לאחר העתירה לבג"ץ: היכונו לעלייה נוספת במדד תשומות הבנייה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) צפויה להשלים עדכון מדד תשומות הבנייה לקראת סוף השנה - כך עולה מתגובה שהגישה השבוע הלשכה לעתירה לבג"ץ שהגישה חברת הבנייה דניה סיבוס. המשמעות של עדכון רכיבי המדד תהיה ככל הנראה קפיצה נוספת על זו שנרשמה בעת העדכון האחרון שנערכה למדד ינואר השנה.

● "כשל תחרותי": יוקם צוות ממשלתי לבחינת מעורבות הבנקים במחירי הדירות
● הכלכלן הראשי: היזמים חוששים מבנק ישראל - ומגדילים את המבצעים הפיננסיים

דניה סיבוס עתרה לבג"ץ, שיורה ללמ"ס לעדכן את מדד תשומות הבנייה לנוכח הזינוק בעלויות שסופגים הקבלנים בעקבות המלחמה. החברה גם הזכירה בעתירה שהמדד הנוכחי מבוסס על נוסחה שגובשה ב־2011.

ואכן, במהלך המלחמה החלו להעלות תלונות קשות מצד קבלנים כי המדד אינו מעודכן במיוחד ברכיב שכר הפועלים, שכן עם סילוקם של העובדים הפלסטינים הענף החל להתבסס על עובדים זרים, שעלותם גבוהה בהרבה.

בתחילת השנה שינתה הלמ"ס את רכיבי השכר במדד תשומות הבנייה, והוברר, כי אכן מאז פרוץ המלחמה הם השתנו בצורה דרמטית ועלו בעשרות אחוזים ולעתים ביותר. עניין זה הקפיץ את רכיב השכר במדד ובעקבותיו את המדד כולו, שעלה בינואר השנה ב־2.6%.

ואולם זה אינו סוף הסיפור. המשנה לסטטיסטיקן הראשי יואל פינקל, הזהיר בכנס שנערך בתחילת השנה כי יש צפי לתוספות משמעותיות של כוח אדם ממדינות זרות, כאשר המחיר הנלווה לצעד כזה הוא עליות משמעותיות במדד תשומות הבנייה. "העובדים מחו"ל יקרים הרבה יותר מהעובדים הפלסטינים, וככל שהמשקל שלהם בבנייה יהיה גדול יותר - המדד יעלה ביותר", הסביר.

עדכון הנוסחה המיושנת החל לפני כארבע שנים

ואולם זה לא פתר את כלל הבעיה של התיישנות הנוסחה שמרכיבה את המדד. על פי תגובת הלמ"ס, לפני ארבע שנים כבר החלה בעדכון של נוסחת המדד על רכיביו, אולם מסיבות שונות, בהן מגפת הקורונה, ההליך נקטע. עתה הצהירה הלשכה, כי היא פועלת לעדכון הסל ולהשבחת איסוף הנתונים, וכי במחצית השנייה של השנה היא תגבש את המדד החדש.

להערכתנו, השינוי יבוא לידי ביטוי בסוף השנה או בתחילת השנה הבאה, שכן גם המועצה הציבורית לסטטיסטיקה, שהיא הגוף המייעץ ללמ"ס, צריכה לבדוק את הנוסחה החדשה בטרם תמומש.

בפועל נראה כי המדד החדש יכלול עדכון נוסף של משקלות רכיב השכר, שסביר כי יעלו אותו, וגם עדכון רכיבי תשומה אחרים, שיצטרכו להביא בחשבון את העלויות של חומרי הגלם שעלו ואת היבוא מחו"ל של מוצרים שאף הוא התייקר במהלך המלחמה, עקב החרם הטורקי ועוד.