הלימודים יחלו בשעה 10:00, נאסר על קיום צעדי מחאה נוספים

בית הדין לעבודה הכריע - הלימודים יחלו בשעה 10:00, והסתדרות המורים לא תוכל לבצע עיצומים נוספים תוך כדי ניהול המשא-ומתן בינה לבין הממשלה. השופטת נימקה את החלטתה שהתקבלה בתום דיון שארך כשעתיים: "שוכנענו כי מדובר בעילת שביתה לגיטימית שיש לאפשרה בעת הזו באופן מוגבל". שורה של בתי ספר וגנים כבר הודיעו - סוגרים את שערינו היום.

שר החינוך יואב קיש, שבתחילה תמך במורים, שינה עמדתו והסכים לפנייה לבית הדין, תוך שהוא מדגיש את תמיכתו העקרונית במאבקם. בתום הדיון בבית הדין פרסם קיש ציוץ ברשת X: כשראש הממשלה מבקש לתת הזדמנות נוספת לשיחות - לא נכון שהמורים יתחילו בעיצומים". לפני כן, הודיע כי בבוקר יתקיים דיון מרתוני בהשתתפות כל הצדדים במטרה להגיע לפתרון.

עדכונים מהדיון

בפתח הדיון טענה נציגת המדינה כי "זה לא לגיטימי ולא סביר להגיד לנו מהרגע לרגע - 'אנחנו נפתח בשביתה בכל הארץ'".

בהסתדרות המורים ענו: "זה לא הפתיע אף אחד. הדברים היו על השולחן כל הזמן ואמרנו שלא נשבות בשבוע של יום הזיכרון, ודיברנו על השבוע הזה. אנחנו בכלל לא מתווכחים על הפחתה בשכר, אבל החוק הוחל עלינו בלי לנהל משא-ומתן רציני, ואת מה שרוב הציבור (עובדי המדינה) קיבל (ימי חופש או פיצוי אחר) - עובדי ההוראה לא קיבלו".

השופטת אסנת רובוביץ-ברכש, סגנית נשיאת בית הדין האזורי לעבודה תל אביב-יפו הציעה שהשביתה תימשך עד השעה 9:00, ואחריה הלימודים יתחילו. לדבריה, זאת במקביל למשא-ומתן שיתקיים בסיומה. גם אם יסכימו הצדדים לפשרה, מוסדות החינוך, הצוות החינוכי וגם ההורים והילדים לא יהיו מוכנים בשעה הזאת לפתוח את הלימודים. "אנחנו מציעים בהסכמה, האיזון המתאים גם מבחינת היישום של השביתה וציבור גדול אנחנו מציעים לאשר צעד ארגוני של שעה ומיד לאחר מכן משא-ומתן", אמרה.

היא מתחה ביקורת על המדינה שהגישה באיחור את הבקשה לצו ארעי: "לא ברור מדוע בקשה זו מוגשת רק כעת. לא שוכנעתי כי יש לתת צו ארעי במעמד צד אחד. בנסיבות העניין דיון בבקשה יתקיים ביום 4.5.25 בשעה 6:45".

הסתדרות המורים סירבה להצעת הפשרה שהציעה השופטת, ולאחר מכן התקבלה ההחלטה לתחום את השביתה עד שעה 10:00 ולאסור על הסתדרות המורים לבצע עיצומים נוספים תוך כדי ניהול המשא-ומתן בינה לבין הממשלה.

מה יקרה היום?

הלימודים בגני הילדים, בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים יחלו באיחור משמעותי ויפתחו רק 10:00 בבוקר - זאת לאחר הכרעת השופטת בדיון בצו המניעה שביקשה הממשלה. בכל מקרה, החינוך המיוחד יוחרג מהעיצומים ויפעל כרגיל לאורך כל היום.

עם זאת, המצב עשוי להחמיר בחלק מהמוסדות, שכן קבוצות מורים וגננות ברחבי הארץ מתכוונות להחריף את המחאה - חלקן הודיעו על כוונתן להשבית לחלוטין את יום הלימודים והכריזו באופן גורף על מחלה במעין "שביתה איטלקית".

מדוע פורצת השביתה?

במוקד המחאה עומד קיצוץ של 3.3% בשכרם של המורים והגננות, כחלק מקיצוץ רוחבי בשכר עובדי המדינה לצורך מימון המלחמה. אף שהקיצוץ חל על כלל עובדי המגזר הציבורי, המורים טוענים כי הם היחידים שלא קיבלו פיצוי הולם, בניגוד לעובדים המאוגדים בהסתדרות הכללית שפוצו בימי חופשה נוספים.

הזעם בקרב עובדי ההוראה גבר כאשר קיבלו את תלוש השכר המקוצץ הראשון ביום העצמאות, וגילו כי הפגיעה בשכרם חמורה במיוחד. בשונה מעובדים אחרים במגזר הציבורי, שיספגו את הקיצוץ בעיקר בהעלאות עתידיות, המורות ראו ירידה דרמטית בתלוש המשכורת הנוכחי - בעיקר בגלל רפורמות שכר קודמות והתוספות המיוחדות המרכיבות את שכרן.

כיצד קיש תומך במורים אחרי שהצביע בעד קיצוץ השכר?

שר החינוך יואב קיש הצביע בעד הקיצוץ בשכר המורים במסגרת התוכנית הכלכלית לממן את המלחמה, ומצד שני, הוא כעת המגן הבולט ביותר על זכויות המורים מול האוצר. קיש מסביר כי אינו מתנגד לעצם הקיצוץ כחלק מהמאמץ הלאומי, אלא לאפליה שנוצרה כלפי המורים.

לטענת קיש, הבעיה המרכזית היא שבעוד עובדי מדינה אחרים המאוגדים בהסתדרות הכללית פוצו על הקיצוץ באמצעות תוספת ימי חופשה, המורים והגננות לא זכו לפיצוי דומה. זו הסיבה שהוא דורש ממשרד האוצר "להתחיל משא-ומתן אמיתי ולדאוג לפיצוי לעובדי ההוראה כפי שעשית לכלל עובדי ההסתדרות הכללית".

האם מורים חרדים הוחרגו מהקיצוץ?

הטענה על החרגת מורים חרדים מהקיצוץ מדויקת רק באופן חלקי. הקיצוץ בשכר חל על רוב המורים במגזר החרדי, אך ישנו חריג מצומצם - רק מורים העובדים במוסדות "פטור" חרדיים, המקבלים תקצוב נמוך של עד 40% מהמדינה, הוחרגו מהקיצוץ. מדובר בכ-200 בתי ספר בלבד ובאלפים בודדים של מורים. לעומת זאת, כל המורים החרדים במוסדות המתוקצבים ביותר מ-40% על ידי המדינה כפופים לאותו קיצוץ בשכר כמו כלל עובדי ההוראה במערכת החינוך הממלכתית.

הכתבה פורסמה לראשונה ב-N12