בגידה כלכלית: מה קורה כשאחד מבני הזוג מסתיר נדל"ן?

הכותבת היא מומחית לדיני משפחה

בגידה כלכלית בין בני זוג היא תופעה רחבת-היקף, אך רק לעתים נדירות היא מדוברת בגלוי. מדובר בפעולות של הסתרה, מניפולציה או ניהול נכסים על-ידי אחד מבני הזוג באופן חד-צדדי, המשפיעות באופן מהותי על ההון המשפחתי המשותף. מה קורה אם הבגידה הכלכלית באה קשורה לנדל"ן?

● 3 פסקי דין בשבוע | שכנים תבעו שכן שעישן בשטח המשותף בבניין. מה קבע בית המשפט?
● "קנס": הגזירה החדשה שתוטל על רוכשי הדירות

לא פעם בן זוג מגלה בדיעבד כי האחר רכש במהלך השנים המשותפות נכס ורשם אותו באופן בלעדי על שמו, והסתיר את עצם הרכישה ואת הכספים ששימשו למימונה. במקרים אחרים אחד מבני הזוג מסתיר דמי שכירות המתקבלים מנכסים משותפים, או מנכס שבבעלות אחד הצדדים בלבד. בן הזוג המסתיר יתעקש להיות המטפל הבלעדי בהסכמי השכירות ובגביית הכספים, ויפקיד את הכסף או חלק ממנו בחשבונות בנק נפרדים.

פעילות מחשידה נוספת היא מכירת נכס משותף לקרובי משפחה במחיר הנמוך ממחיר השוק, וכן נטילת הלוואות ושיעבוד הנכס המשותף כנגדן על-מנת להפחית את ערכו האמיתי במועד איזון המשאבים.

חובת גילוי

חוק יחסי ממון קובע כי כלל הרכוש שנצבר במהלך חיי הנישואים יאוזן בין בני הזוג במועד פקיעת הקשר. גם אם נכס נרכש במהלך הנישואים ונרשם על שם אחד מבני הזוג בלבד, עדיין משנהו זכאי לאזן מחצית משוויו.

כלל זה לא יחול אם מקור הכספים הוא בכספי מתנה או ירושה שבהם עשה בן הזוג שימוש בלעדי לרכישת הנכסים, או אם בני הזוג חתמו על הסכם ממון ערב נישואיהם ובו קבעו אילו נכסים לא יובאו במסגרת איזון המשאבים.

בהנחה שאכן חלה הסתרת נכסים, בהליך הגירושים חלה חובת גילוי של כלל הנכסים, ההשקעות, הזכויות, החובות וההכנסות. על כל אחד מבני הזוג חלה חובה למסור את מלוא המידע הרלוונטי באופן מדויק ונכון, וכמובן שניתן לבקש מבית המשפט להורות על מתן צו לגילוי מסמכים שיופנה לבנקים, לרשות המסים, לבתי השקעות וכיוצ"ב על-פי נסיבות המקרה.

כשמתעורר חשש להסתרת נכסים או להברחתם, בית המשפט יורה על מינויו של רואה חשבון חוקר ויטיל צווים מתאימים שימנעו את המשך הברחת הנכסים ו/או את מכירת הנכסים המשותפים שהתגלו, גם אם נרשמו רק על שם אחד מבני הזוג.

התייחסות בית המשפט

בית המשפט לענייני משפחה מתייחס להברחת נכסים בכובד-ראש, ויכול להורות במקרים שכאלה על חלוקה שאינה שווינית. באחד המקרים קבע בית המשפט לענייני משפחה (תלה"מ 39221-03-17) כי בניגוד לבגידה מינית, שאינה מצדיקה חלוקה לא שוויונית - דווקא בגידה כלכלית עשויה להוות שיקול לסטייה מחלוקת רכוש שוויונית.

לאור תכליתו הכלכלית של חוק יחסי ממון יש לתת את הדעת במסגרת חלוקת הרכוש להפרת האמון הכלכלי בין בני הזוג, ומומלץ לחתום מראש על הסכם ממון.