האם בג"ץ מונע בפסיקותיו הרס בתי מחבלים?

ההתנגדות העיקרית של חברי הממשלה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לפי הספר - כלומר, כזו שתמונה על־ידי נשיא בית המשפט העליון - מוסברת בכך שגם לרשות השופטת היה חלק בתהליכים שהובילו לאסון 7 באוקטובר, ולכן לא ייתכן שהשופטים יחקרו את עצמם. הגדיל לעשות שר התקשורת שלמה קרעי, שקרא השבוע לחקור את בג"ץ על פגיעה בביטחון. בהזדמנות אחרת, הוא גם סיפק דוגמאות: "הם פגעו בכוח ההרתעה עם פסקי דין", הוא אמר בגלי צה"ל, "(ש)לא נתנו להרוס בתי מחבלים". האומנם?

● המשרוקית | שינוי הוועדה לבחירת שופטים עורר ביקורת רבה. לא כולה מעוגנת בעובדות
● המשרוקית מארחת | אחד התפקידים המרכזיים של הכנסת הוא לפקח על הממשלה. איך זה נראה בפועל?

הרס בתי מחבלים מתאפשר באמצעות סעיף 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום) מימי המנדט הבריטי: "מפקד צבאי רשאי להורות בצו שיוחרמו… כל בית, מבנה או קרקע… שבהם נוכח לדעת כי תושביהם… עברו, או ניסו לעבור, או חיזקו את ידי העוברים, או היו שותפים שלאחר מעשה לעוברים… עבירה שבה כרוכות אלימות או הטלת אימה או עבירה שעליה נדונים בבית משפט צבאי; ומשהוחרמו כל בית או מבנה או קרקע כנ"ל, רשאי… להחריב את הבית או את המבנה או כל דבר הנמצא בבית, במבנה, בקרקע או עליה". ומה אמר בג"ץ בעניין?

מתוך 124 עתירות שהוגשו לבג"ץ בנושא בעשור החולף, עשר התקבלו במלואן ו־11 חלקית. כלומר, 83% מהעתירות נגד הריסת בתים נדחו. ואת זה לא הבאנו מארגונים המתנגדים לממשלה, אלא דווקא מאחד שתומך במדיניותה: אם תרצו. בדוח הם גם מציינים כי יש "מגמה של אי־התערבות של הרשות השופטת בעתירות", ו"על כן ייתכן שאין לארגונים אינטרס לעתור בנושא זה".

אל"מ (מיל') ד"ר לירון ליבמן, מרצה למשפט בינלאומי ומאבק בטרור במכללת ספיר ובאוניברסיטה העברית ובעבר ראש מחלקת הדין בצה"ל, הרחיב בפנינו: "הפסיקה הנהוגה כיום בבית המשפט העליון מאשרת הריסות כמעט תמיד. כאשר מוגשות עתירות לבג"ץ, השופטים טוענים כי כבר נדונה הסוגיה המשפטית העקרונית, ולכן אין מקום לדיון מחודש. זאת למרות שקשה למצוא פסיקה קודמת שמתמודדת באופן מפורט ומשכנע עם הטענות לאי־חוקיות ההריסות לפי המשפט הבינלאומי".

על כך מוסיף פרופ' עמיחי כהן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "במקרה רצח כמעט תמיד יתנו להרוס את הדירה, אך יש כמה מגבלות להריסת בתים. למשל, אם משפחת המחבל גרה בבניין עם עוד משפחות, אז רק אוטמים את הדירה שלהם. יחד עם זאת, יש חוסר עקביות בפסיקות השופטים. חלקם מסתייגים מהריסות בתים, אך הם מיעוט ולא מצליחים לשנות את ההלכה".

נציין כי ב־2005 צה"ל החליט להפחית את השימוש בפרקטיקה של הריסת בתים. עם זאת, כפי שמסביר פרופ' כהן, "המדינה עצרה ביוזמתה את הריסות הבתים, כי לא מצאה בהן תועלת. זו הייתה החלטה מדינתית - לא שיפוטית".

מטעם השר קרעי נמסר: "הטענה שבג"ץ מאפשר הריסת בתי מחבלים חוטאת לאמת ומטשטשת את הנזק שמערכת המשפט גורמת למלחמה בטרור".

בשורה התחתונה: דברי קרעי לא נכונים ברובם. למרות שלעתים רחוקות בג"ץ מונע הריסת בית מחבל, רובן הגדול של העתירות בנושא נדחות.

תחקיר: עדין קליין