מודעת הדרושים, פרויקט הנדל"ן והפגישה ששינתה את הכל: מנהלים מספרים על עסקת חייהם

אלפרד אקירוב בעלי ויו"ר אלרוב נדל"ן

 אקירוב אלפרד / צילום: איל יצהר

עסקת חיי: הקמת שדרות ממילא בירושלים 

ספק אם יש מישהו בשוק ההון שאינו מכיר את שמו של אלפרד אקירוב, בעל השליטה (82%) ויו"ר אלרוב נדל"ן, ששווי מניותיו בה נאמד ב-3.2 מיליארד שקל. החברה של אקירוב פועלת בהיקפים גדולים בשוקי הנדל"ן והמלונאות בארץ ובחו"ל, והיא בעלת המניות הגדולה בכלל ביטוח.

אולם כשאקירוב (84) מתבקש לתאר את העסקה או המהלך ששינו את חייו, הוא מצביע על פרויקט הדגל שיזם והקים בירושלים - שדרות ממילא. "יש רגעים בקריירה, ולעתים גם בחיים, שבהם אתה מבין שאתה חלק ממשהו גדול, וכך הרגשתי ביום פתיחת שדרות ממילא בירושלים בשנת 2007", הוא נזכר. "אחרי 13 שנים של תכנון, הקמה והשקעה מרובה בפרטים הקטנים, הוקמה השדרה, שמחברת את עברה ההיסטורי של ירושלים עם המודרניות שלה כיום".

המתחם שהקימה אלרוב שוכן בסמיכות לעיר העתיקה (שער יפו) והוא כולל קניון הבנוי כרחוב להולכי רגל, חניון ואזור מלונות: "החזון היה להפוך רחוב שנשכח ופונה באחת השכונות הוותיקות בעיר לשדרה תוססת של תרבות, מסחר ופנאי במרכז ירושלים. לצד זאת, במהלך השנים נרקמה גם תחושת גאווה עירונית ויצרנו קהילה חדשה וחזקה בקרב התושבים".

כשנפתחה שדרת ממילא, היא כבר הייתה הרבה מעבר לאירוע מסחרי, לדבריו: "היא סימנה שינוי תודעתי, אחרי שנים רבות, תושבים ותיירים כאחד גילו מחדש את יופייה של ירושלים ואת האפשרות לשלב בין עבר להווה. מאז, השדרה הפכה לסמל, המתחם נבנה מתוך חזון של עירוב שימושים - מסחר, תרבות ופנאי זה לצד זה, תוך חיזוק החיבורים בין האוכלוסיות המגוונות בעיר.

"כשהשדרה מלאה באנשים מכל קצוות הארץ והעולם, אני רואה את החזון המקורי שלי מתגשם וזו תחושת סיפוק אדירה. היא לא רק שינתה את פניה של ירושלים, היא הזכירה לכולנו איזו עיר בירה מיוחדת יש לנו, והוכיחה כיצד השקעה עיקשת מסוגלת לשנות מציאות. בהרבה מובנים, זה אחד הפרויקטים החשובים שבניתי בחיי, שיישאר לדורי דורות בירושלים".

שמואל דונרשטיין בעל השליטה ומנכ"ל רב בריח

 שמואל דונרשטיין / צילום: איל יצהר

עסקת חיי: ניהול מפעל הממתקים המשפחתי 

"כשהגעתי לגיל 73, לאחר 51 שנות עשייה בתעשייה הישראלית", מספר שמואל דונרשטיין, בעל השליטה ברב בריח תעשיות, "מצאתי את עצמי חושב לא פעם על הרגעים שעיצבו את דרכי. היו עשרות החלטות שהשפיעו, כיוונו, שהפכו את הדרך לאחרת ממה שהייתה קודם. אבל אם יש החלטה אחת שאני חוזר אליה שוב ושוב כנקודת מפנה אמיתית, הרי שזו התקבלה בשנת 1979, כשהייתי בן 28".

באותה שנה, החליט דונרשטיין להיכנס כמנכ"ל ובעלים במפעל ממתקים שהקים עם אביו ארבע שנים קודם לכן - "ממתקי מוטי": "היינו שחקן חדש בשוק רווי ובו עשרות רבות של מפעלים קטנים", הוא מספר. "כל מפעל התמחה במשפחה אחת של מוצרים - ופלים, טופי, עוגיות או סוכריות על מקל. רק חברה אחת שלטה אז באמת בשוק, עלית (כיום חלק מקבוצת שטראוס), עם מגוון רחב של מוצרים ויכולות ייצור משמעותיות".

 שמואל דונרשטיין, בעל השליטה ומנכ''ל רב-בריח ואבא שלו מרדכי (מוטי) דונרשטיין / צילום: יח''צ

"הבנתי", הוא מסביר, "שאם ברצוני לפרוץ קדימה, איני יכול להמשיך בדרך הקונבנציונלית. ההחלטה שלי הייתה דרמטית: להשקיע באופן מיידי באמצעי ייצור מתקדמים - מה שכיום היינו מכנים אוטומציה או טכנולוגיה - וליצור מגוון רחב של מוצרים תחת מותג אחד. לא עוד מרמלדות בצורות שונות, אלא עשרות מוצרים, כולל כאלה שדמו למוצרים מתוצרת עלית.

"בתוך שנה וחצי, הפכנו ממפעל קטן ולא מוכר לשחקן משמעותי עם קו מוצרים עשיר ויכולות ייצור מתקדמות שהפתיעו את השוק. התוצאה לא איחרה לבוא - החברה הכפילה את מכירותיה מדי שנה, ובשנת 1983 נרכשה בידי "עלית", בעסקה שנחשבה אז לחריגה בגודלה ובמשמעותה.

"כשהחלטתי כעבור 17 שנים לרכוש את פעילות פלדלת והמותג 'רב בריח', חזרתי לאותה אסטרטגיה - השקעה בחדשנות, טכנולוגיה ופיתוח בלתי פוסק של מוצרים. מאז, החברה צמחה להיות מובילה בתחומה עם תשעה מפעלים בארץ ויצוא ל-40 מדינות".
כיום רב בריח נסחרת בבורסה לפי שווי שוק של מעל 320 מיליון שקל. מוצריה כוללים לא רק את הדלתות המפורסמות, אלא גם מגוון מוצרי מיגון, נעילה ולוקרים.

"כשמבקרים אצלנו אנשי תעשייה מהעולם ומשתאים מהיכולות ומהחזון, אני יודע שזה התחיל אז, ב-1979, במפעל ממתקים קטן, עם החלטה אחת אמיצה: להוביל דרך חדשנות. לא לרדוף אחרי השוק אלא ליצור אותו".

חיים כצמן מייסד ומנכ"ל ג'י סיטי

 חיים כצמן, בעל השליטה ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

עסקת חיי: הנפקת חברת נדל"ן בבורסה של ניו יורק

חיים כצמן, מייסד ומנכ"ל ענקית הנדל"ן הגלובלית ג'י סיטי (לשעבר גזית גלוב), הנסחרת כיום בשווי של 2.5 מיליארד שקל, חוזר בזכרונו לסוף שנות ה־90, אז ניהלה החברה בעיקר תיק של נכסים מסחריים בארה"ב. "עיקר נכסינו רוכזו אז בחברה שהקמנו בשנת 1992 ונקראה אקוויטי וואן (Equity One). באותן שנים למדתי לעומק את נושא ה־REIT האמריקאי (קרנות השקעה בנדל"ן) שחזו אז להיות פופולרי כמכשיר השקעה מוסדי, וזאת במטרה להנפיק את החברה שהקמנו.

הנושא לא היה פשוט, מתברר. "חוקי המס האמריקאיים הכבידו מאוד על הנפקת חברה שבעליה אינם תושבי ארה"ב, וגודלה (כ־100 מיליון דולר) לא היה אופטימלי להנפקה בשוק שם. במהלך הזמן למדתי שבעלים קנדים ואוסטרלים של חברות הדומות לשלנו מצאו דרך להנפיק חברות REIT בארה"ב למרות הבעלות הזרה שלהן. זאת באמצעות "BLOCKER", חברה אמריקאית המשמשת כ"מתווכת" בין שלטונות המס בארה"ב לבעלי המניות הזרים.

"עם תובנה זו בראשי, ועם לא מעט חוצפה, נסעתי לניו יורק כדי להיפגש עם בנקאי השקעות ולדון בהנפקת החברה. לבסוף מצאנו בנק אחד, שכיום כבר לא קיים, שהסכים להנפיק אותנו בבורסה. עברנו לא מעט תלאות, קשיים ועיכובים, וגם נאלצנו להתפשר על מחיר ההנפקה, אך לבסוף היא יצאה לדרך וידעתי שהחל שלב חדש בתולדות החברה שלנו", הוא משחזר.

בשנת 2017 אקוויטי וואן התמזגה לחברת ריג'נסי האמריקאית, במיזוג שיצר את החברה הגדולה בארה"ב למרכזי מסחר מעוגני סופרמרקטים. אקוויטי וואן התמזגה לפי שווי נכסי של כ־5 מיליארד דולר - פי 50 משוויה ביום ההנפקה. "במהלך השנים שחלפו מאז נוסדה החברה הנפקנו חברות בנות גם בקנדה, אירופה, וכמובן בישראל, נחלנו הצלחות וגם כישלונות, אבל את הרגע שבו ראיתי לראשונה את הסימול EQY רץ על מסכי בורסת NYSE בוול סטריט, לא אשכח לעולם. זה היה רגע מכונן ששינה את חיי החברה, וזה היה הרגע שבו חברה ישראלית ראשונה הפכה לשחקנית בינלאומית בתחום הנדל"ן המניב".

רונית אשד לוי מנכ"לית אפריקה מגורים

 רונית אשד לוי, מנכ''לית אפריקה התחדשות עירונית / צילום: תמר מצפי

עסקת חיי: ללוות פרויקט פינוי-בינוי בפתח תקווה 

רונית אשד לוי (45) מונתה לפני מספר חודשים לתפקיד מנכ"לית אפריקה ישראל מגורים, מחברות הבנייה הגדולות בישראל. מה שבנה אותה לדבריה, קרה כשעדיין הייתה עורכת דין צעירה: "לפעמים יש רגעים שמשנים את מסלול הקריירה שלנו, ועבורי זה קרה בשנת 2010, כשקיבלתי את המשימה ללוות לראשונה פרויקט פינוי-בינוי עבור הבנק הבינלאומי. זה היה מהפרויקטים הראשונים של פינוי בינוי והשוק עדיין לא היה משוכלל כפי שהוא היום. פרויקט חלוצי בפתח תקווה, בתקופה שבה המושג 'התחדשות עירונית' היה עדיין בחיתוליו בישראל.

"זה היה כמו להרכיב פאזל מורכב כשאין לך את התמונה על הקופסה. התהליך היה מאוד ראשוני, ואנחנו נאלצנו להמציא את הגלגל בכל צעד ושעל. אני זוכרת איך ישבנו ימים ארוכים ופיתחנו פתרונות יצירתיים להתמודדות עם סוגיות שהיום נחשבות לבסיסיות - מהסכמי פינוי זמני, דרך מנגנוני ערבויות לדיירים, ועד פתרונות לדיירים שלא ניתן לאתר או מחזיקים בקרקע שאינם הבעלים הרשום וכאלה אין ספור סוגיות שהתעוררו. כל נושא שעלה דרש חשיבה מחוץ לקופסה ופיתוח מענה שיתאים למורכבות של התהליך".

זה גם מה שהפך אותה בהמשך להפוך לסמנכ"לית פיתוח עסקי ומנהלת ההתחדשות העירונית בקבוצת יצחקי השקעות, אחר כך למנכ"לית אפריקה התחדשות עירונית וכאמור לאחרונה לתפקיד מנכ"לית החברה כולה. "מה שהתחיל כפרויקט מאתגר הפך במהרה לתשוקה אמיתית. התאהבתי בתחום ההתחדשות העירונית - באפשרות לקחת מרקם עירוני מתיישן ולהפוך אותו למשהו חדש, מודרני ובטוח יותר. ראיתי איך אפשר ליצור ערך אמיתי לכל הצדדים - לדיירים הוותיקים שמקבלים דירה חדשה, לשכונה שמתחדשת, ולעיר שמתפתחת.

"מאז לא הפסקתי להעמיק בתחום. צברתי ידע וניסיון, פיתחתי מומחיות ייחודית, וכל פרויקט חדש היה הזדמנות ללמוד ולהשתפר. כשאני מסתכלת לאחור, אני מבינה שאותו פרויקט ראשוני בפתח תקווה לא רק שינה את הקריירה שלי, אלא גם את התפיסה שלי לגבי מה שאפשרי בענף הנדל"ן בישראל. הוא לימד אותי שלפעמים דווקא האתגרים הגדולים ביותר הם ההזדמנויות הגדולות ביותר לצמיחה".