרים אותו מול הדולר שהוא פיאט.
"והם רוצים כבוד מהבנקים המרכזיים, וזה הכי מצחיק כי זו המהות של כסף הפיאט".

איך אתה רואה את התחום הזה ועתידו?
"קריפטו פיראטי הוא באופן כללי עדיין אותו דבר מפוקפק שתמיד היה - אתה יכול לפגוש בחור במגרש חניה ולקבל כונן קשיח והנה המפתחות שלך, הקריפטו שלך. ואז יש את הרעיון של קריפטו כסוג של נכס, שהוא מעין גרסה מסורסת שבמסגרתה מישהו אחר מחזיק את המפתחות ואתה פשוט חשוף לזה. להמחיש - קנית זהב, אבל בעצם יש לך זהב מנייר, אין לך זהב פיזי.

"ולגבי העתיד, אני לא יודע. הטכנולוגיות משתנות ומה שיכול להיות נצרך היום יכול להתייתר מחר. אני כן חושב שההיבט הבולט ביותר של קריפטו הוא שזה פתרון מדהים לבעיית ההוצאה הכפולה".

בעיית ההוצאה הכפולה (Double Spending) היא חשש מרכזי במטבעות דיגיטליים. בניגוד למטבע פיזי שלא יכול להימצא בשני מקומות בו זמנית, קובץ דיגיטלי ניתן להעתקה בקלות, וכך אותו מטבע דיגיטלי יכול לשמש לביצוע שתי עסקאות שונות - כלומר, ללא מנגנון אבטחה אמין, משתמש עלול להעביר את אותו מטבע לשני נמענים שונים. טכנולוגיית הבלוקצ'יין נועדה לפתור בעיה זו באמצעות רישום מבוזר של כל העסקאות, שמאומת על ידי רשת של מחשבים ואינו ניתן לשינוי לאחר אישורו. אלא שויינשטיין סבור שהפתרון הזה צריך לשמש אותנו דווקא במקומות שהם לא בהכרח כספיים.

"מה שאני באמת מרגיש", מסכם ויינשטיין את נושא הקריפטו, "זה שהעתיד של הקריפטו הוא ההתחלה של העברת היקום הפיזי לסביבה דיגיטלית, וכסף הולך להיות היבט אחד של זה. האם זהו השימוש הטוב ביותר בקריפטו? לדעתי לא. הניחוש שלי הוא שאנחנו הולכים לראות AI מגלה דרכי שימוש חדשות עבור קריפטו".

למה הבינה המלאכותית עלולה לחסל את כולנו

אם כבר מדברים על AI, בשנים האחרונות ניצת ויכוח גדול בין אלה שסבורים שהטכנולוגיה הזאת תהרוג את האנושות, כמו אילון מאסק, לבין כאלה שמרגיעים ואומרים שהכל לטובה. אתה חושב שיש ממה לחשוש? ש"הרובוטים עלולים לחסל אותנו"?
"כן".

תודה לך. זה מאוד מרגיע.
"שאלת שאלה ישירה ועניתי, גם אם זה לא מעודד".

אני מניח שהשאלה שלי היא מה אתה בעצם חושב שהולך לקרות?
"אני חושב שהדבר הראשון שצריך לדאוג לגביו הוא קריסת הרשת הבלתי נראית שאנו מכנים 'השוק'. כי אין לנו באמת דרך טובה לכוון פעילות אנושית נעדרת לשוק. כולנו התרגלנו לרעיון שרשת בלתי נראית אומרת לנו מה לעשות כשאנחנו קמים מהמיטה, כמה פנאי לקחת בסוף השבוע, אם להשקיע בילדים שלנו או בתיק המניות שלנו. מה זה AI? האם זו עבודה? זה הון? בעיקרון, זה משהו שמעולם לא ראינו, משהו שחוזר אחרי כל המשימות החוזרות על עצמן בבת אחת. אז כל עוד אתה יכול לבנות מערך נתונים ממשהו שהוא חוזר על עצמו ה־AI יהיה טוב ממך בזה.

"כך למשל השיחה שלנו. אתה ואני אולי חושבים שאנחנו מנהלים שיחה מדהימה, אבל אני יכול לראות שזה לא הרודיאו הראשון שלך ואתה מנהל הרבה שיחות עם אנשים מעניינים. הטכנולוגיה הזאת יודעת לסכם אותך, להבין מה תאמר, איך תאמר. בעצם, הדבר הזה מניח שאני מודל שפה גדול שפשוט חוזר על אותם דברים מדי יום ביומו. אבל מה בעצם נשאר מאיתנו אם אני מכונת מסרים רפטטיביים? מה אני? הדבר הזה גם ידחוף אנשים לומר דברים מופרעים יותר ויותר כדי להישאר רלוונטים בתקופה הזו. אבל גם זה יגמר. ואני לא יודע מה לעשות עם זה, מה יהיה איתנו".

לדבריו, "כאשר אתה נרדף מכל פעילות שחוזרת על עצמה, כי רובוט תמיד יכול לעשות פעילות חוזרת יותר טוב מאדם, מה אתה בעצם? אבל תשמע, הכלב שלי לא שואל את השאלה הזאת".