סלייס: קרנות אדומות העניקו הלוואות צולבות לחוסכים בקרנות אחרות

במסגרת הפעולות לאיתור הכספים שנעלמו, המנהל המורשה מצא, כי חלק מהקרנות האלטרנטיביות שאליהן נותבו כספי עמיתים העניקו הלוואות מתוך אותם כספים לעמיתים בקרן אחרת • ביהמ"ש אישר לסלייס לקבל הלוואה בגובה 20 מיליון שקל מהמדינה למשך 3 שנים

רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה של חברת סלייס / צילום: באדיבות מגדל
רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה של חברת סלייס / צילום: באדיבות מגדל

שיטת ההלוואות לחוסכי סלייס שגוייסו להשקיע בקרנות אלטרנטיביות הייתה מורכבת מכפי שנחשף עד כה: המנהל המורשה של חברת הגמל שקרסה, רו"ח אפי סנדרוב, מצא במהלך העבודה לאיתור מאות מיליוני השקלים שנעלמו, כי היו קרנות שהעניקו הלוואות מתוך כספי העמיתים שהשקיעו בהן לטובת עמיתים בקרנות אחרות. כך עולה ממסמך שהגיש סנדרוב לפני מספר ימים לבית המשפט. המנהל המורשה מכנה את ההלוואות שחשף "הלוואות צולבות".

"תנאים עמומים": ביהמ"ש פסק פיצוי של 10 מיליון שקל לדיירים שהיזם איחר במסירת הדירות שלהם
המוכר ביקש לבטל זיכרון דברים כדי להעלות את מחיר הדירה. מה קבע ביהמ"ש?

לפי סנדרוב, אשר המסמך מטעמו הוגש על ידי עו"ד שגיא שיף ממשרד ארנון תדמור-לוי, השיטה פעלה בנוסף למנגנון ההלוואות שהיה ידוע עד כה. לפי המנגנון המוכר, חלק ניכר מהעמיתים שניהלו את חסכונותיהם בקופות הגמל לניהול אישי (IRA) של סלייס, העבירו את הכספים לקרנות השקעה שפעלו מעבר לים תמורת קבלת הלוואה. ההלוואות ניתנו "מהקרן עצמה או מגוף הקשור אליה".

מנתונים של רשות שוק ההון עולה, כי כ-550 מיליון שקל מתוך 890 מיליון השקלים בכספי העמיתים שהושקעו באותן "קרנות אדומות", ואשר נעלמו, גויסו תמורת הלוואות. היקף כל הלוואה נאמד בכ-30% מהסכום שהשקיע כל עמית בקרן.

שיטת ההלוואות הצולבות

לצד מנגנון זה, סנדרוב גילה, כאמור, כעת את שיטת ההלוואות הצולבות. שיטה זו פעלה כך, שקרן מסוימת העניקה הלוואה מתוך כספי העמיתים של אותה קרן לטובת עמיתים של קרן אחרת. "סוגיה זו מעוררת שאלות מורכבות של החלת צווים חוסמים וחלוקת הכספים במצבים אלה", כותב סנדרוב לבית המשפט. בכוונת המנהל המורשה להציע פתרון לסוגיה במסגרת התכנית המפורטת להסדר חוב שיגיש בקרוב.

הפתרון שאליו מכוון סנדרוב "יתבסס על העיקרון לפיו האשכול ה"לווה" יפרע חוב בגין הלוואות צולבות לאשכול ה"מלווה" ברובד של 30% ראשונים בכל אשכול, ואם אין די כספים על מנת לשלם שיעור של 30% כאמור, החלק יחסי בהתאמה", כך לשון המסמך שהוגש לביהמ"ש.

בתוך כך, השופטת סיגל יעקבי מבית המשפט המחוזי בת"א, אשר בפניה מתנהל תיק סלייס, אישרה לחברה ליטול הלוואה בהיקף של 20 מיליון שקל מהמדינה. ההלוואה מיועדת למימון הפעולות של הניהול המורשה, לרבות שיוך הכספים שאותרו עד כה לעמיתים ספציפיים. עוד מיועדת ההלוואה לממן את הפעולות לאיתור ולהשבה של כספי העמיתים ולהגשת תביעות משפטיות נגד האחראים.

לפי הסכם ההלוואה שחתם סנדרוב עם אגף החשב הכללי במשרד האוצר, ההלוואה תינתן לתקופה של 3 שנים ותועבר לסלייס בשלוש פעימות. הראשונה, בגובה 8 מיליון שקל, הועברה לסלייס ב-18 במאי; השנייה, בגובה 4 מיליון שקל, נועדה לעבור לסלייס עם הגשת הבקשה לאישור ההלוואה לביהמ"ש, בשבוע שעבר; והשלישית, בגובה 8 מיליון שקל, מיועדת לעבור תוך 3 חודשים ובכפוף לכך שהמדינה תשתכנע כי קיים סיכוי סביר לכך שסלייס תפרע את ההלוואה במלואה.

בהחלטתה לאשר את ההלוואה עמדה השופטת יעקבי על כך שההלוואה לא תוחזר מכספי העמיתים, אלא מתוך כספים שתשיג סלייס באמצעות תביעות נגד בעלי המניות ונושאי המשרה של סלייס. סנדרוב, אשר הצליח עד כה לאתר 520 מיליון שקל, ציין בעקרונות למתווה הסדר החוב בסלייס, כי בכוונתו ליזום תביעות כאלה. נזכיר, כי בחשבונות המעבר של סלייס מצויים כעת כ-134 מיליון שקל, ואלה אמורים להיות מחולקים לעמיתים בשבועות הקרובים.

יעקבי אף התייחסה לחשש מפני היעדר פיקוח על הוצאות המנהל המורשה. לפי ההחלטה, "שב ועולה החשש להליך עתיר הוצאות, המגולגלות בסופו של יום אל כתפי הנושים. עם זאת, לאור היקפם המוגבל של כספי ההלוואה מחד, ופיקוח המדינה על השימוש הנעשה בהם, כמו גם לנוכח פיקוח הממונה (על שוק ההון, ע.ג) על הוצאות המנהל המורשה ושכרו, אני סבורה כי לעת הזו לא נדרשות הוראות נוספות כמנגנון חלופי למנגנון האמור שנועד לגדר את היקף ההוצאות". עם זאת, יעקבי הורתה לסנדרוב ולממונה על שוק ההון, עמית גל, להתייחס לדברים במסגרת תכנית ההסדר המפורטת.