ירשתם חלק מדירה? זהירות בעריכת הסכמי חלוקת עיזבון

הכותב הוא יוצא רשות המסים ובעל משרד העוסק בדיני מסים

עם פטירת המוריש, יורשיו זכאים לעיזבונו. אם הוא הותיר צוואה, הרי יש לקיימה כלשונה. אם לא הותיר צוואה, הרי עיזבונו מתחלק בין יורשיו בהתאם לדין.

● פיצוי למתווך בשיעור 3% משווי הדירה: מוגזם או סביר?
● בגידה כלכלית: מה קורה כשאחד מבני הזוג מסתיר נדל"ן?

חשוב לדעת כי יורשים רשאים להגיע להבנה ביניהם על חלוקת העיזבון באופן שונה מן הקבוע בדין או בצוואה. במקרה זה עליהם לערוך הסכם חלוקת עיזבון מכוח הוראות סעיף 110 לחוק הירושה. הסכם זה אינו דורש אישור בית משפט, והיורשים רשאים לערוך אותו בינם לבן עצמם, ומומלץ כמובן בסיוע עורך דין הבקיא בתחום.

לעריכת הסכם חלוקת עיזבון יש יתרונות רבים, שכן הוא מאפשר ליורשים לחלק את הנכסים באופן שונה מן הדין ואף מהוראות המצווה בצוואה, וזאת בלי שאירוע החלוקה נחשב לאירוע מס. ברם, אפשרות זו קיימת כל עוד החלוקה היא "חלוקה ראשונה של העיזבון". לכן, על היורשים להקפיד לא להקדים ולחלק את העיזבון ביניהם לפני שיקדישו מחשבה אם ברצונם לחלק את העיזבון באופן שונה מן הדין או מן הקבוע בצוואה.

בכלל זה - אל ליורשים להזדרז לחלק את הכספים ו/או דמי שכירות שהתקבלו מן הנכסים שונים, שכן כל חלוקה כזו ביניהם נחשבת ל"חלוקה ראשונה" של העיזבון, ובהמשך אם ייערך הסכם חלוקת עיזבון, הוא עלול להיחשב כפעולת חליפין חייבת במס כבד בין היורשים, שכן לכאורה חלוקת העיזבון כבר החלה.

דירה לכל יורש? בעייתי מבחינת מיסוי

נניח כי בעיזבון יש שתי דירות מגורים ושני יורשים. נטייתם של עורכי דין במקרה זה היא לייחד דירה לכל יורש בהסכם חלוקת עיזבון. זוהי מחשבה נכונה מבחינת השיקולים המשפחתיים, אך שגויה מבחינת שיקולי מס. שכן אם ליורשים בעלות בדירה אחרת, הרי בעת ייחוד הדירה השלמה הנוספת הפכו אלה מ"חד־דירתים" אשר זכאים לפטור ממס שבח במכירת דירתם המקורית - ל"רב־דירתיים" אשר מחזיקים בשתי דירות שלמות ובכך יאבדו את הפטור ממס במכירת הדירות.

לעומת זאת, לאור הקלה הקיימת בחוק מיסוי מקרקעין, אם יחזיקו את דירתם המקורית אך רק מחצית בכל דירת ירושה, עדיין ייחשבו בעיניי המחוקק כבעלי "דירה יחידה" ויהיו זכאים לפטור מלא ממס שבח במכירת דירתם המקורית.

קרקע חקלאית: מתח עתידי מיותר

כאשר בעיזבון קיימת קרקע חקלאית עם פוטנציאל השבחה לשינוי ייעוד, או דירה עם פוטנציאל להתחדשות עירונית, ייחוד נכס כזה לאחד מן היורשים עלול לגרום למתח מיותר בעתיד בין היורשים, שמא זה התעשר על חשבונם לאור עליית הערך הצפויה לנכסים אלה על פני הנכסים האחרים אשר חולקו בהסכם חלוקת העיזבון. לכן, ככלל מוטב להותיר את היורשים כשותפים מלאים בנכסי עיזבון בעלי פוטנציאל השבחה ועליית ערך.

תושבי חוץ: הטבות ייחודיות

טעות שכיחה נוספת בעריכת הסכמי חלוקת עיזבון היא במצב שבו אחד היורשים הוא תושב חוץ. במקרה שבו בעיזבון קיימת דירת מגורים, אין כל כדאיות מיסויית לייחד ליורש תושב החוץ את דירת המגורים, שכן גם אם הוא זכאי להטבות מס בישראל במכירת הדירה, הרי ייתכן כי הוא חייב במס רווח הון מלא במדינת התושבות, ולכן כל חיסכון המס בישראל ישולם במדינת התושבות. במקרה כזה ייטב לייחד לתושב ישראל את דירת המגורים, ולתושב החוץ את הכספים או המיטלטלין האחרים בעיזבון.

שווי שוק: לא לחלק נכסים בהתאם

טעות נפוצה אחרת היא לחלק נכסים בין היורשים בהתאם לשווי השוק שלהם. כך למשל, אם בעיזבון יש דירת מגורים בשווי של 3 מיליון שקל, חנות בשווי של 3 מיליון שקל ושני יורשים - לכאורה, הדבר המתבקש הוא לייחד את החנות ליורש א' ואת דירת המגורים ליורש ב'. אולם חלוקה על־פי איזון זה אינה נכונה כלכלית, שכן חבות מס השבח הצפויה במכירת החנות בדרך־כלל עולה בהרבה על חבות המס במכירת דירת מגורים. מוטב לשקול לבצע איזון על בסיס נטו - שווי השוק בניכוי המסים החלים.