אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק שמסדירה את שוק האיגוח בישראל

מליאת הכנסת אישרה היום (ב') בקריאה הראשונה את הצעת החוק הממשלתית, המסדירה לראשונה את שוק האיגוח בישראל. הצעת החוק אושרה ברוב של 21 חברי כנסת, ללא מתנגדים.

● אחרי שנים של הקפאה: תביעות הענק בפרשת בזק־יס־חלל חזרו לשולחן
● סלייס: קרנות אדומות העניקו הלוואות צולבות לחוסכים בקרנות אחרות

איגוח הוא עסקה בה חברה הזקוקה למימון מקימה תאגיד ייעודי, אליו היא מעבירה נכסים שלה המייצרים לה תזרים שוטף, כמו משכנתאות והחזרי הלוואות. התאגיד הייעודי מנפיק אג"ח למשקיעים ומשלם להם את החוב, באמצעות אותם תקבולים שוטפים.

לפי הצעת החוק, שגובשה על־ידי המחלקה למשפט כלכלי במערך הייעוץ והחקיקה של משרד המשפטים, בראשות המשנה ליועמ"שית, עו"ד מאיר לוין, ובשיתוף הרגולטורים הפיננסיים, לא תחול מגבלה על עסקאות איגוח המתבצעות בשוק הפרטי - כלומר, עסקאות הנערכות בין גופים פיננסים וחברות במשק, אך לא כאלה שבהן הציבור הרחב רשאי לרכוש אגרות חוב.

לגבי עסקאות איגוח בהן יוזמן הציבור להשתתף, גם אלה לא יוגבלו, ככל שיהיה מדובר באיגוחים הנחשבים לפשוטים, שקופים וסטנדרטיים (STS). זאת, לפי הסטנדרטים הנהוגים בעולם, אשר מאפשרים איגוחים שהנכסים המגבים בהם אינם מצויים בסיכון גבוה. הצעת החוק שואבת גם בהקשר זה מהדירקטיבה האירופית בנושא האיגוח.

ייקבעו כללים שיסדירו הנפקה של אג"ח המגובות בנכסים מסוכנים

האיגוחים לציבור, עליהם תיקבע בהמשך רגולציה הדוקה, כוללים גם נכסים של נדל"ן מניב, מהסוג אשר מילא תפקיד מרכזי במשבר הסאב־פריים של 2008 בארה"ב. הצעת החוק מסמיכה את הרגולטורים הפיננסיים, ובהם בנק ישראל, לקבוע כללים בנושא, ואלה עשויים להגביל במידת הצורך איגוחים בסיכון גבוה יותר. רשות ניירות ערך תהיה רשאית, כאמור, לקבוע כי ניתן יהיה לאגח נכסים ספציפיים, המצויים בסיכון גבוה יחסית, גם בשוק הציבורי.

עוד במסגרת ההצעה, יוטל פיקוח על איגוחים לציבור של אג"ח המגובות בנכסים מורכבים יותר. רשות ניירות ערך תקבע כללים שיסדירו הנפקה של אג"ח המגובות בנכסים מסוכנים. נכסים אלה כוללים הלוואות הנחשבות לפגומות, לרבות הלוואות שקיימים פיגורים בתשלומי ההחזר שלהן, ונכסים שחל לגביהם דין זר, דוגמת נדל"ן במדינות במזרח אירופה.

בנוסף, הגוף שהנפיק את האג"ח ייקח על עצמו חלק מהסיכון, במובן זה ש-5% מהנכסים המאוגחים יישארו ברשותו. כך, יהיה הגוף המאגח חשוף בעצמו לסיכון, לצד המשקיעים. בפועל, בנק ישראל ורשות שוק ההון עשויים לקבוע שיעור גבוה יותר עבור הבנקים והגופים המוסדיים שתחת פיקוחם, וזה צפוי להגיע ל-10% ולהעניק הגנה משמעותית עוד יותר למשקיעים.

גופים דוגמת בנקים ומוסדיים, אשר עליהם חל פיקוח מטעם רגולטור פיננסי, לא יהיו חייבים להתקשר עם גוף מיוחד לביצוע האיגוח. אך חברות שיהיו מעוניינות לבצע עסקאות איגוח, ושאינן נתונות לפיקוח רגולטורי, יידרשו לעבוד עם מאגח - וזה יצטרך לקחת אחריות על העסקה.