זו לא הפתעה גדולה, אבל עכשיו יש גם מספר: מחקר אורך של אוניברסיטת תל אביב מצא עלייה במספר החיילים והמשוחררים המדווחים על פוסט-טראומה, קודם כל בעקבות השירות הצבאי הרגיל, ובמיוחד אחרי מלחמת "חרבות ברזל".
● תרומת ענק לפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. כך היא תיקרא מעתה
● דוח מבקר המדינה: רק 11% מהמפונים קיבלו טיפול נפשי אחרי ה-7 באוקטובר
● "החזרה לתעסוקה היא קריטית להחלמה מפוסט-טראומה"
הנתון נלקח ממחקר שבחן את שיעורי הפוסט-טראומה אצל אותם החיילים לאורך חמש שנים, ולכן מאפשר השוואה בעלת ערך בין המלחמה הנוכחית לבין ימים של פעילות צבאית סדירה. המחקר נערך בהובלת פרופ' יאיר בן חיים, ראש המרכז הלאומי לטראומה וחוסן באוניברסיטת תל אביב, והוצג בוועידת אוניברסיטת תל אביב "עתיד ישראל" בשיתוף קרן כדר.
המשתתפים, כולם משרתים ביחידת חי"ר, רובם ביהודה ושומרון, מילאו שאלון דיווח עצמי על תסמינים, שאלון שנחשב לבעל מתאם גבוה עם אבחון קליני מאוחר יותר של פוסט-טראומה. 579 מילאו את השאלון מ-2019 ב-5 נקודות זמן: בגיוס; לאחר 15 חודשי שירות; אחרי 27 חודשי שירות; חצי שנה אחרי השחרור; ושנה וחצי אחרי השחרור, כלומר במהלך המלחמה.
אחרי השחרור זוהתה דווקא עלייה בתסמינים
הממצאים מראים שככל שמשך השירות התקדם, כך עלה בהתאמה אחוז החיילים המדווחים על סימפטומים מרובים של הפרעה פוסט-טראומטית ברמות חומרה התואמות אבחנה קלינית. בנקודת הזמן הראשונה, פחות מחצי אחוז סבלו מפוסט-טראומה שנבעה מהחיים שקדמו לגיוס. אחרי חצי שנה של הכשרה קרבית ועוד תשעה חודשים של פעילות מבצעית, אבל עוד לפני המלחמה, המספר עלה ל-2.6%. לקראת סוף השירות הסדיר, אחרי מספר סבבים נוספים של פעילות מבצעית, האחוז היה 4.4%.
זה שיעור מבהיל של פוסט-טראומטים חדשים, ופרופ' בן חיים מציין כי התקווה הייתה שהתסמינים ייחלשו אחרי השחרור והחזרה לחיים הרגילים. אולם חצי שנה אחרי השחרור מצה"ל, עדיין ללא מלחמה או מבצע, זוהתה דווקא עלייה נוספת בתסמינים, ל-8%. "הסיבה לעלייה זו אינה ידועה, אך ייתכן שהמסגרת הצבאית בשירות הסדיר מספקת תמיכה ותחושת שייכות, שיורדות לאחר השחרור כאשר כל חייל חוזר לביתו ולמסלולו האישי", אומר בן חיים.
נקודת הזמן החמישית של איסוף הנתונים קרתה מספר חודשים לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". כ-85% מהמשתתפים במחקר זומנו לשירות מילואים והשתתפו במלחמה. מצב זה העמיק את הקשיים הנפשיים, ומספר המשתתפים שדיווחו על סימפטומים פוסט-טראומטיים משמעותיים עלה לכ-12%.
אתגר משמעותי
הטיפול בנפגעי הפוסט-טראומה צפוי להיות אתגר משמעותי. במחקר שנערך לאחרונה על-ידי אוניברסיטת חיפה ובית החולים שלוותה, נמצא כי כמחצית מהאוכלוסייה אמרו כי אין להם אמצעים כלכליים הדרושים לקבלת טיפול נפשי, וכרבע מהנשאלים טענו כי אינם מקבלים סיוע בשל מחסור במטפלים באזור מגוריהם.
במחקר זה נמצא כי 15% מהאוכלוסייה כולה סבלו מפוסט-טראומה בחודשים שלאחר תחילת המלחמה, לעומת כ-9% לפני המלחמה. האחוזים מיתרגמים למאות אלפים שזקוקים לטיפול, וכפי שמראה המחקר הנוכחי של אוניברסיטת תל אביב, התסמינים לאו דווקא חולפים מעצמם.
הפגיעה משפיעה גם על ההתייצבות למילואים, ויכולה להסביר חלק מהירידה בשיעורי ההתייצבות. בתחילת המלחמה שיעורי ההתייצבות עמדו על למעלה מ-100%, כלומר גם חיילים שלא נקראו למילואים, ביקשו להתייצב. כעת שיעור ההתייצבות עומד על 75%-85%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
